מדלקת הריאות ועד הקרופ: על מחלות החורף שמגיעות כל עונה

השהייה במקומות סגורים בעונת החורף, הופכת אותנו לחשופים יותר לפגיעה של חיידקים לא ידידותיים. אלה עלולים לגרום לנו למחלות כמו שפעת, דלקת ריאות או ברונכיטיס חריפה, שלא כולם יודעים ממה הן נגרמות. בשביל השאלות האלה אנחנו כאן

רחל אינגבר | 9/11/2009 13:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עונת החורף נוהגת לקדם את פנינו בשלום קר. פרט לגשמי הברכה שבאים יחד איתה, היא מזמנת לנו גם פוטנציאל למחלות רבות שגוררות הפסד של ימי עבודה ולימודים. התנאים הסביבתיים משמשים כר פורה לחיידקים ומגבירים את הסיכון לחלות, אבל לא די במזג האוויר לבדו כדי לפתח תסמיני מחלה מסוימת.

מחפשים אחר חיידקים.
מחפשים אחר חיידקים. צילום: יהודה לחיאני
באופן טבעי, העונה הקרה מעודדת אותנו לשהות במקומות סגורים, פחות מאווררים, ולהתנחם בקרבה גדולה יותר אחד לשני. כתוצאה מכך אנו חשופים להעברה הדדית של זיהומים. בנוסף, זנים מסויימים של נגיפים מפתחים עמידות בלחות ובטמפרטורה גבוהה, וכך הם שורדים זמן רב יותר ופוטנציאל ההדבקה גדל.

החיידקים והנגיפים הם המחוללים האמיתיים של השפעת, ההצטננות, דלקות הגרון והריאות. לכל אחד אופי ייחודי, ומנגנון הפעולה שונה. חיידק הוא יצור חד תאי חי שמנהל את חייו בעזרת האברונים שקיימים אצלו באופן אינטגרלי. לנגיף (וירוס) אין חיים משל עצמו, הוא יצור שנעזר במנגנונים של תאים אחרים כדי לנהל אותם, והוא לא מסוגל להתרבות ללא שימוש במערכות של תאים חיים אחרים.

כהכנה כללית למתקפה הגדולה, ממליצה ריקי הלוי, רוקחת מחברת נוברטיס, על דרכי התנהגות שעשויות לסייע: "המלצה רלוונטית השנה היא פשוט לשטוף ידיים. הידיים מהוות את הגורם המעביר הכי גדול של הנגיפים מחוללי המחלות. באמצעותן נוגעים בפה, בעיניים ובפנים. רצוי לשטוף אותן 15 שניות עם מים חמימים וסבון, במיוחד לפני אכילה.

"כדי לנסות לא להדביק אחרים, יש לכסות את הפה עם טישו בעת שיעול או התעטשות ואז לזרוק אותו ישר לפח. כשמתעטשים או משתעלים לתוך הידיים, יש לשטוף אותן מיד, כי אחרת כל מה שנוגעים בו מזדהם".
"להתרחק מאנשים חולים"

לדברי הלוי, "המלצה נוספת היא להתרחק מאנשים חולים, ולהימנע מלחשוף תינוקות לקהל בחודשים הראשונים לחייהם, עד שהמערכת החיסונית שלהם תהיה מפותחת מספיק. מעשנים ואלה שחשופים לעישון באופן קבוע עלולים ללקות בהסתבכויות רבות יותר בעקבות מחלות החורף, בעיקר כאלה הקשורות בדרכי הנשימה, מאשר אלה שלא מעשנים.

"באופן כללי, המערכת החיסונית חזקה יותר כשהגוף שמור ובכושר, לכן יש להקפיד על תזונה מאוזנת,

שינה טובה והתעמלות. ככל שאנחנו יותר במתח, הגוף חסין פחות, ולכן רצוי לשמור על רמת מתח נמוכה ככל שניתן. מעבר לכך, תמיד כדאי שיהיה לכל אחד רופא משפחה נגיש וזמין, במיוחד אם יש צורך להתחיל טיפול תרופתי".

אז מול מי אנחנו בעצם נאלצים להתמודד? ד"ר נצר חירם, רופא משפחה מקופת חולים כללית ומנהל פורום רפואת משפחה באתר doctors.co.il, מפרט לגבי אופיין המסויים של כל אחת ממחלות החורף הנפוצות:

שפעת - "מדובר במחלה שנגרמת על ידי וירוס השפעת", אומר חירם, "מדובר במגיפה עונתית, שההתפרצויות שלה מתרחשות כשתנאי הסביבה והאקלים מתאימים לנגיף. יש נגיפים של קור ולחות, יש נגיפים של יובש ועוד. היא שכיחה במיוחד בחורף, אך יכולה להופיע בכל עונה.

"היא יכולה להוביל לעשרות אלפי מתים ברחבי העולם מדי שנה, ובתקופות של מגיפות כלל עולמיות מקרי המוות עלולים להגיע למליונים. במהלך המאה ה-20 הופיעו שלוש מגיפות שפעת גדולות, דוגמת השפעת הספרדית, שגרמו לעשרות מיליוני מקרי מוות".

"כל אחד יכול להידבק"

עוד מוסיף ד"ר חירם כי "ההידבקות בשפעת עלולה להיגרם בשלוש דרכים: כשאדם חולה מתעטש ורסיסי רוק מגיעים לעיניים, לפה או לאף של האדם שלידו. דרך שנייה היא על ידי שאיפת אוויר עם טיפות קטנטנות שמכילות את הנגיף, למשל אם מישהו התעטש ולאחר דקות ספורות אדם עובר במקום ושואף אותן.

"דרך שלישית היא באמצעות מגע ישיר, נגיעה במשטח עליו נמצא הנגיף, למשל בלחיצת יד, מגע בידית דלת או בטלפון. לאחר החשיפה וההדבקות מופיעים תסמיני השפעת תוך יום עד כמה ימים.  במהלך שלושת הימים הראשונים למחלה החולים בשפעת מדבקים ביותר, והם יכולים להדביק אחרים עד עשרה ימים מפרוץ המחלה".

התסמינים העיקריים של השפעת הם: כאבי גרון, חום מעל 38 מעלות ושיעול. יכולות להופיע גם תלונות על גודש באף, דמעת, צמרמורות, כאבי שרירים, כאבי ראש חזקים וחולשה. בתחילת המחלה קשה להבחין בין הצטננות לשפעת. ההבדל ביניהן מתבטא בכך ששפעת מלווה בחום גבוה יותר והתסמינים שלה חריפים הרבה יותר.

"כל אחד יכול להידבק בשפעת", מודה חירם, "בעולם המערבי ניתנים חיסונים נגד נגיפי השפעת השונים בהם כל אחד יכול להתחסן, אך הם ניתנים בעיקר לאוכלוסיות בסיכון, שעלולות לפתח סיבוכים: לקשישים, ילדים וחולים במחלות כרוניות, ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת כמו חולי איידס ומושתלים.

"רוב האנשים מחלימים תוך שבועיים. הטיפול כולל בעיקר מנוחה, שתייה מרובה, והמנעות מצריכת אלכוהול ועישון, שעשויים להחמיר את התסמינים שקשורים בדרכי האוויר העליונות ולהאריך את משך המחלה. אפשר להשתמש בתרופות לשיכוך כאבים וחום. אין צורך לקחת אנטיביוטיקה כיוון שהיא תרופה לחיידקים, ובשפעת מדובר בנגיף".

הצטננות

"הצטננות היא דלקת של האף ושל הגרון", מסביר ד"ר חירם, "מדובר במחלה נגיפית מדבקת של דרכי האוויר העליונות, הנגרמת משני סוגים עיקריים של נגיפים: ריינו-וירוס או קורונה-וירוס. הנגיפים האלה חיים עד שלוש שעות מחוץ לגוף, ואופן ההדבקה זהה להדבקות בשפעת.

"החשיפה למזג אוויר קר לא הוכחה ככזו שמגדילה את הסיכון להצטננות. הסיבה שהצטננות מופיעה בעיקר בחורף נובעת משתי סיבות: האקלים המתאים לנגיף והשינוי באופן ההתנהגות של האנשים בעונות השונות: בחורף המבנים פחות מאווררים והקרבה הגופנית גדולה יותר. חוסר שינה ובוויטמין D עשויים להגביר גם הם את הסיכוי להצטנן.

"אפשר לומר שזו המחלה המידבקת השכיחה ביותר בבני אדם. היא אמנם לא ממיתה, אבל אין תרופות שיכולות לרפא אותה, למעט הזמן. הסימפטומים שלה כוללים: שיעול, כאבי גרון, נזלת והתעטשות. היא יכולה להיות מלווה בחולשה, עייפות, כאבי שרירים וראש. הסימנים יהיו יותר קיצוניים בילדים צעירים ובקשישים בגלל שלהם מערכת חיסונית חלשה יותר".

כל אדם יכול לסבול מצינון. כדי לנסות ולמנוע את התופעה בכל זאת, ההמלצה היא לשטוף ידיים היטב עם מים וסבון, ולהמנע ממגע ידיים בעיניים, באף, בפה ובפנים בכלל. המחלה חולפת מעצמה תוך שבוע עד עשרה ימים. חלק מהתסמינים יכולים להמשך עד שלושה שבועות, בעיקר השיעול.

אין בנמצא תרופות שיכולות לקצר את משך המחלה והטיפול נועד למעשה להקלה על הסימפטומים המטרידים: תרופות לשיכוך כאבים והורדת חום, תרופות להקטנת הגודש באף, גרגור מי מלח חמים להקלה על כאבי הגרון, אם ישנם, או כדורי מציצה.

לדברי ריקי הלוי, בשוק התרופות ללא מרשם קיים מגוון רחב של טבליות מציצה, כולן מכילות חומרי חיטוי לגרון, אבל כדאי לחפש כאלה עם מאלחש מקומי, כמו לידוקאין, שמקל על הבליעה. ויטמין C לא משפיע על המחלה באנשים בריאים ויכולה להיות לו משמעות אצל אנשים בפעילות גופנית מאד מאומצת או בסביבה מאד קרה. גם כאן אין מקום לטיפול באנטיביוטיקה כיוון שמדובר בנגיף.

דלקת גרון

בפועל מדובר בדלקת שקדים, שנגרמת לרוב מחיידק בשם סטרפטוקוקוס, אך יכולה להיגרם גם על ידי נגיפים כמו EBV או אדנו וירוס. ההדבקה מתרחשת כמו בהצטננות ובשפעת. דלקת הגרון שכיחה מאד ופוגעת בכולם, עם דגש רב יותר על ילדים.

הסימפטומים הם כאב גרון חריף שיכול להקרין לאוזניים, כאב וקושי בעת הבליעה, שיעול, כאבי ראש וחום. השקדים אדומים ונפוחים ולעתים מופיע עליהם חיפוי מוגלתי, כשגם נפיחות של הצוואר אפשרית. המחלה נמשכת עד שבוע.

קיים קושי בהבחנה בין דלקת גרון נגיפית לדלקת גרון חיידקית. הדרך המועדפת להבחנה היא על ידי משטח גרון. אם המשטח מעיד על המצאות סטרפטוקוקוס, מדובר בדלקת חיידקית. קיימות ערכות ביתיות שניתן לרכוש באופן פרטי, לאבחון מהיר של נוכחות החיידק.

בדלקות נגיפיות הסיבוכים פחותים, ואין להן טיפול תרופתי. עיקר הטיפול בדלקת נגיפית הוא הקלה על הסימפטומים באמצעות כדורי מציצה, משככי כאבים וחום. כשמדובר במזהם חיידקי - סטרפטוקוקוס - ניתן טיפול אנטיביוטי, בעיקר פנצילין. אם החיידק לא מטופל, הוא עשוי לגרום לסיבוכים שונים, מקומיים ומערכתיים.

הסיבוך המקומי הוא אבצס (כיס מוגלתי שמתפתח מאחורי השקד במהלך הזיהום). הוא מופיע לרוב מספר ימים מתחילת המחלה. האבצס יתבטא בכאב מאד משמעותי באחד מצידי הגרון, החמרה בקשיי הבליעה וחום גבוה. הוא מצריך טיפול רפואי מורכב יותר שניתן על ידי רופא.

סיבוכים מערכתיים יכולים להיות מחלת לב ראומטית (של מסתמי הלב) - סיבוך שמופיע שנים אחרי דלקות גרון חיידקיות שלא טופלו באנטיביוטיקה. היום הדבר נדיר, במיוחד בישראל, כיוון שדלקות הגרון החיידקיות מאובחנות ומטופלות בזמן. סיבוך נדיר נוסף הוא מחלה כלייתית שמופיעה אחרי זיהום חיידקי של הגרון.

דלקת ריאות

דלקת ריאות היא דלקת של רקמת הריאה. היא יכולה להגרם מסיבות שונות: זיהומים של חיידקים, נגיפים, פטריות ופרזיטים (טפילים). המזהם העיקרי בקרב האוכלוסיה הבריאה הוא חיידק בשם סטרפטוקוקוס פנאומוניה ונדבקים ממנו בעיקר על ידי שאיפת טיפות רוק הנושאות את החיידק, ופחות דרך מגע.

נגד החיידק ישנו חיסון, שמומלץ למבוגרים מעל גיל 65, חולים במחלות כרוניות ומדוכאי חיסון (שהמערכת החיסונית שלהם חלשה מסיבות שונות).

התסמינים האופייניים הם שיעול שכולל הפרשת ליחה ירוקה או צהבהבה, חום גבוה, קוצר נשימה וכאב בחזה, בעיקר בנשימה עמוקה. גם כאבי ראש, הזעה ועייפות עלולים להופיע. המחלה שכיחה בכל שכבות הגיל. דלקת ריאות נחשבת לסיבת מוות נפוצה באנשים מאד מבוגרים, בחולים כרוניים וסופניים ואף בילדים מתחת לגיל חמש בכל העולם.

תמרורי אזהרה מטרידים שמחייבים פנייה מיידית לרופא הם: קשיי נשימה, חום גבוה, דופק גבוה, בלבול או כיחלון. דלקת ריאות היא מחלה שמצריכה טיפול, ויכולה להיות קשה. לעתים יש צורך באשפוז בעת מחלות רקע, או כשהיא מופיעה בצעירים ומבוגרים מאד.

הטיפול התרופתי המקובל בדלקת ריאות חיידקית הוא נטילת אנטיביוטיקה ולצד זה טיפול תומך להקלה בסימפטומים: משככי כאבים וחום, שתייה מרובה ומנוחה. זמן ההחלמה מדלקת ריאות נע בין שבועיים לשלושה. דלקות ריאה על רקע נגיפים יכולות להמשך אף בין ארבעה לשישה שבועות.

קיימים חיסונים למניעת דלקות ריאה חיידקיות מסויימות. מעבר להם, גורם נוסף שעשוי לסייע במניעה הוא הפסקת עישון שפוגע בהרבה ממנגנוני ההגנה בגוף.

ברונכיטיס חריפה

זוהי דלקת של דרכי האוויר הבינוניות: צינורות האוויר הבינוניים בריאות. נגרמת בעיקר על ידי נגיפים כמו ריינו וירוס, וירוס השפעת או חיידקים שונים. ברונכיטיס חריפה יכולה להמשך מספר ימים עד מספר שבועות. להבדיל מברונכיטיס כרונית שפוגעת באנשים שסובלים ממחלות ריאה כרוניות, היא יכולה להופיע בכולם. ההידבקות נגרמת בדומה לשפעת והצטננות.

המחלה מתאפיינת בעיקר בשיעול, ליחה וקוצר נשימה, ויכולה להתבטא בצפצופים הנובעים מחסימת דרכי האוויר המודלקות. היא מתחילה בשיעול יבש שלאחר כמה ימים הופך ליחתי ומלווה בעייפות, חום וכאבי ראש.

השיעול יכול להמשך גם שלושה עד ארבעה שבועות אחרי שהמחלה חלפה, והדבר נובע מרגישות יתר של דרכי האוויר לאחר הזיהום. הטיפול כולל בעיקר הקלה על התסמינים: טיפול בשיעול, טיפול בגודש באף ומשככי כאבים והורדת חום, כמו כן מומלץ לנסות ולהפסיק לעשן.

קרופ

מדובר במחלה דלקתית של מיתרי הקול, איזור הקנה ודרכי האוויר הבינוניות בריאה. ייחודית לילדים מתחת לגיל שש, ושכיחה בעיקר בין גילאי שלושה חודשים לשלוש שנים. הנגיף העיקרי שגורם למחלה הוא פארא-אינפלואנזה, בן דוד של השפעת.

המחלה שכיחה בעיקר בסתיו ובחורף אך יכולה להופיע כל השנה. עיקר מאפייניה: שיעול נבחני, סטרידור (קולות שאיפה שורקים), חום וצרידות. החומרה יכולה לנוע ממקרים קלים ועד למקרים קשים שמצריכים אשפוז. במקרים קשים המחלה יכולה להיות מלווה במצוקה נשימתית. במידה  וסטרידור מופיע בזמן שהילד רגוע ולא בוכה, יש לפנות לטיפול רפואי במהירות.

הטיפול תלוי בעיקר בחומרת התסמינים. בדרך כלל נהוג טיפול בסטרואידים לשם הקטנת הגודש והורדת החסימה ואי הנוחות הנשימתית. במקרים קשים החולה יצטרך לקבל חמצן והשגחה רפואית.
זו מחלה שלרוב חולפת מעצמה אחרי שבעה ימים, למעט במקרים מאד קשים, בהם חסימת דרכי האוויר יכולה לגרום אפילו למוות.

כדי למנוע קרופ ניתן לקבל חיסון לשפעת וחיסון נוסף שניתן היום בשגרה לדיפטריה. בעבר, אחד מהטיפולים המסורתיים לקרופ היה שאיפת אדים, אך הוא התברר כלא מועיל.

יש ביניהן אמנם כמה הבדלים, אך מרבית מחלות החורף חולקות חיבה משותפת לסימפטומים התעטשות, שיעול ונזלת. ד"ר מנחם גרוס, רופא אף אוזן גרון בכיר במחלקת אף אוזן גרון, המרכז הרפואי הדסה, מנסה להבהיר מה עומד מאחורי כל אחת מהתופעות המציקות:

התעטשות

"ההתעטשות היא מנגנון אוורור של האף ושל האוזן התיכונה", מסביר ד"ר גרוס, "בעת ההתעטשות נפתחת התעלה שמחברת בין חלל הלוע-אף לאוזן התיכונה. כך מושווים הלחצים בין האוזן התיכונה והסינוסים לבין הסביבה.

"ההתעטשויות בחורף נגרמות לרוב כתוצאה מגירוי יתר של הרירית באף ותגובה של הרירית לזיהום ויראלי בעת מחלה ויראלית (נגיפית). באנשים אלרגיים התעטשות יתר יכולה להעיד על רגישות או אלרגיה לאלרגנים שונים (בדרך כלל אבקנים ופריחות עונתיות שונות).

"ההתעטשויות מלוות בדרך כלל בנזלת שקופה, בין אם מדובר במחלות ויראליות ובין אם מדובר במחלות אלרגיות. אין להן טיפול מיוחד".

שיעול

לדברי גרוס, "השיעול הוא מנגנון פיזיולוגי שמטרתו פליטה והוצאה של מזהמים וגופים זרים המצויים בדרכי הנשימה התחתונות (בית הדיבור, קנה הנשימה והסמפונות). ברוב המקרים, הגורמים לשיעול בתקופת החורף הן מחלות ויראליות שגורמות לזיהום וגירוי של קנה הנשימה.

"שיעול יבש נובע בדרך כלל כתוצאה ממחלה נגיפית (שפעת, למשל), ולעתים נדירות מזיהום חיידקי.
שיעול לח (יצרני), נגרם כתוצאה מזיהום חיידקי של דרכי הנשימה התחתונות, שגורמים לפליטה של ליחה, לרוב מוגלתית וצהובה. ברוב המקרים השיעול חולף מעצמו".

ריקי הלוי מוסיפה כי ניתן להסתייע גם בסירופים נגד שיעול שמתאימים לשיעול יבש. בעת שיעול עם הרבה ליחה עדיף לבחור בסירופ בעל חומר שמדלל אותה ומסייע להוציאה החוצה.

נזלת

"הנזלת מופיעה ברוב המקרים כתוצאה מזיהומים ויראליים שמאד שכיחים בחורף, בעיקר כאלה הנגרמים על ידי נגיפים ממשפחת השפעת שעוברים מאחד לשני. המחלות הויראליות גורמות ברובן לדלקת בריריות האף. התוצאה של הדלקות היא הגברת הייצור וההפרשה של הנזלת, שהיא הפרשת הריר הטבעית בחלל האף. במקרים כאלה הנזלת היא מימית ושקופה.

"הפרשה שקופה ומימית מאפיינת גם את הנזלת הוזומוטורית, שנובעת משינויים בטמפרטורת הסביבה או חשיפה לקור. כתוצאה מרגישות יתר לקור שאינדיבידואלית לכל אדם, מגורים קצות סיבי העצבים התחושתיים בחלל האף, ואז יש נטייה להתגברות ייצור והפרשה של נזלת. ברוב המקרים היא איננה מלווה בסימפטומים של חום או כאבים ופוסקת אחרי מספר דקות או שעות".

עוד מוסיף ד"ר גרוס כי "לעתים מחלה ויראלית מסתבכת ואז מתווסף לה זיהום משני שנגרם מחיידקים. כתוצאה מכך, הנזלת הופכת סמיכה יותר, בעלת מאפיינים מוגלתיים, בצבע צהוב או ירוק".

לדברי ריקי הלוי, טיפות אף אנטיהיסטמיניות (נוגדות אלרגיה) מייבשות את הנזלת ויכולות להקל על ההתעטשויות. מומלץ לבחור בכאלה שמכילות גם מנטול שפותח את דרכי הנשימה ומחזק את אפקטיביות התכשיר.

"באופן עקרוני כדאי לדעת מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו. מומלץ מאד לעיין היטב בתווית ולהקפיד על ההוראות, לבדוק האם למשל עלולות להיות תגובות בין תרופתיות ותופעות לוואי. כשמדובר בילדים, בוודאי מתחת לגיל שנתיים, מומלץ שכל התרופות (במיוחד סירופים נגד שיעול) יהיו באישור רופא", ממליצה הלוי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים