ארגון הבריאות: מלריה - איום חמור על תיירים
ארגון הבריאות העולמי הכריז על קדחת הביצות כאיום, מה שגרם לישראל לצאת במסע הסברה לבאים לאפריקה בדבר מסוכנות המחלה
על פי נתוני משרד הבריאות, כ-70-50 ישראלים נדבקים מדי שנה במלריה במהלך שהותם באזורים הטרופיים ובעיקר באפריקה, אבל גם בהודו ובאמריקה הלטינית. למעלה מ-75 אחוז מהמקרים האלה מיובאים לישראל, לאחר שהות באפריקה, במיוחד במדינות תת הסהרה, כמו אנגולה, ניגריה, קניה, גינאה המשוונית ואתיופיה - שבהן פועלים כיום אנשי עסקים ישראלים רבים, נציגי חברות, מהנדסים, טכנאים ויועצים המעורבים בפרויקטים גדולים.
נוכח התחזית שלפיה היקף הקשרים העסקיים עם מדינות אפריקה ילך ויגדל בשנים הקרובות, פתחה עתה לשכת המסחר ישראל-אפריקה - יחד עם רופאים המתמחים ברפואת מטיילים ובסיוע הנציגה בישראל של יצרנית התרופות גלקסו-סמית-קליין - במסע הסברה הממוקד באנשי העסקים ובחברות המשגרות מומחים מישראל ליבשת השחורה, כדי שיבינו את חשיבות הפעולות ההכרחיות שעליהם לנקוט כדי לא לחלות.
מלריה היא מהמחלות הזיהומיות הנפוצות במדינות המתפתחות, והיא נגרמת כתוצאה מעקיצת יתושים מזן אנופלס, הפעילים בערב ובלילה. בעקיצה היתושים האלה מעבירים את מחולל המחלה הקשה: טפיל חד תאי שמוחדר דרך העור ועושה דרכו לכבד. שם הוא מכפיל כמותו, חודר לזרם הדם, ותוקף את תאי הדם האדומים.
כחלוף שבוע עד ארבעה שבועות מהעקיצה מופיעים תסמיניה: חום גבוה מאד, מעל 40 מעלות, התקפי צמרמורת, כאבי ראש ושרירים, אנמיה, הגדלת הטחול ופגיעה בכבד. הסיבוכים עלולים לפגוע קשה במערכת הנשימה, בכליות, במערכת העיכול, במערכת העצבים המרכזית, ובמקרים קיצוניים שלא טופלו מיד - אף להסתיים במוות.
על פי WHO, כחצי מיליארד בני אדם בעולם נדבקים מדי שנה במלריה - קרוב לעשרה אחוזים מתושבי כדור הארץ. מיליון אנשים מתים ממנה בשנה. מדי חצי דקה מת ממלריה ילד שטרם מלאו לו חמש במקום כלשהו, בעיקר באפריקה.
"כ-30 אחוז מהנדבקים במלריה מקרב הנוסעים לבקר בארצות הטרופיות, הם מי שיצאו לשם למטרות עבודה ועסקים", אומר פרופ' אלי שוורץ,
לדברי פרופ' שוורץ, אנשי העסקים, המהנדסים והיועצים שמגיעים לאפריקה זוכים לתנאים טובים, לנים בעיקר במלונות פאר בערים המרכזיות, ולכן חושבים לתומם שעקב כך לא נשקפת להם סכנת הידבקות במחלה ושאין צורך בפעולות מניעה שונות.
"זוהי פשוט טעות חמורה מאד", הוא אומר, "מבוגרים מעל גיל 40, שזו אוכלוסיית אנשי העסקים, נוטים לחלות במלריה לעתים קרובות יותר, ולא אחת בצורה קשה ומסכנת חיים - הרבה יותר מצעירים. לא אחת, מצבם מתדרדר עד כדי צורך באשפוז ביחידת טיפול נמרץ".
מרדכי (מרק) קדוש, נשיא לשכת המסחר ישראל-אפריקה, מספר כי כיום היקף הסחר של ישראל עם כל מדינות תת הסהרה מסתכם ב-2.4 מיליארד דולר בשנה (לא כולל עסקים הנוגעים לתעשייה הביטחונית). "אנחנו רוכשים שם מוצרי נפט, עץ ויהלומים גולמיים, והם קונים מאיתנו שירותי ייעוץ, הנדסה וניהול פרויקטים וגם תרופות.
"מאות מומחים מישראל מגיעים עתה לאפריקה, ומעטים מהם יודעים שהמלריה חוצה גבולות בין כל מדינות היבשת", אומר קדוש. "יתושים מעבירי מלריה התגלו גם בערים המרכזיות שבהן מלונות חמישה כוכבים.
"יחד עם המטרה שסומנה על ידינו: להגדיל את הפעילות באפריקה, לשכת המסחר רואה ערך עליון להחזיר את העובדים הישראלים הביתה כשהם בריאים ושלמים, ולכן יש חשיבות במסע ההסברה הממוקד שהחל עתה בקרב הגופים העסקיים. הם צריכים לחייב את נציגיהם הנשלחים לאפריקה לקחת בחשבון את סכנת ההידבקות במלריה וליטול עמם לכל נסיעה את התרופות הנדרשות".
במחקר שהוצג לפני כמה חודשים בבודפשט בכנס בינלאומי לרפואה תיירותית, נבחנה יעילותן של שלוש תרופות למניעה למלריה, שנחשבות לנפוצות ביותר בעולם. שתיים הן כבר גנריות: דוקסלין שפותחה בידי פייזר, מפלוקוון-לריאם (רוש) והמלרון (גלקסו, עודנה מוגנת פטנט).
המחקר, שבוצע במשך שש שנים בקרב כמה מאות אלפי בריטים שנסעו לאפריקה, העלה כי בקרב 100 אלף משתמשי המלרון (שנטלו את התרופה על פי הנחיות רופאיהם) התגלו פחות מקרי הידבקות בהשוואה לתרופות האחרות. רק 3 לעומת 17 מקרים בקרב אותו מספר משתמשי התרופה הגנרית הראשונה, ו-44 בקרב האחרת.
עם זאת, אף על פי שקיימות תרופות שיעילותן משתפרת, אין עדיין חיסון מפני הקדחת, והיבטים שונים הנוגעים למחולל המחלה עדיין לא ברורים. לא בכדי משקיעים כיום צוותי חוקרים רבים במכוני מדע ורפואה שונים בעולם מאמץ ניכר לשם פיתוח החיסון המיוחל, גם תודות למענקים נדיבים שהעמידה לרשותם הקרן שהקים מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס.
כל הנתונים על סכנת ההידבקות במלריה אמנם מדאיגים, אך יחד עם זאת, יש גם נקודת אור אופטימית.
המיתוס שהשתרש מאמצע שנות ה-90 ולפיו שינויי האקלים שיעברו על העולם בשנים הבאות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ יעצימו את התפשטות המלריה ויביאו אותה מאזורי אפריקה ודרום-מזרח אסיה הטרופיים עד לצפון אירופה ואולי גם לסקנדינביה הקרה - התנפץ באחרונה. לפחות כך מבשר מחקר שבוצע במכון פאסטר בפריז.
ובשורה אחרת שיצאה ממעבדות המדע: צוות מחקר גרמני-אירופאי גילה את דבר קיומו של זן אחד מיתושי האנופלס, המסוגל לפתח עמידות, לפחות נגד אחד ממיני טפיל המלריה - הפלסמודיון - שאותו הוא מעביר. החוקרים סבורים שהיתוש הזה עשוי להיות בעתיד "האויב שהפך לידיד", וישמש בעצמו כלי נשק יעיל במלחמה נגד אחת מהמחלות הקטלניות ביותר בתולדות האנושות.
נא להמתין לטעינת התגובות
