יתר כולסטרול בדם: גם לתורשה יש תפקיד
רוב רובם של החולים מאובחן רק לאחר התקף לב או אירוע מוחי, לכן החשוב הוא לפעול למניעת כבר בגיל צעיר

כמה שנים קודם לכן נפטר מהתקף לב גם אחיו הבכור של ד', בגיל 38. אמם נפטרה מאותה מחלה כשהיתה בת 61. נותרו 11 אחים ואחיות, שחיו מתוך מודעות גוברת והולכת לבעיה המשפחתית המורכבת, החורצת לא פעם את דינם של הצעירים מבני המשפחה.
המחקר המדעי והרפואי בהיפרכולסטרולמיה משפחתית (יתר כולסטרול בדם ממקור תורשתי) התפתח במהירות לאחר גילוי הגן הגורם למחלה, וההבנה הביוכימית והמולקולארית הביאה להתפתחות מואצת של טיפולים תרופתיים.
בסוף שנות ה-80 נכנסו לשימוש בישראל ובעולם תרופות יעילות להורדת רמת הכולסטרול בדם - הסטטינים. זו הייתה מהפכה ביכולת להתמודד עם המחלה. בשנים האחרונות פותחו סוגים שונים של תרופות המתערבות בתהליכי הספיגה, הייצור והפירוק של הכולסטרול, כמו אזטימיב, כולסטירמין וכולסטרג'ל, והן משולבות בטיפול בסטטינים.
הבעיה הראשונה שעמדה לנגד עינינו היתה שרוב רובם של החולים מאובחנים רק לאחר התקף לב או אירוע מוחי. היעד שלנו היה ברור: מניעה. הבנו שאם נצליח לאתר כבר בגיל צעיר את נשאי המוטציה שרמת הכולסטרול בדמם גבוהה, נוכל למנוע את התקדמות טרשת העורקים.
ראשית, ניסינו לאמוד את ממדי הבעיה בישראל. בתוך זמן קצר יחסית בדקנו 40 מבני משפחתו של ד'. מדדנו את רמת הכולסטרול בדמם, אפיינו אותם בהתאם לקריטריונים בינלאומיים ידועים, בודדנו את ה-DNA מדמם, זיהינו את המוטציה בקולטן ל-LDL (הכולסטרול הרע) ב-15 נשאים.
זו הייתה אוכלוסיית יעד ראשונית לטיפול מניעתי. באופן תקין, הקולטן קושר את ה-LDL ומפרק אותו, או מפנה את הכולסטרול לבניית תאים, הורמונים ומלחי מרה. כשהקולטן פגום,
במשך כחמש השנים הבאות איתרנו כ-200 משפחות הכוללות כיום כ-900 איש, שלמעלה מ-500 מהם זוהו כסובלים מיתר כולסטרול בדם. זיהינו את המוטציות השכיחות הגורמות למחלה בתת-אוכלוסיות שונות. מאגר הנתונים הגנטי במעבדתנו הלך וגדל. חשנו שאיתרנו את הבעיה, ומעתה נותר רק לזהות נשאים נוספים ולטפל בהם כך שגורלם לא יהיה כגורלו של ד'.
שיטת הסקירה שפיתחנו אז, המכונה כיום cascade screening - בדיקת משפחה ענפה לאחר שזוהה נשא אחד - מקובלת כיום בכל העולם. לצד זאת נקבעו כללים ברורים בדבר ערכי המטרה של רמות ה-LDL בדם, בילדים ובמבוגרים, תוך התחשבות בגורמי סיכון נוספים כמו יתר לחץ דם, עישון, השמנת יתר, סוכרת ועוד.
הודות לזיהוי המוקדם ולטיפול התרופתי והמניעתי הרווח, נדיר למצוא בבדיקה גופנית רבים מן הסימנים הקליניים ליתר כולסטרול: כתמי שומן מעל העיניים, הצטברות שומן במפרקים ובגידים ופס שומני לבן סביב קשתית העין. יתר על כן, הודות לריבוי בדיקות הכולסטרול בדם בישראל, ייתכן שבעתיד הקרוב לא יהיה עוד צורך גם באיתור תוך משפחתי כמו זה שביצענו.
עקב התורשה הדומיננטית של המחלה, מחצית מהילדים במשפחות יהיו נשאים. מדובר, כמובן, בהיתכנות סטטיסטית; לשמחתה של י', אלמנתו של ד', אף לא אחד משלושת ילדיה אינו נושא את המוטציה ורמת הכולסטרול בדמם כיום תקינה. הסיכון להתפתחות מחלת לב בילדים אלה זהה לסיכון שבאוכלוסייה הכללית, ומכאן שגם בדיקות המעקב הנדרשות הן בדיקות שגרה.
כאשר שני בני זוג הם נשאי מוטציה, יש סיכוי של 25% שייוולד ילד הסובל מהמחלה, ושרמת הכולסטרול בדמו עלולה להגיע עד 1,000 מ"ג לדציליטר. בהריון מסוג זה אפשר לבצע אבחון טרום לידתי בשלב מוקדם, ואם נמצא שהעובר סובל מהמחלה, בני הזוג יכולים להחליט שלא ללדת אותו.
ילדים, כמו מבוגרים החולים במחלה, מטופלים באמצעותLDL Apheresis - טיפול הדומה לדיאליזה וממומן על ידי קופות החולים ומסלק מהם את ה-LDL. כ-24 חולים מטופלים כיום בארץ בשיטה זו, רובם בהדסה, וגם כאן ההישגים מרשימים ביותר. ללא טיפול היו החולים הללו מפתחים מחלת לב בילדות ומתים בטרם מלאו להם 20 שנה. כיום, הטיפול מאריך את חייהם בשנים רבות.
טרשת העורקים היא עדיין הגורם מספר אחת למוות בישראל, ורמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובעיקר LDL, היא גורם חשוב ביותר בהתפתחותה. פרט למחלות שאפשר לחסן נגדן, מעטות המחלות שאנו מסוגלים כיום להתערב בהן ולמנוע את התקדמותן בצורה כה דרסטית. גם ניתוחי מעקפים והתערבויות כמו הרחבת עורקים והתקנת תומכונים, הם טיפולים שבשגרה.
כיום אפשר למנוע את המחלה הטרשתית גם אצל מי שסובלים מבעיה משפחתית וגם אצל אחרים, באמצעים המשלבים אורח חיים בריא וטיפול תרופתי הולם. טיפולים אלה ניתנים כיום גם למתבגרים בני עשרה ומעלה במסגרת הרפואה הראשונית בקהילה.
המקרים המורכבים יותר מופנים למרפאת הליפידים ולמרפאות אחרות המתמחות במניעת מחלות לב וכלי דם, והייעוץ הגנטי ניתן בשילוב עם מומחים בתחום הגנטיקה של האדם.
הכותב הוא מנהל המרכז לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים ומנהל מחלקה פנימית ב' בבמרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים