המילים כואבות יותר מהסתימה: הכינו את הילד לטיפול השיניים

לפני שאתם מבקרים עם הילד אצל רופא השיניים, לא כדאי להגיד "אל תפחד, אתה גיבור, זה לא כואב". גם בזמן האירוע כדאי לשנות את הלקסיקון. 9 עצות

ד''ר מאיר אנג'י | 30/6/2009 15:15

הבאתם את הילד בפעם הראשונה לביקור במרפאת שיניים, והוא מגלה סימנים של חרדה או פחד. איך זה הגיוני? הרי זו הפעם הראשונה שלו, והוא לא יודע עדיין מה זה טיפול שיניים.

טיפול שיניים. צילום: SXC

פחד הוא תגובה הישרדותית נורמלית, שעוזרת לנו להיות קשובים לסכנה. חרדה היא תחושה ערטילאית יותר, לפיה משהו הרה אסון ממשמש ובא, מבלי שהאדם שחווה זאת יודע מדוע. חרדה מלווה לעיתים בביטויים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה ,חולשה או מיחושים בבטן.

למה ילדים מפחדים מטיפולי שיניים?

- פחד מהלא נודע: כהילד מגיע לראשונה למרפאת שיניים, הפחד שלו נובע לרוב מכך שההמשך אינו ידוע לו, בשילוב עם מידע כמו סיפורי אימה או מסרים סמויים

שהתלוו לביקור. ההורים מרגישים צורך "להכין" את הילד למפגש עם הרופא, אבל לפעמים הם מחדירים בעל כורחם רמזים מפחידים.
- פחד מחדירה: טיפולי שיניים מחייבים חדירה לפיו של הילד.
- פחד מאיבוד שליטה: הילד שוכב על הכיסא בפה פעור, כשאדם אחר (זר בדרך כלל) מכתיב לו מה לעשות.
- פחד מכאב: הפחד מכאב הוא לגיטימי, כיוון שטיפול אצל רופא השיניים עלול לכלול כאב. הילד מפחד מכאב גם בעקבות ניסיונם של חברים, או בעקבות שימוש במושגים כמו "אל תפחד", או "אל תדאג, זה לא כואב", מה שרומז על האפשרות שהתרחישים השליליים הללו דווקא יתממשו.

טיפים להתמודדות: עשו ואל תעשו

דרך ההתמודדות ה"קלה" ביותר עם פחדים וחרדות היא להימנע מהגורם המפחיד, אלא שטקטיקה כזו עלולה דווקא להגדיל את מעגל החרדה. וכאן נכנסים ההורים לתמונה. הנה כמה עצות:

1. אל תפחדו: שאלו את עצמכם עד כמה אתם חשים בחרדה מטיפול השיניים הצפוי, או חשש בעקבות טיפולים שעברתם בעצמכם, ומשדרים זאת, מבלי לשים לב, גם לילד.

2. כבדו את החשש: אל תזלזלו בתחושה של הילד ואל תבטלו אותה. תנו לפחד לגיטימציה, שכן מדובר בתגובה נורמלית. אתם יכולים לצרף גם סיפור אישי על מצב דומה שהיה לכם, אבל אל תעמיקו בכך יותר מ-3 דקות, כי אז הפחד עלול רק להתעצם.

3. אל תשוו: זה לגיטימי לפחד, ולא כדאי לעשות השוואות בין הילד לבין חבר ש"לא מפחד". לכן, גם לא כדאי להאיץ בילד בקביעות כמו "אתה גיבור", כי אמירה כזו מבטלת את הפחד המוצדק שלו.

4. אל תשקרו: אם זה אמור לכאוב, בשום אופן אל תגידו שזה לא יכאב. אפשר, וגם עדיף, לא להתייחס לנקודה הזו ב"הכנה" שאתם עושים לילד לקראת הטיפול, כדי לא להטריד את שלוותו. ילד שאיבד את האמון לא יסכים יותר לעבור טיפולי שיניים.

5. העניקו ביטחון: תנו לילד את הביטחון בכך שאתם שם לצדו. תנו לו לשאול שאלות או להחליט אם הוא רוצה לשמוע הסברים מהרופא. חשוב לזכור שרמת השליטה שניתנת לילד צריכה להיות גבוהה, ועם זאת, הפעלת סמכות במידה הנכונה עשויה להגן עליו מפני מצב טראומטי.

6. שנו את הלקסיקון: לעיתים מילים שנאמרות בתמימות ומתוך כוונה טובה עלולות לגרום לתוצאה ההפוכה. הכי טוב שתתנו לרופא השיניים להסביר לילד על הטיפול, ולקבוע איתו סימן מוסכם (הרמת יד, למשל) להפסקת הטיפול. אם אתם חייבים לדבר במקום הרופא, בצעו שינויים בלקסיקון. לדוגמא, אל תשתמשו במילה "זריקה" - אלא ב"טיפות שינה לשן". במקום עקירה, הגידו "לנדנד את השן".

7. היחשפו לקונספט בהדרגה: רצוי שהביקור הראשון במרפאת השיניים יהיה אירוע חיובי, ופחות מומלץ להגיע לטיפול כשכבר יש כאבים או בעיות בשיניים. בביקור הראשון הילד יכיר את הרופא, את כיסא הטיפולים ("לונה פארק, "מטוס", "חללית") ואת הכלים השונים ("מראה קטנה", "שואב אבק" או "נותן הנשיקות", במקום סאקשן). הביקור תמיד יסתיים כמובן עם מתנה נחמדה.

8. ספקו חיזוקים חיוביים: הדגישו את החלקים הנעימים והמוצלחים בטיפול. שבחו את הילד על התנהגותו. שימו דגש על כך שהתגבר על הפחד, ועל הסיפוק שלכם מכך.

9. נטרלו את הכעס: אם לילד כואב או "מציק" אחרי ההרדמה, או שהוא פשוט איבד את הסבלנות, אל תפגינו כלפיו כעס. אם תעשו זאת, תוסיפו תסכול וקושי נפשי, לצד הפיזי, שממילא קיים.