פטנט ישראלי נגד הרפס השפתיים
חוקרים מאוני' בר אילן פתחו תרכובת כימית על בסיס הננו טכנולוגיה שהוכחה כיעילה במניעת הדבקת תאים בנגיף. עתה נבדקת גם נגד איידס
לדברי המדענים, התמיסה הוכחה כיעילה גם נגד נגיפי שפעת ובימים אלה היא נבחנת נקודתית כנגד נגיף שפעת החזירים. להערכת המדענים, קיימת סבירות גבוהה שהיעילות של התמיסה תפעל גם נגד נגיף האיידס.
נגיפי הרפס, כמו נגיפים רבים אחרים, נצמדים בתהליך ההידבקות לתאי רקמה. ההיצמדות מתאפשרת תודות לתיווך מולקולות של רב סוכרים המצויות על פני השטח של התא. מתברר שהמולקולות כוללות תת חלקיקים, אטומים, של גפרית (סולפונאט).
במחקר הנוכחי פותחו חלקיקים מיקרוסקופיים זעירים מאד במימדי הננו (מיליארדית המטר), כשהכוונה היא שחומרים אלו יסיטו את הנגיף מדרכו ויבלמו, או לפחות יעכבו, את יכולת ההיצמדות שלו לתא. "פיתחנו תמיסה וחומר מלאכותי שדימה את מעטפת התא החי וכללה אטומי גפרית. יצרנו ננו חלקיקים שהתבססו על זהב או כסף וציפינו אותם במולקולות שהכילו אטומים אלה", אמרה פרופ' שריד.
"בבדיקת תרביות של התאים, גילינו כי הנגיף - ובמקרה זה מחולל ההרפס (Herpes Simplex 1) - נצמד לחומר המלאכותי אבל לא תקף את התא. בדרך הזאת נמנעה הדבקת התאים החיים בנגיף. ובמלים אחרות: אותה ההדבקה שתגרום להופעת המחלה".
נגיפי ההרפס נפוצים ומחוללים תחלואה הנראית היטב לעין. "התרחבות השימוש במשחה נגד הרפס השפתיים", ציינה פרופ' רביד, "יוצרת את המצב שהנגיף הזה ודומיו נעשים עמידים לתרופה ולכן יש צורך בחלופות".
אנשים הסובלים מהרפס השפתיים, המוגדרת כמחלת עור כרונית, חשופים לשלפוחיות נוזליות שמופיעות על השפתיים. אדם שחלה נושא את הנגיף בקביעות, כשההתפרצות שלה נובעת מהיחלשות המערכת החיסונית, לרוב בעת עונות מעבר
בין ההתקפים ישנה נסיגה במחלה, אז השלפוחיות לא נראות. ההידבקות בנגיף יכולה להיגרם כתוצאה משתייה מכוס או בקבוק מהם שתה קודם לכן נושא הנגיף וכדי להעביר את ההידבקות במלואה, על השפתיים להיות סדוקות. דרך המקום הסדוק חודר הנגיף עד לתאי העצב, שם הוא מתבוסס ונותר שקט ולא פעיל, עד התנאים להתפרצות.
הנגיף מאותה משפחה עלול לגרום להופעת שלפוחיות גם באיזור הנרתיק ולחולל דלקת מציקה בלחמית העין. מטרידה במיוחד העובדה שאפשר להידבק בנגיף מבלי שיופיעו התסמינים הנראים, וכן שהדלקת עלולה לחזור. ההרפס סימפלקס 2 גורם לדלקת הספציפית באברי המין, אז השלפוחיות הנוזליות מכאיבות והמחלה מועברת במגע מיני.
"בארה"ב נתגלה כי שכיחות הרפס השפתיים מגיעה ל-30% בקרב בני 40-20", מוסיפה שריד, "אישה הנושאת את הנגיף בואגינה והיא הרה, עלולה להדביק את תינוקה בעת הלידה והידבקות התינוק עלולה להיות קטלנית".
סקר שבוצע לאחרונה בישראל בקרב 500 נשים העלה כי מחציתן מוכנות אמנם לצאת לפגישה עם בן זוג שיש לו הרפס שפתיים, ולהיפך, אבל רק רבע מהן יסכימו להתנשק במצב זה. שיעור הסובלות מהבעיה בארץ לפי המדגם היה כ-24%.
"נוכח העובדה שהנגיפים הללו פיתחו עמידות לתרופות, יתכן שהכיוון בפיתוח הדור הבא של התכשירים - משחות או תרסיסים - מצוי בדרך שבה פותחה התמיסה במעבדה שלנו בבר-אילן", הוסיפה שריד, "אולי כאן גם מצוי בסיס לרעיון לחיסון שלא קיים היום. עם זאת, חובה להדגיש כי החומר שפותח הוא רק צעד ראשוני וטרם נוסה על בני אדם.
"לא נבחנה בטיחותו על פי מה שמתחייב בפיתוח תרופות וגם לא תופעות הלוואי שלו. ועם זאת ברור לנו כי מבחינת ה'היגיון הביולוגי' שעל פיו מבוסס החומר, יש לנו ביד משהו חשוב וזה עבד היטב בצורת הננו חלקיקים של החומר הזה".
שריד הוסיפה כי בניסויים במעבדה הארצית לחקר נגיפים בבית החולים תל השומר, התברר כי מנגנון הננו חלקיקים עיכב ביעילות גבוהה את הדבקת תאי הרקמה בנגיפי שפעת ועתה נבדק הנושא על נגיף ה-H1N1 מחולל שפעת החזירים. ההנחה היא שהתמיסה תשמש בסיס לתרסיס שיפוזר למשל בחללים סגורים כמו במטוסים לצורך הגנה מפני הנגיף.
נא להמתין לטעינת התגובות
