שומרים על הלב: מתי הכאבים מאותתים לנו על סכנה של ממש
הלב פועם חזק ללא סיבה? החסרתם פעימה? מרגישים בלגן בדופק שלכם? תחושות אלה, מפחידות ככל שיהיו, הן לרוב חסרות משמעות - אבל במצבים מסוימים באות להתריע על סכנה. מתי מדובר במטרד ומתי כדאי להתחיל לדאוג ולפנות לרופא?
"לעתים זה קורה בגלל הזדקנות מערכת החשמל של הלב. לפעמים זאת תופעה חולפת, אבל אם מדובר בבעיה קבועה הטיפול יהיה באמצעות קוצב לב - מכשיר ששולח פולסים חשמליים ושומר שהדופק לא יירד".
הסוג השני של הפרעות בקצב הלב כולל מצבים של דופק מהיר מדי - סדיר ולא סדיר. הגורם לדופק מהיר יכול להימצא באזורים שונים בלב. בדרך כלל מקור התופעה הוא עליות הלב, ואז לרוב אין סכנה. במצבים אחרים ההפרעות נובעות מהחדרים, מצב שעלול להיות מסוכן יותר.
כדי להחליט אם מדובר בהפרעה מסוכנת, חשוב להיבדק ולאבחן אם קיימת מחלת לב, שכן הפרעות קצב בלב בריא כמעט תמיד אינן מסוכנות. קצב לב מהיר מבטא את פעילותם של כמה מנגנונים וגורם לתחושות שונות. חלקן נורמליות, אך לחלקן כדאי לייחס תשומת לב מיוחדת.
"האמת היא שזאת לא פעימה חסרה אלא פעימה מיותרת", מסביר פרופ' דורון זגר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי סורוקה ומזכיר האיגוד הקרדיולוגי. "כולנו חווים פעימות מוקדמות שהן בעצם פעימות נוספות לרגילות.
"אחרי פעימה מוקדמת הלב לוקח רגע לנוח ומתחיל מחדש, ואנו בעצם מרגישים את ההפסקה ולא את הפעימה המיותרת. לחילופין, הפעימות המוקדמות יבואו לעתים לידי ביטוי בתחושה של כמה פעימות לב רצופות ומהירות.
"רוב האנשים אינם מודעים להפרעות האלה - הן לא מהוות בעיה ואינן מסוכנות, אבל יש כאלה שמסיבה כלשהי מודעים
"קיימים שני סוגים של פעימות מוקדמות - כאלה שמגיעות מהעליות וכאלה שמגיעות מהחדרים. בהכללה, הפעימות מהחדרים משמעותיות יותר מאלה שמגיעות מהעלייה, אבל לרוב המכריע של הפעימות המוקדמות אין משמעות והן אינן דורשות טיפול", אומר פרופ' גליקסון.
"אם האדם סובל במקביל להפרעת הקצב גם ממחלת לב, התופעה מחייבת בירור יסודי. אם אתם חשים באי סדירות של הדופק לעתים קרובות, מומלץ שתפנו לרופא - במקרה הנדיר שזה סמן למחלת לב שמסתתרת".
על פי ההערכות, כ-70 אלף בני אדם בישראל סובלים מההפרעה הזאת. התופעה מאופיינת בשיבוש במנגנון הקיצוב החשמלי של הלב, מה שגורם להתכווצות מהירה, לא סדירה ולא יעילה של פרוזדורי הלב, המכונים גם עליות הלב.
"שכיחות התופעה עולה עם הגיל", מסביר פרופ' זגר. "ההפרעה יכולה לקרות בכל גיל, אך מתחת לגיל 40 היא נדירה יחסית. בקרב קשישים מדובר על חמישה עד עשרה אחוזים". "התחושה היא של אי סדירות מוחלטת - בלגן בדופק", מוסיף פרופ' גליקסון.
"זה יכול להיות מלווה בתחושה של תעוקה, עייפות וקוצר נשימה. בנוסף לכך, פרפור פרוזדורים יכול להיות התקפי או לחילופין - קבוע. הוא יכול להוות מטרד בלבד, אבל גם עלול להביא לעלייה בתחלואה ולקיצור תוחלת החיים". הפרפור עצמו אמנם לא מסכן לרוב חיים באופן מיידי, אך הוא מעלה את הסיכון לשבץ מוחי.
על פי ההערכות, מדי שנה לוקים בישראל כ-2,500 בני אדם בשבץ בגלל פרפור. "במצב של פרפור פרוזדורים העליות לא מתפקדות כראוי. הדם לא זורם בתוכן אלא נוטה לעמוד וליצור קרישי דם שעלולים להיסחף למקומות שונים, בעיקר למח. כך עלול להיגרם שבץ. במצבים כאלה יש צורך בנוגדי קרישה", מסביר פרופ' זגר.
על פי פרופ' זגר, סיכון נוסף נובע מכך שפרפור מהיר גורם לדופק גבוה, מה שלאורך זמן עלול לגרום לאי ספיקת לב. "אפשר לטפל בתופעה באמצעות תרופות שמונעות את הפרפור אצל חלק מהחולים", אומר פרופ' גליקסון. "קיים גם טיפול על ידי צריבה - פעולה דמויית צנתור שבה צורבים חלקים מעליות הלב. במקרים מסוימים אפשר לעבור ניתוח שבמסגרתו חותכים את העליות בצורה כזו שמונעת המשך פרפור".
"אצל רוב בני האדם, כשיש בעיה בקצב הלב מדובר בהפרעות קצב בעלייה כמו פרפור פרוזדורים, או אצל צעירים - דופק מהיר שמקורו בעליות", מסביר פרופ' זגר, "בחלק מהמקרים מקור ההפרעה בחדרי הלב, ואז היא עלולה להיות מסוכנת יותר. אם התופעה של דופק מוגבר חוזרת על עצמה, יש ללכת לרופא ולבצע בדיקות. אם ההפרעה לא פוסקת, יש להגיע לחדר מיון".
"מדובר בהפרעה במערכת החשמל של הלב", מוסיף פרופ' גליקסון. "במצב זה יכולים להרגיש כל דבר, החל מפעימות מוקדמות, תחושה שהדופק מתחיל לפתע לרוץ מהר, וכלה במצב של התעלפות ואף דום לב".
הפרעות קצב חדריות קיימות לעתים אצל אנשים בעלי לב בריא ורק מהוות מטרד, ללא סיכון. בחלק מהמקרים אפשר לשחרר אותם ממנו בעזרת תרופות או צריבה. מאידך, במצבים של הפרעות קצב חדריות שמסכנות את החולה, אפשר לטפל באמצעות קוצב דפיברילטור שמפסיק את הפרעת הקצב על ידי קיצוב או שוקים חשמליים.
התחושות השונות של אי סדירות בקצב הלב יכולות גם להיות קשורות לחרדה. "במקרים רבים, אנשים שאינם סובלים מהפרעות קצב נהיים מודעים לדופק הנורמלי שלהם בגלל חרדה. אבל, למרות התחושה השונה, אין באמת שינוי בקצב הלב", מסביר פרופ' גליקסון.
"במקביל, מצב של חרדה עלול לגרום לעלייה בהפרעות קצב כמו דופק מואץ או פעימה מוקדמת, בין אם הן משמעותיות מבחינת ההשלכות הרפואיות או לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
