מי חושב על הסוף? חידושים בטיפול בחולי סרטן הדם
חולי סרטן מח העצם כבר אינם "סופניים": תרופות חדשות שפותחו בשוק מאפשרות לחיות עם המחלה במשך שנים. עדכונים מכנס האיגוד האירופי להמטולוגיה
ואכן , הטיפול במחלת המיאלומה, שברוב המקרים דורש השתלת מח עצם וטיפולים תרופתיים, הלך והשתפר עם השנים. "בהתחלה חיו מעט מאוד שנים עם זה, ואז משך החיים הממוצע עלה לחמש, שבע ועשר שנים", אמרה אלסה בהרצאה שניתנה במסגרת כנס האיגוד האירופי להמטולוגיה (תחום העוסק במערכת תאי הדם ובנגזרותיו) שנערך בשבוע שעבר בגרמניה. "כמו איידס, בהדרגה גם מיאלומה נעשית מחלה כרונית".
השנה האחרונה הייתה דרמטית לחולי ממאירויות של מערכת הדם. ממחלות קשות וסופניות הופכות הממאירויות בהדרגה למחלות כרוניות, ולחולים רבים נפתחת האפשרות להארכת חיים, תודות לטיפול חדש. מאילומה היא מחלה שפורצת בגלים, כשבכל גל נדרש טיפול תרופתי שונה. לכן קיימת חשיבות לתרופות חדשות שנכנסו בשנים האחרונות לשימוש.
זה גם סיפורה של "רבלימיד", תרופה שהגיעה ארצה לפני שנה וחצי, הוגדרה כמצילת חיים במשרד הבריאות, ועמדה בשנה שעברה במוקד סערה ציבורית לאחר שלא נכנסה לסל התרופות הציבורי בהחלטה שקיבלו חברי ועדת הסל בשעה חמש לפנות בוקר, שעות ספורות לפני שנחתמה רשימת התרופות החדשות הנכנסות לסל. חולי המיאלומה עתרו לבג"ץ, אך תביעתם נדחתה, וכעת הם מתכוננים לקרב על הכנסתה לסל בחודשים הקרובים.
250 חולי מיאלומה חדשים מאובחנים בישראל מדי שנה, וכיום 1,500 איש מתמודדים בארץ עם המחלה. ההערכה היא כי בעולם חולים בה 750 אלף איש. במערב מוגדרת מיאלומה כמחלה ששכיחותה עולה, בעיקר על רקע הזדקנות האוכלוסייה. יותר מ-70 אחוז מהחולים הם מבוגרים מעל גיל 65. מיאלומה מאופיינת בסימנים האופייניים גם למחלות קלות, כמו עייפות, תשישות ומראה חיוור, והיא ניתנת לאבחון על סמך תוצאות חריגות בבדיקות דם. סימניה מקשים על זיהויה, מה שגורם לאבחון מאוחר.
אלסה היין טופלה בשנים האחרונות בכמה סדרות של תרופות, והן תרמו להפיכת מחלתה לכרונית. בין היתר עברה טיפולים ב"תלידומיד", תרופה ותיקה שאומצה לפני כעשור כטיפול במיאלומה, ונכנסה לסל לפני שבע שנים למטרה זו; "ולקייד", הנמצאת זה כארבע שנים בסל הבריאות ; ו"רבלימיד" החדשה, שמועמדת לסל גם בשנה הבאה. "כשחיים עם מחלה חשוכת מרפא, חייבים לקבל את המוות", אמרה אלסה. "למזלי, הרופא שלי והתרופות האלה מנעו ממני ליפול לחור שחור. נשארתי אופטימית, ולמרות המחלה למדתי ליהנות מהחיים".
לשינוי שעובר על המיאלומה התייחס החודש גם פרופ' אנטוניו פולומבו מאוניברסיטת טורינו, מההמטולוגים המוכרים בעולם. "המחלה משתנה, ואם בעבר היא הייתה עמידה לטיפולים הכימותרפיים, כיום כבר יש שישה קווי טיפול תרופתיים חדשים לטובת החולים", אמר בכינוס האירופי.
"גם ההישרדות מהמחלה משתנה, ואם עמדנו בממוצע על שלוש שנים לפני מספר שנים, היום כבר שליש מהחולים חיים יותר מחמש שנים, ויש שמתועדים עם 15 עד 20 שנות חיים, ולמעלה מכך. גם התגובה לתרופות עמדה פעם על פחות מעשרה אחוז, וכיום אנו מגיעים לשישים אחוזי תגובה".
במיאלומה, מתברר, חידושים רבים שמשתתפים בהפיכת המחלה לכרונית קשורים לישראל, כפי שמספר ד"ר יזהר הרדן, מנהל שירות איסוף תאי אב ומיאלומה במערך ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא."' תלידומיד' היא תרופה שניתנה בעבר לנשים הרות, ובשנות השבעים נאסרה לשימוש לאחר שהובילה ללידת ילדים ללא גפיים", הוא מסביר.
בהמשך זוהתה התרופה כמסייעת לנגעים עוריים בחולי צרעת, וכך נפתחה הדרך לזיהוי יעילות התרופה בטיפול בחולי מאילומה. אחר כך פותחה התרופה "ולקייד", הנסמכת על ממצאיהם של חתני פרס נובל לרפואה הישראלים, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר, וגם התפתחות השתלות מח העצם כטיפול יעיל לחולי מיאלומה צברה תאוצה, תודות למחקריו של פרופ' שמעון סלוין, ששימש במשך שנים כמנהל המחלקה להשתלות מח עצם בבית החולים הדסה.
ממאירות נוספת של הדם שזוכה לאחרונה בעתיד אופטימי היא MDS, תסמונת שפוגעת בתהליך ייצור כדוריות הדם במח עצם, ומובילה ב-30 אחוז מהחולים להתפתחות סרטן הדם מסוג לוקמיה. "בשנים האחרונות יש שינוי בהבטחות שאנו מוסרים למטופלים", מספרת ד"ר ולריה סנטיני, המטולוגית מאוניברסיטת פירנצה באיטליה. "כיום ישנן תרופות שמשנות את התפתחות המחלה, מפחיתות את הסיבוכים הנלווים אליה ומשפרות את איכות החיים". לדבריו של ד"ר הרדן, הטיפול התרופתי החדשב?MDS משפר את איכות החיים, אך עדיין נדרשים מחקרים בנושא שיפור בתוחלת החיים, מעבר להשתלות מח העצם.
בישראל חיים 600 חולי MDS, וכ-200 מאובחנים במחלה מדי שנה. שכיחותה גבוהה פי שניים בגברים. ההערכה היא כי בעולם חולים בה 300 אלף איש. כמו מיאלומה, MDS היא מחלה שנמצאת בעלייה
סקר שבוצע עבור האגודה הבינלאומית לחולי MDS מצא כי הטיפולים החדשים במחלה, למשל "רבלימיד", אינם מוכרים לכלל הרופאים. עוד מתברר כי רופאים רבים נמנעים ממתן הטיפול לחולים מעל גיל 75, אף שהמחלה מופיעה לרוב בגיל מבוגר. "יש רופאים שלא מטפלים בחולה מבוגר מדי, כי הם לא מבינים את התרומה ההכרחית של הטיפול לאיכות חייו", אומרת מנהלת האגודה, קתי הפטינשטל. בימים אלה מתגבש מחקר בבריטניה במטרה לברר אם רופאים נוטים לרשום תרופות בעיקר לחולים צעירים, תוך אפליית החולים המבוגרים.
גם מחלות סרטן נוספות של מערכת הדם הופכות בהדרגה לכרוניות, כמו לוקמיה (סרטן הדם) ולימפומה. "הטיפולים התרופתיים החדשים הופכים את המחלות הללו לכרוניות באופיין, וחולים חיים איתן יותר שנים", אומר ד"ר הרדן. פריצת הדרך הגדולה ביותר תוארה בשנים האחרונות ביחס ללוקמיה מילואידית כרונית, אחת ממחלות הסרטן של מערכת הדם שנגרמת מהפיכתם של תאים המייצרים כדוריות דם אדומות לממאירים. "זו הייתה מחלה כרונית שמתים ממנה אחרי שלוש שנים וחצי", אומר ד"ר הרדן, "והטיפול החדש הפך אותה למחלה כרונית שכיום יש סיכוי טוב לשלוט בה לאורך שנים ארוכות, אם כי עדיין לא ברור במדויק עד כמה".
השינויים שעוברת המיאלומה באים לידי ביטוי גם בטיפולים משולבים חדשניים שמפותחים כדי לקדם עוד יותר את הפיכת המחלה לכרונית, ולהעלות את סיכויי ההישרדות של החולים. הטיפול שהוכיח כיום את היעילות הגבוהה ביותר משלב השתלת מח עצם, כימותרפיה ואחת משלוש התרופות שפותחו בשנים האחרונות. האיגוד האירופי להמטולוגיה הכריז בשבוע שעבר על כוונתו לנסח הנחיות קליניות אחידות לטיפול היעיל במחלה, כיוון שהיום הטיפולים המקובלים בה משתנים ממדינה למדינה.
בנוסף לכך, הטיפול בממאירויות הדם עובר שינויים גם מהכיוון החדשני המכונה "פרמקוגנטיקה" -התאמת טיפול תרופתי בהתאם למיפוי הגנטי. עם השנים זוהו מספר גנים שאחראים במצבים מסוימים לפרוץ סרטן הדם, ומחקרים כבר הוכיחו יעילות של תרופות מסוימות, בעיקר בחולים הנושאים מוטציה גנטית מסוימת. בדומה לתרופה "ארביטוקס" לסרטן המעי הגס - שהוכנסה בשנה שעברה לסל התרופות רק לחולים ללא מוטציה בגנים המכונה KRAS, שאמורים להגיב לה טוב יותר - כך מוגשת לשנה הבאה לסל התרופות ה"רבלימיד" לחולי תסמונת MDS רק אם הם נושאים מוטציה בכרומוזומים המכונה 5Q, ואצלם הוכח הטיפול כיעיל במיוחד. לפי ההערכות, מדובר בכעשירית מכלל חולי MDS.
בכנס ההמטולוגים תוארו מוטציות גנטיות נוספות שנחקרות ועשויות להיות מיוחסות בעתיד לטיפולים בחולים הנושאים אותם וסובלים ממחלות ממאירות של מערכת הדם. כך למשל תיארו חוקרים מצרפת מוטציה בגן המכונה TET2 בחולי MDS; חוקרים יפנים תיארו מוטציה נוספת באותה מחלה המכונה-CBL C; חוקרים אמריקאים הציעו לאמץ את בדיקת המוטציה KRAS גם בהתאמת טיפול לחולי לוקמיה; וחוקרים מאיטליה זיהו מוטציה בגן SEC23B המזוהה עם אנמיה.
הכתב היה אורח חברת "נאופארם" בכנס האיגוד האירופי להמטולוגיה בגרמניה
נא להמתין לטעינת התגובות
