12 מיתוסים שגויים על כאב
צריך לחכות שהראש יתפוצץ לפני שלוקחים כדור, הרופא חייב למצוא את הסיבה לכאב כדי לטפל בו ולא כדאי לזוז כשכואב. לכבוד ועידת הכאב השנתית, ד"ר תמר ישר מספקת היכרות עם תובנות רפואיות בתחום החדש יחסית
הנה כמה מיתוסים רווחים בתחום. חלקם יישמעו לכם אולי נכונים על פניהם, אבל כיום אנחנו יודעים שהם שגויים לחלוטין, ובחלק מהמקרים - פשוט לא מדויקים.
מיתוס זה התפתח לפני שנים רבות, כשתחום הכאב לא היה מפותח דיו. כיום יודעים שזה לא נכון: כאב לא מחשל, לא מחדד קווי אופי
כאב הינו בעיה מורכבת ומקורו בגוף ובנפש. אמנם כאב הוא תופעה פיזיולוגית, אך יש לטפל בו תוך התייחסות למצבו הנפשי של האדם. אצל אדם הסובל מכאבי גב, לדוגמא, הרבה פעמים לא ניתן למצוא סיבה פיזית ברורה מאליה, אבל ברור שאם הוא יחיה בלחץ ובסטרס, הכאבים שלו יחמירו.
בחלק מהמקרים לא ניתן למצוא את הגורם לכאב, ואז הרופא יתאים טיפול סימפטומטי להקלת כאבים, על סמך התסמינים שמתאר המטופל.
אין דבר כזה. אמנם ישנם כאבים מורכבים לטיפול, שדורשים טיפול תרופתי משולב, אבל ההתקדמות שחלה בתחום הטיפולים בכאב מבטיחה הקלה לכל סוגי הכאב.
ההמלצה המקובלת כיום היא לנסות לקיים במידת האפשר פעילות שגרתית על פי הרגליו של האדם, כדי לשמר את התפקוד התקין של הגוף.
ישנם סוגים שונים ומובחנים של כאב, והשוני ביניהם משליך על אופן הטיפול בהם. לדוגמא, טיפול בכאב נוירופתי, הנגרם כתוצאה מפגיעה במערכת העצבית, שונה לגמרי מטיפול בכאב כרוני או בכאב "מתפרץ", שהוא כאב חד וחריף.
אין שום סיבה לחיות עם כאב. זה נכון שלא תמיד אפשר לשלוט בו באופן מוחלט, אבל באמצעות טכניקות וטיפולים שונים, אפשר לנהל אותו יותר טוב. במילים אחרות, כבר ניסיתם טיפולים משלימים, טכניקות הרגעה, פעילות גופנית, תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם (אקמול, אופטלגין, ואדוויל)?
תרופות לשיכוך כאבים יעילות הרבה יותר אם לוקחים אותן מיד עם הופעת הסימנים הראשונים של הכאב, והן עלולות לא להשפיע בכלל אם נוטלים אותן מאוחר מדי. מומלץ ליטול תרופות לשיכוך כאבים לפני פעולות מכאיבות, כמו טיפול שיניים, ניתוח, או כל פרוצדורה חודרנית.
רוב הסובלים מכאב חריף וכרוני אינם מסוגלים לישון בגלל הכאב. מנגנון הפעולה הזה הוביל את מפתחי התרופות לשלב חומרים בעלי השפעה מרדימה, אבל רק בחלק מהתרופות. תרופות אלו מסייעות לחולה לישון ולחזור לחיי שגרה לאחר המנוחה. הנמנום, כתופעת לוואי, אופייני יותר לתרופות אנטי-חרדתיות ומרגיעות שניתנות לצד תרופות נוגדות כאב.
במצבים של כאבים כרוניים, בעיקר באלו שמערבים פגיעה עצבית, הקלת הכאב אורכת זמן. לעיתים קרובות היא מחייבת העלאה הדרגתית של מינון התרופה, ולכן, כדי להקל את הכאב, מומלץ להתמיד בטיפול לאורך זמן. בשום מקרה לא מומלץ להפסיק את התרופה מבלי להתייעץ עם רופא.
רוב התרופות להקלת כאבים אינן ממכרות. במקרים של כאב חמור שאינו מגיב למגוון טיפולים תרופתיים ואחרים, או במקרים של כאב שמקורו בגידול סרטני, נוהגים לטפל בתרופות כמו קודאין ומורפיום, שהם חומרים נרקוטיים ממשפחת האופיאטים.
מטופלים רבים חוששים להתמכר, אבל חשוב לדעת שהאופיאטים גורמים לתלות גופנית ולא להתמכרות. נדיר שחולה ללא היסטוריה של התמכרות לסמים או אלכוהול, שמקבל את התרופות האלה, יפתח התמכרות למשככי הכאבים. אם למטופל יש היסטוריה של התמכרות לסמים או אלכוהול, חשוב לדווח על כך לרופא. כמו כן, מומלץ להפסיק את השימוש בתרופות אלו באמצעות הפחתת מינונים מדורגת.
כאב שמתפוגג באופן חלקי, או מדי פעם, נוטה להחמיר בחלוף הזמן. לכן, אם הכאב לא חולף בעקבות שימוש במשככי כאבים חלשים כמו אספירין, מומלץ לעבור לטיפול תרופתי חזק, גם אם הכאב לא הכי חמור.
ד"ר תמר ישר היא מנהלת מרפאת כאב ב"לאומית" ורופאה מרדימה בכירה במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי ת"א. ד"ר ישר תרצה על מיתוסים וכאב בוועידה השנתית השניה לטיפול בכאב של המגזין הרפואי MEDICAL בשיתוף האגודה הישראלית לכאב, שנערכת היום ומחר במלון הילטון ת"א.
נא להמתין לטעינת התגובות
