מחפשים מזור לבעיות רפואיות? אולי תמצאו את הפתרון ביהדות
היהודים הם רופאים גדולים, ולא סתם. מתברר שהיהדות והתורה מלאות בעצות בריאותיות מצוינות, שתקפות גם היום. מהרמב"ם, דרך החשיבה האופטימית והזהירות מהשאננות ועד התפילין: עצות יהודיות שישפרו את בריאותכם הנפשית והפיזית
ראשון מגיע אליה גבר מהשורה שלפניה, קשיש. "רגע!", היא עוצרת אותו, "במה ההתמחות שלך?". "אני רופא עור", הוא אומר במבטא יידישאי כבד. "אה, נו, זה לא יעזור לי". הקשיש מתיישב חזרה במקומו.
שנייה אחריו מגיע גבר צעיר ונאה, וגם אותו היא עוצרת מיד: "איזה מין רופא אתה?", היא שואלת. "מנתח פלסטי", הוא עונה. "מצוין", אומרת הגברת הקשישה, "אני רוצה להכיר לך את הבת שלי".
בארצות הברית ובמדינות אירופה השונות הקשר ברור. רוצים את הרופא הכי טוב? סימן שאתם רוצים רופא יהודי. אנחנו, במדינת היהודים, לוקחים את הקשר הזה כמובן מאליו. אנחנו הרי יודעים שהמוח היהודי ממציא לנו פטנטים, הגנום היהודי מנצח, ועד כהנה וכהנה מגוון קלישאות.
אבל מתברר שגם בתחום הזה יש אמת מאחורי האמונות. מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מראים שסודות החיים הבריאים, שגילו היהודים לפני אלפי שנים, רלוונטיים גם בימינו אנו. ליקטנו עבורכם את מיטב הפעילויות היהודיות שישפרו את בריאותכם.
מחקר שהתפרסם בכתב עת סיני לפני כמה שנים אומר שהנחת תפילין תורמת להרגשת התרוממות רוחנית. מתברר שהתפילין, שנכרכים על הראש והזרוע, ממוקמים בדיוק על המרידיאן, הערוץ האנרגטי, שעובר לאורך עמוד השדרה ומגיע למוח. יצירת הלחץ בנקודות שונות לאורך המרידיאן מעוררת תחושה של התרוממות נפש, כמו בדיקור או בשיאצו הסיניים.
"מדהים לראות שאותן הנקודות שעליהן מניחים את התפילין - בקדמת המצח ובחלקה הפנימי של הזרוע - הן גם נקודות מפתח בריפוי בעזרת דיקור ויש להן חשיבות גדולה בטיפול בבעיות רגשיות ובהתפתחות האישית", מסביר עמרי שדה, מרצה בכיר לרפואה סינית במכללת רידמן.
"את ה'תפילין
"רוב האנשים לא מודעים למקור המצוות ולסיבות לקיומן", אומר שדה, "אבל התעמקות בנושא מגלה שכבר בתורה מצוין הקשר שבין הנחת תפילין לבין הצורך לאחד את המחשבה הרציונלית והרגש. סביר להניח שבדומה לדיקור סיני, הנחת תפילין באופן קבוע תורמת לשיפור מצב הרוח ומאזנת בין הרגש והרציונל".
על פי רבי משה בן מימון, הרמב"ם, שחי במאה ה-12 ונחשב לאחד מגדולי הפילוסופים והרופאים החשובים בתקופה, המחשבה על דברים משמחים תורמת לחוזק הנפשי והגופני. "אין ספק שחשיבה אופטימית ושמחה מחזקת את הגוף", אומר ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה.
לדברי ד"ר לוי, אנשים אופטימיים מתגברים על משברים בקלות רבה יותר מאשר כאלה שנוטים לדיכאון. בנוסף, ממחקרים עולה כי מצבים של תסכול וחוסר סיפוק מגבירים את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.
שלא לדבר על המלצותיו הרבות של הרמב"ם, לאכול ארוחת בוקר קלילה וארוחת ערב משביעה, ליהנות מיחסי מין ועוד ועוד. אם אתם בעניין של ספרי רפואה, אל תדלגו על "פרקי משה", "הנהגת הבריאות", " על קץ החיים" ו"מאמר המשגל".
נכון, לא ניתן לעצור את תהליך ההזדקנות, אבל על פי היהדות, ניתן להאט את התהליך באמצעות הקפדה על כמה עקרונות בסיסיים. על פי הרמב"ם, שגרה שמאטה את תהליך ההזדקנות כוללת פעולות כמו רחצה על בסיס קבוע, שינה טובה וטיולים יומיים קלים.
על פי ד"ר לוי, לכל הפעולות האלה חשיבות מכרעת בשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית, והעלאת תוחלת החיים. בנוסף, היהדות רואה בהפרזה בשינה כסימן רע, המעיד על מצב בריאותי רעוע. "אנחנו יודעים היום שבחלק מהמקרים שינה מרובה מצביעה על מצבי מחלה כמו תת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה, דיכאון ועוד", מסביר ד"ר מוטי לוי.
לדבריו, שינה מועטה יכולה אף היא להיות קשורה לבעיה בחילוף חומרים כמו יתר פעילות של בלוטת התריס ובנוסף היא עלולה לגרום נזקים לטווח ארוך כמו פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון וביכולת הלימוד ואף להגביר את נטייה למעורבות בתאונות דרכים.
לדבריו של ד"ר לוי, ביהדות מסבירים כי אדם "שמחלותיו תוקפות אותו, ינהיג דיאטה מבוקרת ומאוזנת במאכליו". בנוסף, "חייב האדם להישמר מלאכול לשובע. יש להקפיד על בטן לא מלאה וזה אמור בכל שנות חיי האדם שלושה המה בעוכרי האדם: הזלילה ותאוות האכילה, הטרדה המרובה, העדר הידיעה מה ראוי ונאות לעשות".
ד"ר מוטי לוי מסביר ששיטות טיפול שונות יוצאות היום מנקודת מוצא שלפיה האדם הוא מה שהוא אוכל. האדם המערבי, כמובן, חשוף במיוחד לנזקי המזון התעשייתי המעובד.
לדברי ד"ר לוי, קיימות דוגמאות רבות לנזק שגורם מזון תעשייתי. רק לאחרונה פורסם מחקר שהצביע על עלייה משמעותית בסיכון לסרטן הלבלב אצל מי ששותה שתי פחיות ויותר של משקה קל בשבוע. מי ששתה מיץ טבעי לא נכנס לקבוצת הסיכון הזאת.
הרמב"ם כבר הזהיר את מטופליו וקוראיו ממנוחה ושאננות, שלדבריו הם המזיקים הגדולים ביותר לגוף. לדברי ד"ר לוי, התנועה והעמל מונעים את הנזק שגורמות המנוחה והשאננות. מיד אחרי הארוחה גדלה כמות הדם שזורמת למערכת העיכול בצורה משמעותית, ולכן הגוף לא פנוי לפעילות גופנית אינטנסיבית שדורשת גם היא אספקת דם. לכן פעילות כזאת עלולה להזיק יותר מאשר להועיל.
הרמב"ם המליץ בחום להתעמל: הוא טען "שלעולם יקפיד אדם על התעמלות כל אבריו ושמחת הנפש, והתעוררותה תבריא הגוף, ורבים סרו מחלותיהם בסיבת שמחת הנפש בלבדה".
"כיום אנו יודעים כי פעילות גופנית משחררת חומרים המשפרים את מצב הרוח", מסביר ד"ר לוי. לדבריו, מחקרים רבים מראים את התרומה הרבה של פעילות גופנית למניעת דיכאון. מחקר שהשווה בין קבוצות אוכלוסייה שעסקו בפעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע הראה הבדלים משמעותיים במספר הסובלים מדיכאון בין שתי הקבוצות.
"כשמביטים על לוח השנה הסיני והעברי ועל תפיסת מעגל השנה, המועדים והיחס לעונות השנה, רואים דמיון רב בין התרבויות", מספר שדה. "הסינים רואים באביב עונה שמסמלת התחלה חדשה ופריצה ממצב חשוך ורדום אל עבר האור, הפתיחות והחירות.
"מגמות אלה באות לידי ביטוי במה שקרוי בפילוסופיה וברפואה הסינית 'דרך העץ' (mu xing), שהיא אחת מארבע דרכים שונות המשויכות כל אחת לעונה אחרת".
לדבריו, הדבר דומה לסמלים המצוינים בחג הפסח, למשל היציאה מחושך לאור, מעבדות לחירות, הסדר החדש המתחיל ומתהווה בעולמו הפנימי של האדם הפרטי כמו גם בעולם החיצוני. "אותה פריצה אל מעבר למסגרות השעבוד הקבועות אל חיים של חופש, במובן של עשייה שאינה באה ממקום חשוך ומפוחד, כל אלה הם סמליו הנפלאים של חג הפסח, חג החירות", הוסיף .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם