חוסר היענות של חולים לטיפול תרופתי – תופעה רחבה ומסוכנת
הערכות שונות מדברות על כך שרק 65% מאלה החולים במחלות כרוניות, נענים להוראת הרופא בכל הקשור לנטילת טיפול תרופתי. לאי הנטילה סיבות רבות כמו חוסר ההבנה בדבר חשיבות העניין, ולכן על החולים, משפחותיהם והרופאים לפעול במשותף בנושא
מכונת דיאליזה צילום המחשה: אלי דסה
שכחה - החולה עוזב את ביתו למקום העבודה ושוכח לקחת עימו את התרופות. בזמן שהוא נזכר, הדבר מאוחר מדי. סיבה נוספת היא שעל החולה לזכור לא מעט כדורים, ולכן הוא מקצץ בכמות על דעת עצמו, כשגם לחוסר ההבנה על החשיבות שבצריכת הכדורים תפקיד חשוב.
חולי דיאליזה הסובלים מכשל כלייתי כרוני ונדרשים לטיפול מנקה הרעלנים בדם שלוש פעמים בשבוע, נוטים עוד יותר מחולים אחרים במחלות כרוניות שלא להיענות לטיפול התרופתי. לכאורה, מצב שבו מטופל נמצא תחת השגחה רפואית קרובה, כפי שנמצאים מטופלי הדיאליזה, הוא אידיאלי להיענות גבוהה. בפועל, קבוצת חולים זו היא בעלת היענות נמוכה יותר משאר האוכלוסייה.
לתופעה זו מספר סיבות: הגיל הממוצע המבוגר של חולי דיאליזה, כמות מחלות גדולה שמביאה לכמות נכבדת של כדורים לשימוש, עייפות נפשית של מטופלים וחוסר הבנה אודות חשיבות התרופות השונות. סקר שערכו בין רופאים ומטופלים בחו"ל, הראה כי ישנו פער בין הסיבות האמיתיות לאי נטילת התרופות על ידי המטופלים, לבין הסיבות שהצוות הרפואי מייחס לכך.
מהסקר עולה, כי הסיבה העיקרית של החולים לאי נטילת התרופה, היא שכחה ואי זמינות הכדורים. לעומת זאת, הרופאים סברו כי המטופלים לא נוטלים את התרופות בשל קושי אובייקטיבי מובנה כגודל הכדורים או מספרם הרב.
פשוט לשאול
פער זה עלול להעיד על בעיית תקשורת בין המטופל לצוות הרפואי. בפועל, היינו מצפים שהרופא ידע בדיוק מה מפריע למטופל, העומד לרשותו שלוש פעמים בשבוע, ארבע שעות בכל פעם. לפעמים הדרך הטובה ביותר לדעת היא פשוט לשאול.
כמו כן, מצא הסקר קשר בין צורת נטילת התרופה לבין רמת ההיענות - תרופות הנלקחות בבליעה הן הקלות ביותר לנטילה, לאחריהן תרופה באבקה המפוזרת על גבי האוכל או מעורבבת במזון, ובעדיפות הנמוכה ביותר מבחינת החולים נמצאת תרופה בלעיסה.
להיענות הנמוכה של מטופלי דיאליזה נלווה גם מחיר כלכלי כבד. מטופל שנוטל את התרופות שלו באורח סדיר יהיה אדם בריא יותר, ואם הוא מועמד להשתלה, הוא יגיע אליה במצב גופני טוב יותר. לכן, ישנם דרכים להתמודד עם האתגרים שבחוסר ההיענות: תזכורת ותמיכה של המשפחה
לגבי נטילת התרופות, סידור התרופות בקופסה יומית או שבועית המקלה על המטופל והדרכת מטופלים לגבי חשיבות ההיענות לטיפול התרופתי.
מדינת ישראל משקיעה למעלה מ-500 מיליון שקלים בשנה בטיפולי דיאליזה לכ-5,000 בני אדם. על עלויות אלה מתווספים האשפוזים והטיפול התרופתי. היענות גבוהה יותר לטיפול התרופתי עשויה להעלות את איכות החיים של מטופלי הדיאליזה, לאפשר לחלקם לחזור למעגל העבודה ולהעלות את סיכויי קליטת הכליה החדשה במקרה של השתלה.
לכך נדרש שיתוף פעולה בשלושה מעגלים משיקים - החולה, שצריך לקחת אחריות על חייו ובריאותו, המשפחה, שתמיכתה יכולה לסייע רבות, והצוות הרפואי, שהסבריו החוזרים ונשנים, צריכים לגרום למטופל להבין את הצורך והדחיפות הרפואית בנטילת התרופות בהתאם להוראות.
הכותב הוא יו"ר העמותה הלאומית הישראלית למושתלי כליה ומטופלי דיאליזה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם