הנגיף שברח: שפעת החזירים - תאונת עבודה במעבדה
האם אפשר היה להימנע מהמגיפה האחרונה? מחקר אמריקאי חדש מגלה כי שפעת החזירים התחילה בכלל בתאונת עבודה שהתרחשה במעבדה ממשלתית. מתברר שהנגיף המסוכן שגורם לשפעת זהה לנגיף שהוקפא במבחנה בשנות ה-70, והשתחרר משם בגלל טעות
- לפני 30 שנה: דליפת האנתרקס ברוסיה הרגה עשרות
אבל הגילוי המסעיר ביותר הגיע השבוע. ממש כמו בסרטי אימה על מגפות קטלניות, התברר שמקור השפעת שאחראית למותם של כ-400 איש עד כה, הוא בתאונה במעבדת מחקר. חוקרים בארצות הברית גילו השבוע שלפני כ-33 שנה שחרר עובד אלמוני, בטעות, את הנגיף מתוך מבחנה, שבה הוקפא.
במילים אחרות: שפעת החזירים היא מעשה ידי אדם. ה"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", התנ"ך של עולם הרפואה, יחשוף ביום חמישי הקרוב את סיפור התאונה. מחקר שנעשה באוניברסיטת פיטסבורג גילה שתאונת העבודה הזאת עלתה לעולם בעשרות אלפי חולים. רק שלושה חודשים חלפו מאז שאובחן המקרה הראשון של חולה בשפעת החזירים, במקסיקו, והנגיף כבר הספיק לנדוד ליותר ממאה מדינות, להדביק למעלה מ-70 אלף איש וכאמור, להרוג יותר מ-300. הנגיף הזה, שעושה שמות ברחבי העולם, זהה בצורה מחשידה לאותו נגיף ששוחרר מהמעבדה לפני 33 שנה.
לפי תחזיות המומחים, עוד לא ראינו את הסוף של שפעת החזירים. באוסטרליה זוהו כבר 5,254 חולים , והמספר גדל בעשרות מדי יום. באנגליה בלבד, יחלו עד סוף הקיץ כמאה אלף איש. בדרום אמריקה, שם נמצאת עונת השפעת בשיאה, הוכרז מצב חירום בריאותי. בתי ספר בארגנטינה נסגרו, נשים הרות חויבו לצאת לחופשה של שבועיים ממקום עבודתן.
והסיבה לכל זה? תאונה בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, במעבדת נגיפים ממשלתית. פרופ' שנטנה זימר וד"ר דונלד ברק, החוקרים שיצאו לזהות את מקור המגפה, לא מוכנים לחשוף את המעבדה שבה התרחשה התקלה. "רוב מעבדות הנגיפים בעולם החזיקו ברשותן את הנגיף הזה עוד משנת 1950, ובשלב זה אנחנו לא יכולים להצביע במדויק על המעבדה שממנה הגיח הנגיף כתוצאה מתאונת עבודה", קבע צמד החוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג.
אבל ה"ניו אינגלנד" מוסיף למחקרם ומעיר שב-1976 התרחשה התפרצות צנועת ממדים של שפעת החזירים, בעקבות שחרור בטעות של הנגיף ממעבדה של הממשל האמריקאי בפורט דיקס בניו ג'רזי. כן, במעבדה הזאת, נבחנו תרכיבי חיסון שונים ונוגדנים נגד הנגיף והמחלה. התוצאה מאותה תאונה: 230 איש שנדבקו וחלו, ומוות מדווח אחד. "כתוצאה מאותו אירוע ב-1977 התחוללה מגפה קטנה, שיצרה באורח טבעי חיסון יתר נגד הנגיף, שאין כמותה במקרים אחרים של הידבקות נרחבת", אומרים החוקרים. "אלמלא מהלכים נמרצים מאוד שבהן נקטה ממשלת ארה"ב מיד כשנודע על האירוע ב-1976, היו לבטח הרבה יותר נפגעים ומספר גבוה יותר של מתים".
באותה שנה הופעלה תוכנית התחסנות נרחבת ביותר, ויושמה גם תוכנית לחיסון מנע של האוכלוסייה האזרחית. 40 מיליון
החוקרים האמריקאים טוענים שהזן שאחראי להתפרצות הנוכחית, H1N1, קרוב מבחינה גנטית לנגיף שהשתחרר ב-1976. מאחר שבנגיף לא חלה התפתחות מאז 1950 - מה שנחשב בהחלט כמצב לא רגיל -ומשום שמדענים בחנו וחקרו את נגיפי שפעת החזירים במהלך השנים באופן מצומצם וגם התייחסו אליהם כאירוע קטן ומקומי, כפי שהתרחש בהתפרצות של -1977 סבורה החוקרת מאוניברסיטת פיטסבורג שההידבקות נגרמה כתוצאה מתאונת העבודה.
הנגיף שהשתחרר והתחיל להשתולל, התחיל במצב קפוא - לצורכי מחקר. "הסיפור של המחקר שלנו הוא שילוב מושלם של היסטוריה, פוליטיקה, מדע ובריאות הציבור", הסבירה פרופ' זימר. "אני מקווה שבמהלך תקופת המגפה הנוכחית מדענים בכל העולם, יחד עם קהילת הרופאים והממונים על בריאות הציבור, ישלבו מאמצים. כל מי שמעורב בנושא השפעת יעבוד יחד, התקשורת תהיה פתוחה, כנה, ולא תסתיר עובדות. ממש כמו בפוליטיקה, גם ברפואה אנחנו לומדים מטעויות. אנחנו לומדים ממה שעובד וממה שלא, ולכן אנחנו צריכים גישה רחבה ככל האפשר למידע".
"הנגיף שלנו הוקפא בזמן", מסבירה פרופ' זימר. ב-1918, מיד בסיום מלחמת העולם הראשונה, פרצה מגפת השפעת הגדולה ביותר שידע המין האנושי, ובעקבותיה מתו כ-50 מיליון איש. מקור הנגיף היה עופות וציפורים, אבל זה הנגיף שהדביק גם את החזירים. במשך 40 השנה שחלפו, התפתח הנגיף והדביק אנשים לעתים רחוקות. נגיפי שפעת, יש לציין, מתחברים ביניהם, עוברים שינויים גנטיים והופכים למוטציות. המלחמה בהם הופכת מורכבת ומסובכת יותר מפעם בפעם. ואז, ב-1957, הופיע זן אחר של הנגיף, שניהל תחרות עם קודמו והכריע אותו.
באותה פתאומיות שבה נעלם, כך שב הנגיף המקורי של שפעת החזירים ב-1977 והדביק אנשים ברחבי ברית המועצות, הונג קונג ומזרח סין - מקומות שבהם היה החיסון הטבעי לנגיף חלש במיוחד. בעולם לא זכו האירועים האלה לעניין, מכיוון שהתרחשו במקומות נידחים יחסית. "אבל מה שקרה מאז נותר בהחלט ללא הסבר, בינתיים", מדגישה פרופ' זימר. נגיף שפעת החזירים ההוא התחיל להסתובב, כמו במעגל, ולהתפשט בכל העולם, אבל תמיד ביחד עם זנים אחרים של נגיף השפעת. זה קרה מדי שנה, בכל עונת שפעת.
המחקר החדש מספק פתרונות לאחת התעלומות המטרידות ביותר של שפעת החזירים: מדוע הזן הנוכחי של הנגיף מדביק בעיקר ילדים וצעירים, בעוד שזקנים נראים דווקא חסינים לשפעת. כל זה בניגוד גמור לשפעות אחרות. המרכז לבקרה ולמניעת מחלות בארה"ב קובעת שהגיל הממוצע של חולה בשפעת חזירים הוא 12 שנה, הגיל הממוצע של מי שאושפז עקב המחלה- 20, והגיל הממוצע של מי שמת בעקבות סיבוכיה 71 .37 אחוז מהנדבקים הם בני 18 או צעירים יותר.
נגיפי השפעת שמתפתחים בחזירים מדביקים בדרך כלל קודם כל את אלה שעובדים בקרבת חזירים, מכיוון שעד לפני זמן קצר הנגיף ידע לעבור רק מחזיר לבני אדם, ולא בין בני אדם. אלא שהנגיף שבו נדבקים בני אדם נושא תכונות של הנגיפים שמתפתחים אצל חזירים, אבל מכיל גם תכונות של הנגיף ההיסטורי, זה ששיתק את העולם ב-1918, זה שנאמר עליו ב-1957, שהוא "מת וחוסל", זה שחזר והופיע ב-1977.
ההערכה היא שאנשים שגילם עולה על 52 שנים, נתקלו כבר בגרסה כלשהי של הנגיף הנוכחי, שנעלם לכאורה ב-1957, ההערכה היא שהם נושאים בגופם מידה כלשהי של חיסון נגד השפעת. העובדה שהמחלה פוגעת דווקא בצעירים, שגופם מתמודד טוב יותר עם המחלה, היא חצי הכוס המלאה במגפה, לפחות לפי פרופ' ג'ון אוקספורד, מבית החולים המלכותי של לונדון. "תיאוריית תאונת העבודה סבירה למדי", אמר, "אבל יש בה גם פן חיובי. מבוגרים וקשישים רבים פיתחו מאז התאונה ב-1976 חיסון טבעי לנגיף הזה באופן מיוחד, ולכן, למזלנו, הם חסינים ממגפת העל הנוכחית".
נא להמתין לטעינת התגובות
