מחקר: תימנים חולים בפרקינסון מוקדם יותר
מהרגע שאובחנה, מחלת הפרקינסון מתקדמת מהר יותר, והסימפטומים שלה חמורים יותר אצל תימנים, בהשוואה לאשכנזים - כך עולה ממחקר חדש שנערך בביה"ח בילינסון. השערה אפשרית לממצאים: לעיסת עלי גת תורמת להופעת המחלה
המוטיבציה למחקר נולדה מהתרשמות חזקה של הצוות הרפואי במרפאה להפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית בבית החולים, שנתקל במהלך השנים בחולים מעדות שונות. "בהצלחה חשבנו שאולי יש יותר פרקינסון בקרב תימנים, אבל אחר כך הבנו שזה לא נכון, אלא הטיה שנובעת מהמיקום של המרפאה שלנו, קרוב ליישובים בהם מתגוררת אוכלוסיה ממוצא תימני", הסבירה פרופ' רות ג'לדטי, מנהלת המרפאה. "אחר כך הבנו שבקרב התימנים, המחלה קצת קשה יותר ממה שאנחנו רגילים לראות, והחלטנו לפתוח בהשוואה קלינית".

עלי גת. צילום: אי-פי
החוקרים עקבו במשך תשע שנים (2000-8) אחרי 96 חולי פרקינסון ממוצא אשכנזי ו-63 ממוצא תימני, שמשך מחלתם הממוצע נע בין 9-8 שנים. התוצאות הצביעו על הבדלים רבים במחלה, וביניהם הגיל שבו היא הופיעה – 55 בממוצע אצל התימנים, לעומת 62 אצל האשכנזים.
"חשבנו שאולי התימנים חיים יותר ביישובים חקלאיים וחשופים יותר לחומרי הדברה בהשוואה לאשכנזים. אבל שיעור המתגוררים ביישובים חקלאיים היה זהה אצל אשכנזים ותימנים, מה שהחליש את האפשרות הזו", אמרה פרופ' ג'לדטי.
מה הקשר לגת?
אפשרות נוספת שעלתה לממצאים היא גנטית. אלא של-35% מהאשכנזים היה קרוב משפחה שחלה במחלה, לעומת 22% אצל התימנים. "כאשר יש רקע משפחתי, כלומר - סבירות גבוהה יותר לרקע גנטי, אנחנו מצפים להופעת המחלה דווקא בגיל צעיר יותר. אצל החולים התימנים מצאנו ממצא סותר – גיל הופעה צעיר ופחות רקע משפחתי".
"בנוסף, באוכלוסיה האשכנזית ידועים מספר גנים שהם גורמי סיכון לפרקינסון. בדקנו אותם באוכלוסיה התימנית, והתוצאה היתה שלילית. לכן, עולה האפשרות שהתימנים נושאים גנים אחרים שאולי משפיעים על מהלך המחלה".
ההשערה האחרונה שהעלו החוקרים, שלא נבדקה במחקר, היא
שלעיסת הגת, המקובלת בקרב התימנים, משפיעה על הופעת המחלה. "זו אנקדוטה שהיא בגדר השערה בלבד, ולא בדקנו אותה", מדגישה עורכת המחקר, "לא שאלנו אותם ספציפית, אבל אני מניחה שחלק מהם נהגו ללעוס גת. יש עדויות מחקריות שקושרות את החומר הפעיל בגת עם הנזק שנגרם לתאים שמתנוונים במוח בזמן המחלה".
פרופ' ג'לדטי מציינת כי המחקר הוא ראשוני ודורש מחקרים נוספים כדי לאשש את ממצאיו. לדבריה, בספרות הרפואית נמצאו אוכלוסיות עם שיעורי פרקינסון נמוכים יותר, כמו אפרו-אמריקאים, אבל באוכלוסיה היהודית לא נעשו עד כה עבודות המשוות את היבטי המחלה באוכלוסיות שונות.