במשרד הבריאות דורשים: בבית החולים ברזילי לא מתחסנים
מנכ"ל משרד הבריאות מפציר בהם באופן אישי, החולים משוועים לדוגמה אישית - אבל כלום לא עוזר. כיצד הפכו עובדי בית החולים ברזילי באשקלון לסרבנים הגדולים של מערכת הבריאות, אשר מסרבים בתוקף להתחסן בפני שפעת החזירים?
"אני פונה אל מצפונכם המקצועי והאישי לשמש דוגמה לכלל האוכלוסייה בישראל וקורא לכם להתחסן", כתב המנכ"ל באיגרת, "השפעת מתפשטת בעולם בקצב מדאיג. נתונים מראים כי התחלואה והתמותה משפעת החזירים גבוהות מאלה שבשפעת העונתית.
"שיעור התחלואה באוכלוסייה עולה כבר כעת (טרם חורף) על שיא התחלואה משפעת עונתית. מספר החולים המתאשפזים גבוה, ושיעור התמותה בקרב צעירים גבוה משמעותית מהתמותה בשפעת עונתית. הערכת מספר המתים מהמחלה בארה"ב מתקרב ל-4,000, כ-3,500 מהם מתחת לגיל 65".
ד"ר חי-עם כתב עוד כי "בישראל מתו עד היום 48 אנשים ו-119 אושפזו ביחידות טיפול נמרץ, רובם בגילאים 65-19. ברוב החולים המחלה היא קלה, התחלואה הקשה והתמותה מופיעות בעיקר בקרב חולים בעלי גורמי סיכון, ובמיעוט המקרים נפגעים אנשים צעירים ובריאים. החיסון יכול למנוע חלק ניכר של התחלואה והתמותה. יש לציין כי פנדמיות שפעת קודמות הדגימו פוטנציאל להחמרה עם הזמן".
עוד הוסיף כי "המסקנה המתבקשת היא הצורך בחיסון קבוצות סיכון ובהמשך חיסון האוכלוסייה כולה. להמלצה זו שותף ארגון הבריאות העולמי והיא מיושמת במרבית המדינות המפותחות. ההחלטה לערוך מבצע חיסון רחב ומקיף נגד שפעת החזירים התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים בישראל ובעולם לאחר בחינת מאפייני המחלה, בטיחות החיסון ויעילותו, והערכת התועלות והסיכונים הצפויים לאוכלוסיית המדינה".
על פי הכתוב, "מאז תחילת מבצע החיסונים נצפה שיעור היענות גבוה לקבלת החיסון בקרב צוותים
ד"ר חי-עם סיים את המכתב בבקשה - "אנא התחסנו", ואנשי הצוות מיהרו לציית, ברובם. בשבועות שעברו מאז הפנייה עלה קצב ההתחסנות של הצוותים הרפואיים, וכל בתי החולים הגדולים בארץ הבינו את חשיבות הנושא ונענו לקריאה. כולם, למעט עובדי בית החולים ברזילי באשקלון.
מסמך רשמי של משרד הבריאות שפורסם באחרונה חושף כי נכון לשלושה בינואר השנה, בברזילי התחסנו רק שישה אחוזים מאנשי הצוות הרפואי, 170 מתוך 2,720 עובדים. לשם השוואה, בבתי החולים האחרים ברחבי הארץ עמד שיעור המתחסנים על 30% בממוצע. אז מה גורם לרופאים ולאחיות בברזילי לפחד מהמזרק שאותו הם מכירים טוב כל כך?
שעת צהריים בברזילי. השמש שולחת קרניים מחממות וקבוצת נהגי הסעות בבית החולים מנצלת את הזמן לשיחה על ענייני היום. כשאני שואל אותם אם הם כבר התחסנו, הם תולים בי מבט משתומם. כולם עובדים עם חולים ועם אנשי צוות רפואי המוקפים בחיידקים מדי יום, אך רק אחד מבין החמישה שישבו מולי הכריז כי קיבל את החיסון.
"אני התחסנתי, לא יודע מה קורה עם אחרים", הוא אומר, "חשוב לי לשמור על הבריאות ועל המשפחה שלי. בסך הכל אתה אף פעם לא יודע מה יכול להיות". חבריו נראים משועשעים. "אני לא התחסנתי. יש לי דג גדול בבית ששומר עליי. מה אני צריך חיסון?", מתריס אחד.
"אני לא מתחסן", מצהיר נהג אחר, "אני טריפוליטאי וחיידקים לא באים אלינו. אין ממה לפחד". גם לחברו יש הסבר מוכן לעובדה שעדיין לא קיבל את החיסון: "איך אני אתחסן נגד חזירים, זה לא כשר".
על רקע צחוקם המתגלגל אני נכנס לבית החולים כדי לבדוק האם גם הרופאים והאחיות עצמם משועשעים מהמצב. ראשון אני פוגש באח חסון שמודיע כי התחסן כבר לפני שלושה חודשים, ומציג בגאווה תמונה שלו עובר את החיסון. "אני כבר עשיתי, אין ממה לפחד. זו בסך הכל זריקה. אני לא מבין מה כל הסיפור".
לא הרחק ממנו אני פוגש באחות חייכנית. גם היא כבר התחסנה וגם היא לא מבינה מדוע יתר הצוות הרפואי לא נוהג כמותה: "לדעתי הצוות דווקא כן מתחסן. זה הולך ועולה. יש עכשיו גל חדש של שפעת שמגיע, ויש הרבה מאושפזים מהמחלה. כדאי מאוד לעשות את החיסון. אולי יחסית לבתי חולים אחרים אנחנו הכי מעטים".
איך אפשר להסביר את זה?
"אנשים פוחדים. הפחד הוא מהתקשורת שנתנה לחיסון אור שלילי, וזה לא נכון. הרופאים מתחסנים אבל הבעיה היא באחיות. הן פחדניות. יש כאן אנשים שמאושפזים בטיפול נמרץ במצב קשה מאד בגלל סיבוכים מהמחלה.
הריאות שלהם לא מתפקדות. האחיות ניזונות מהתקשורת וזה מה שקרה. אני אומרת להם, 'תבואו, תתחסנו, אני כבר עשיתי'. שמעתי על עובדת ברנטגן שלא רצתה להתחסן ועכשיו היא מאושפזת במצב קשה. חבל לחכות עם זה".
לעומת זאת, אחת מעובדות המינהלה לא התחסנה וגם לא מתכוונת להתחסן: "אלוהים שומר עלינו. אין לנו מה לדאוג", היא מפטירה וממהרת לדרכה.
ליד שעון הנוכחות בבית החולים תלויה מדבקה של המערך למניעת זיהומים ובה מופיעים כללי התנהגות לחורף בריא יותר. לא מוזכרת שם שום מילה על חיסון לשפעת החזירים. צוות הרופאים חלוק בסוגיה החשובה: ישנם רופאים שמיהרו להתחסן עם הגעת החיסון לארץ, אחרים שוללים זאת מכל וכל, וישנם כאלה שעדיין יושבים על הגדר ועוקבים בעין בוחנת אחר התפתחות המחלה.
אחד הרופאים הבכירים בבית החולים הסביר כך את העובדה שעדיין לא התחסן: "יש ביטוי שאומר שהסנדלרים הולכים יחפים. לפעמים אנשי המקצוע פוחדים. אנחנו, כרופאים, עובדים עם המון חולים וחשופים להמון מחלות, ובתת ההכרה שלי אני מפחד דווקא מהחיסון הזה. אין בזה היגיון. משרד הבריאות ממליץ, וכל המחקרים מראים שהחיסון בסדר גמור ועד היום קיבלו אותו מיליונים ולא קרה להם כלום".
אז איך אתה מסביר את העובדה שאתה ועוד רופאים רבים בבית החולים עדיין לא התחסנו?
"יש חששות פסיכולוגיים כי זו מחלה חדשה, היא רק תינוק ברפואה. החיסון נעשה במין לחץ רפואי וקצת מפחיד את כולם. אמרתי לבת שלי שתתחסן, אבל אני לא עושה את החיסון. עד שהוא הגיע לארץ כבר טיפלתי ב-500 חולים עם שפעת חזירים ועשיתי חשבון שאם כבר לא נדבקתי ועברתי את זה, אולי לא אדבק.
"האם זה הגיוני? אולי כן אולי לא, אף אחד לא בדק את זה. אני הייתי חשוף במשך חודשים לחולים ואני לא מאמין שהחיסון יעזור לי, אבל לשפעת רגילה התחסנתי. אני חושב שאני מחוסן ממאות האנשים שטיפלתי בהם. הנושא חדש ולא ברור. עם זאת, ההמלצות הן חד משמעיות, ועד היום לא מצאו שום נזק מהחיסון. אם נשים בצד את כל הפחדים הפסיכולוגיים אני חושב שכדאי לקבל אותו".
לדעתך בית החולים ניסה לעודד את הצוות להתחסן בצורה ראויה?
"עברו בין אנשים. לא עשו את זה בצורה מספיקה אולי, אבל ניסו לעודד. אני חושב שיש מקום לעודד יותר. כל העולם הוא שמרן עד שלומדים משהו חדש. תמיד חוששים, אבל מבחינה מדעית ורפואית יש הצדקה לקבל את החיסון".
רופא אחר שעמו שוחחנו היה הרבה יותר נחרץ. הוא עבר את החיסון - וממש לא מבין את אלו שלא נוהגים כמותו: "אם בא אליי חולה הרגשתי חובה לעצמי לעשות חיסון ולשמש דוגמה. אם יש לי חולה שיש לו שפעת מכל סוג שהוא, אני מעביר את החיידקים למישהו אחר. הרופאים צריכים לתת דוגמה אישית. המצב הזה זו תעודת עניות לבית החולים".
מה דעתך על ההסברה בקרב הצוות?
"לא נעשתה שום הסברה. הועבר מכתב בין הרופאים שהגיעו חיסונים לבית החולים ושמי שרוצה שיתחסן. זה לא הסבר. אם אני הייתי המנהל הייתי עובר כל יום בשלוש מחלקות ומוודא שכולם חוסנו. תנופה צריכה לבוא תמיד מלמעלה.
"היא לא יכולה לבוא מהאחות האחרונה בשורה. יש חולים עם שפעת חזירים שמאושפזים אצלנו, כנראה זה לא עושה רושם על אף אחד. חלקם בטיפול נמרץ, מונשמים. וזה כואב. באיזשהו מקום זה מעליב. את הביטוי 'אחריי' לומדים בבה"ד 1 במשך שלושה חודשים כל הזמן. 'אחריי' צריך להיות שגור בפיו של כל מנהל, לא רק אצל מפקדים צבאיים. זה היגיון בריא".
מבית החולים נמסר בתגובה כי "הנהלת בית החולים עושה כל שביכולתה להעלות את המודעות לצוות העובדים. עם זאת, החיסון הוא לא חובה ולא ניתן להכריח אף אחד להתחסן".
בהכנת הכתבה השתתף תומר ולמר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם