צוחקים בלי שליטה? אולי נמצא פתרון לכך
צוות חוקרים מהטכניון בחן את המנגנונים המוחיים שאחראים על ביטויי הרגש ומצא דפוסי פעולה חדשים לתרופה למצבים אלה
ילד צוחק. צילום: SXC
צוות החוקרים בחן את המנגנונים העצביים והאזורים המוחיים שבבסיס בקרת ביטויי הרגש של צחוק ובכי, ואת מנגנוני הפעולה המוחיים של תרופה להקלת מצבים של בכי, צחוק או כעס בלתי נשלטים.
בעזרת שיטות למיפוי נוירופיזיולוגי של פעילות המוח, בשילוב גירויים רגשיים, איפיין צוות המחקר אזורים במוח שהם מוטוריים וסנסוריים, ופעולתם אחראית לביטויי צחוק ובכי. בשלב הראשון נבדקו שלוש קבוצות: בני אדם בריאים, חולי טרשת נפוצה וחולי טרשת נפוצה הסובלים מהתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.
גם גירוי תחושתי קל מביא לצחוק
הממצאים הראו כי ישנו מנגנון שער לסף רגשי נוירופיזיולוגי. גירויים המצליחים לעבור את הסף הרגשי מעוררים פעילות חשמלית מוחית המתבטאת בצחוק, בכי או כעס, גם אם הגירוי אינו בעל מטען רגשי תואם.
כך, בקרב אנשים בעלי לביליות אמוציונלית (סף רגשי נמוך) גם גירויים ללא תכנים מצחיקים או מעציבים, עשויים להביא להתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.
ההנחה המקובלת עד היום הייתה כי תסמונת הצחוק והבכי הבלתי נשלטים היא ביטוי של אזורי מוח מוטוריים
בלבד, ללא קשר למרכיבים סנסוריים. ולפיכך, תופעה זו נכללה בקטגוריה של קבוצת ההפרעות על רקע של דיס אינהיביציה – חוסר יכולת לעכב ביטויים מוטוריים.
המחקר הנוכחי מהווה חידוש במספר היבטים: הוא מדגים כי אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד נתונים תחושתיים שותפים יחד עם אזורים מוחיים מוטוריים בהתבטאויות רגשיות. כמו כן, בחולים עם צחוק ובכי בלתי-נשלטים – גם גירויים תחושתיים קלים ביותר עשויים להפעיל אזורי מוח האחראים לביטויים רגשיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
