השמנה ודליפת שתן: יש קשר בין השניים
למעלה ממחצית מהנשים בישראל בגיל המעבר סובלות מהתופעה, אבל לא כולן יודעות מה הסיבות לקיומה
השמנה תורמת ליצירת בעיות רפואיות רבות כמו מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן, דיכאון ומעלה את השכיחות לדליפות שתן מסוגים שונים. דליפת שתן היא תופעה שכיחה בלפחות 50% מהנשים בגיל המעבר, שהולכת ומחמירה עם הגיל.
ישנם מספר סוגים של דליפות שתן. דליפת שתן במאמץ (Stress Incontinence) המוגדרת כאיבוד שתן בלתי רצוני בעת עלייה בלחץ התוך בטני בעת שיעול, עיטוש, ריצה וקפיצה. דליפת שתן מתוך דחיפות (Urge Incontinence) המוגדרת כדליפת שתן המתרחשת במגוון מצבי יומיום, ומתאפיינת בצורך פתאומי לתת שתן ללא יכולת להתאפק.
תופעה שכיחה נוספת (ואולי השכיחה ביותר בגיל המעבר) היא דליפת שתן מעורבת (Mix Incontinence) המשלבת אלמנטים של דליפה על רקע מאמץ ומתוך דחיפות. דליפות שתן, כמו גם ליקויים אחרים באברי האגן כצניחת איברים, מתרחשים בעת ליקוי בתפקוד שרירי רצפת האגן. שרירים אלה, תפקידם לתמוך בשלפוחית השתן, ברחם ובחלחולת (רקטום).
במבט מהצד נראה כי צורתם כצורת ערסל. בדומה לערסל עליו אנו מתנדנדים בשעות הפנאי, גם ערסל שרירי זה מושפע מהמשקל הפועל עליו ומאחיזתו בצידיו. במצבי השמנה מופעל לחץ על איזור רצפת האגן, כזה המחקה תהליך היריון ארוך מהרגיל.
הדבר גורם למתיחה של השרירים והרקמות הרכות באיזור, פוגע בתפקודם התקין ומחליש אותם. במצבי השמנה קיימת גם עליה בלחץ התוך בטני. זהו אותו לחץ המתפתח בחלל הבטן בין הסרעפת מלמעלה, שרירי הבטן מקדימה, שרירי הגב מאחור ושרירי רצפת האגן בתחתית.
לחץ זה גורם לעליה בלחץ בשלפוחית השתן ומשפיע על תנועתיות צינור השתן, וכן מעלה
ערך של מעל 0.8 אצל נשים יכול להעמיד את האישה בסכנה לתחלואה, ובין השאר בסיכון יתר לדליפות שתן וצניחת איברים. הסיבה לכך היא המשקל הרב המופעל על עצמות האגן וטבעת האגן עצמה. זו מצידה מתקשה לעמוד בעומס ובכך גובר המתח והלחץ באיזור שרירי רצפת האגן המונע מהם להתגייס ואף מסב להם נזק על רקע מתיחה לאורך זמן.
מחקרים בתחום מצאו קשר סטטיסטי חזק בין השמנה ודליפת שתן לפיו עליה בחמש יחידות BMI, קשורה בעליה בסיכון ללקות בדליפת שתן בשיעור שנע בין 20 ל-70%. הפיתרון החד משמעי לתופעת הדליפה הקשורה בהשמנה הוא ירידה במשקל.
ירידה במשקל בשיעור של מעל חמישה אחוזים עשויה לשפר את מצב הדליפה בכ-50%. אז איך עושים זאת? טיפול שמרני הוא הבחירה הראשונה: תזונה נכונה על פי תפריט מומלץ שניתן על ידי תזונאית מוסמכת והקפדה על פעילות גופנית יכולים לסייע בהשגת המטרה. במקרים חמורים של השמנת יתר ניתן לשקול התערבות ניתוחית להפחתת משקל, וכך לשפר כמעט מיד את תסמיני הדליפה.
על מנת להביא לשיפור משמעותי יותר בתופעת הדליפה יש צורך גם בתרגול ובחיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות טיפול אורו-גניטלי (פיזיותרפיה לרצפת האגן). אצל נשים שמנות הממעטות לעסוק בפעילות גופנית, אנו עדים למודעות גופנית ירודה. משנבקש מנשים אלו לכווץ את שרירי רצפת האגן, סביר שהן יפעילו שרירים אחרים כגון שרירי הישבן, מקרבי הירך ושרירי הבטן ופחות את שרירי רצפת האגן עצמם.
לטובת אלו בא הטיפול באמצעות מערכת הביו פידבק (משוב). זוהי מערכת המאפשרת לזהות את שרירי רצפת האגן, ללמוד להפעילם נכונה ולחזק אותם. לעיתים משולבים טיפולים פיזיותרפיים נוספים וזאת לאחר קביעת תוכנית טיפול מקיפה, כך שתדירות דליפות השתן תפחת ותימנע צניחת האיברים.
הכותבת היא פיזיותרפיסטית מוסמכת ומומחית לשיקום רצפת האגן ומנהלת המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן
נא להמתין לטעינת התגובות
