אור שמח: חיקוי של הזריחה מטפל בדיכאון
מדוכדכים? יכול להיות שכל מה שחסר לכם בחיים זה קצת שמש. תחום רפואי חדש מציע חשיפה לתאורה מיוחדת, שמחקה את הזריחה הטבעית, במקום השימוש המסורתי בכדורים נגד דיכאון. הרעיון: לתכנת מחדש את השעון הביולוגי שלנו, שהשתבש בגלל אורח החיים המודרני. חברות התרופות כבר נלחצות
לפני שנה שמעה ל' דרך מכרים על טיפול ניסיוני באמצעות חשיפה לאור. היא הופנתה לטיפול לילי בחדר אור מיוחד שהוקם זמנית במחלקת המחקר של בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. היא הוכנסה לישון על מיטה שהוצבה בחדר, ובאמצע הלילה נחשפה לתאורה מיוחדת באמצעות מכשיר המדמה את אור זריחת השמש. כעבור ארבעה לילות השתנו חייה.
"בהתחלה היה לי קשה עם הטיפול, כי למחרת הלילה הראשון לא הצלחתי לישון. הלכתי הביתה, ונרדמתי רק לשעתיים. אך פתאום גיליתי שאני ערה במשך שעות היום, וזה נהדר. פתאום הבנתי שסדר היום שלי הסתדר. לא האמנתי שתוך ארבעה ימים בלבד אוכל לטפל בבעיה".
כעבור חודשים ספורים מצאה ל' עבודה חדשה בבית מרקחת. "היום אני קמה ברבע לשמונה בבוקר, פעילה בבקרים, ואחר הצהריים עובדת. גם המחשבות השתנו", היא מספרת בהתרגשות. "כל המשפחה מרגישה בשינוי. פתאום יש לי כוחות להזמין את הילדים אליי הביתה, להכין ארוחות. מאז לא נזקקתי לטיפול נוסף, אך אם חלילה ארגיש שוב את הדיכאון משתלט, אני בטוחה שאחפש טיפול באור כדי להקל על מצבי".
גם ב' בת ה-43 מתל אביב, שסבלה מדיכאון, מצאה לאחרונה נחמה גדולה בטיפול המחקה את זריחת החמה. "זה היה לפני שנה וחצי, כשחברה הפנתה אותי לטיפול הניסיוני באור בבאר יעקב. הייתי שפן הניסיונות הראשון", היא מספרת. "במקביל טופלתי אצל פסיכולוג, אבל תרופות מעולם לא לקחתי, כי נרתעתי מהן".
מאז גיל 30 היא זוכרת תקופות של דכדוך בחייה. "היו לי בחיים עליות ומורדות. כלומר, יכולתי לקום מהמיטה, וגם עבדתי מתוך הכרח, ואפילו למדתי באוניברסיטה, אבל ישבה עליי כל הזמן מועקה, כאילו אין טעם במעשים שלי. הרגשתי שהעולם קשה, שאין לי הנאה, שאין תקוות לעתיד. לא היה לי כוח אפילו להזיז רגליים. הייתי ישנה כדי לברוח. אני רווקה, ואם הייתי צריכה גם לגדל ילדים, זו היתה משימה בלתי אפשרית. אובחן אצלי דיכאון ברמה בינונית".
גם ב' ראתה את האור בבאר יעקב. היא זוכרת כיצד הביטה במשך ארבעה לילות בנורות שבחדר הנדלקות בעוצמה גוברת - והתעוררה לשחר של יום חדש. "כשמביטים לתוך הנורות, השינוי בהרגשה מיידי. אם המועקה היא כמו מכסה שהתיישב עליי וחסם אותי, פתאום המכסה הוסר. התרגשתי, בכיתי, צחקתי, הרגשות החלו לזרום. זה כמו פקק של ייאוש שנפתח, וזרם הרגשות פרץ החוצה".
כיום היא יודעת שתוכל למצוא באור פתרון בעתות דכדוך. "האור מחבר אותי רגשית למה שקורה בחיי, הוא מאפשר לי לשמור על מצב רוח טוב". מתרופות היא עדיין מתרחקת. "כשמכרים ממליצים לי לקחת תרופות, מיד הייתי רואה בעצמי חולה חשוכת מרפא. רק המחשבה לקחת תרופות מכניסה אותי לעודף עצבות. תמיד נמנעתי מתרופות כימיות, וטופלתי כמה חודשים בתרופה טבעית נגד דיכאון, אבל באופן כללי אני מסתייגת מזה. גם כשרופאת המשפחה רושמת לי אנטיביוטיקה, אני זורקת את המרשם לפח. לעומת זאת, האור יכול לעזור לי. אפילו אור השמש בחוץ, בעיקר בקיץ, מעורר בי שמחה".
הטיפול באור, שנתפס בשנים האחרונות כטיפול אלטרנטיבי לדכדוך, ובייחוד לדיכאון עונתי הפורץ בחורף, סולל לאחרונה את דרכו אל לב הקונצנזוס הפסיכיאטרי בישראל. הניסוי החלוץ בבאר יעקב שבוצע על ידי ד"ר לוסיאן מוסקוביץ', פסיכיאטר בכיר שעבד עד לאחרונה במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים איכילוב, ופרופ' משה קוטלר, מנהל באר יעקב ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש המייעצת בנושאי פסיכיאטריה להנהלת משרד הבריאות, פותח בימים אלה תקווה לקבלה ממסדית של הטיפול באור. מהצד, חברות התרופות צופות בטרנד החדש בדאגה.
למחקרם של מוסקוביץ' וקוטלר, שהתפרסם בפברואר בכתב העת המדעי "ג'ורנל אוף אפקטיב דיסאורדרס" (כתב עת מדעי להפרעות במצב הרוח), גויסו 12 נפגעי דיכאון, עשר נשים ושני גברים בגילאים שונים, שישבו במשך ארבעה לילות בחדר אור. בחדר הותקנה מערכת תאורה מבוקרת שחיקתה את זריחת השמש. כל הנבדקים לא לקחו תרופות פסיכיאטריות לפחות חמישה שבועות לפני תחילת המחקר.
בלילה הראשון התבקשו הנבדקים להירדם אחרי השעה 21:00, כשהם מרגישים עייפים דיים. ב-2:30 לפנות בוקר הופעלה באמצעות טיימר נורה ראשונה שהקרינה בחדר אור לבן בעוצמה חלשה. כעבור חצי שעה הופעל אור ירקרק לשעתיים וחצי, ובהמשך הופעלה נורה שלישית שהקרינה כחצי שעה אור לבן
הנבדקים מילאו שאלונים, שמהם עלה כי כבר כעבור ארבעה ימים נרשם שיפור מובהק במצבם. כעבור חודש, כשמילאו שאלונים, התברר כי שבעה מטופלים החלימו מהמצב הדיכאוני, מצבם של שניים השתפר ברמה גבוהה, שניים דיווחו על שיפור בינוני, ואחד מסר שהטיפול לא השפיע עליו. בסבב השאלונים השני התוצאות טובות יותר: תשעה החלימו מהדיכאון, שניים השתפרו ברמה גבוהה, ואחד ברמה בינונית. החוקרים תיארו גם ירידה ברמות החרדה של הנבדקים. "התוצאות הראשונות מעודדות, כי הן מצביעות על שיפור קליני משמעותי מהיר יחסית במצבים של דיכאון מתון עד חמור", מסכם פרופ' קוטלר. כעת פועלים החוקרים להרחבת קבוצת הנבדקים והצבתה מול קבוצת ביקורת.
איך זה עובד? ד"ר מוסקוביץ' מסביר שהחשיפה לאור פועלת בשני מסלולים במקביל: היא מסייעת לתכנת מחדש את השעון הביולוגי שפעילותו השתבשה מסיבות שונות, והיא גם בעלת השפעה על הפעילות הכימית במוח, בדומה לשימוש בתרופות. "האור הנפלט מהנורות נקלט ברשתית העין בקולטנים מיוחדים המיועדים להסדרת השעון הביולוגי. אלה מוליכים אותות באמצעות מערכת העצבים לגרעין הממוקם באזור ההיפותלמוס הקדמי של המוח. בהמשך, הגרעין משדר פקודות ומשפיע על ייצור הורמון השינה מלטונין ועל כימיקלים מוחיים נוספים הקשורים בדיכאון כמו סרוטונין", מפרט ד"ר מוסקוביץ'. "יש נקודה קריטית באמצע הלילה, סביב שלוש לפנות בוקר, שבה מאפשרת החשיפה לאור גם להזיז את מחזור השינה וגם לתכנת מחדש את השעון הביולוגי. שתי הפעולות תורמות לשבירה של תחושת הדיכאון. למעשה, האור משפיע על המוח - אבל דרך מנגנון טבעי של הגוף, ללא שימוש כימיקלים".
התאמת סוג התאורה הכרחית ליצירת השפעה מיטיבה. "הנורות בניסוי מאירות באור טבעי בלבד, ללא תאורת אולטרה סגול, תאורת לייזר, קרני גמא או גלי רדיו שעשויים להזיק או לבצע פעילות חודרנית", מבהיר ד"ר מוסקוביץ'. "בנוסף, נמצא שהאור הירקרק מפחית את רמת הורמון השינה מלטונין, ומעלה את הורמון הלחץ קורטיזון. כך הוא מסייע למטופל להישאר ער במהלך הזריחה המדומה".
האם מדובר בתחליף לתרופות? נראה שד"ר מוסקוביץ' נזהר ממתן תשובה שעלולה לסבך אותו עם אלה שמנהלים את הכסף הגדול בעולם הרפואה. לדיכאון, יש לזכור, היצע רחב של תרופות, ובעיקר כאלה המשפיעות על כימיקל הסרוטונין במוח, כמו פרוזק, סרוקסט, ציפרלקס ורסיטל. בשנת 2004 נאמד שוק התרופות העולמי נגד דיכאון ב-13 מיליארד דולר. פקיעת תוקפם של פטנטים צפויה לצמצם את השוק בעתיד, אך להותיר היקף מרשים של שבעה מיליארד דולר ב-2010.
"הזיהוי של דיכאון בהכרח עם חוסר בכימיקל הסרוטונין במוח הוא מצג שווא של חברות התרופות המשווקות תרופות שמעלות את הסרוטונין", טוען ד"ר מוסקוביץ'. " להערכתי, איננו יודעים כיצד הסרוטונין משפיע על דיכאון, ואם משפיעים עליו גם חומרים אחרים, אך הגירוי באור משפעל את הפעולה הטבעית של הגוף המובילה לשיפור מצב הרוח. תרופות משפיעות לרוב רק כעבור חודש מתחילת הטיפול, לא מועילות לכל המשתמשים ומלוות בתופעות לוואי. אינני אומר שהטיפול באור מחליף תמיד את התרופות, אך ייתכן שבמקרים של דיכאון קליני, החשיפה לאור תוכל לזרז את השיפור במצב המטופל".
גם פרופ' קוטלר מברך על כך שיש אלטרנטיבה טיפולית נוספת לתרופות לדיכאון. "אנו הרופאים לא צריכים להשקיע רק בתרופות. אם בעבר חשבו שדיכאון קל מתאים לטיפול פסיכולוגי, ודיכאון קשה לתרופות, היום כבר ידוע שבמקרים מסוימים הטיפול התרופתי רחוק מלהיות אידאלי", אומר פרופ' קוטלר. "שיעור התגובה לתרופות עומד על 70 אחוז, והתרופות גם משפיעות רק כעבור מספר שבועות. לאחרונה אנו עוסקים בפיתוח טיפולים טבעיים שיכולים לסייע לסובלים מדיכאון בקהילה, בהם טיפול בגלי רדיו וטיפול באור שנראה בהחלט דבר מבטיח. לטיפול באור יש גם אלמנט רומנטי, כאילו מחזירים את המטופל לטבע. הוא נחשף לתאורה גוברת לפנות בוקר, כמו שהאדם הקדמון היה מתעורר פעם עם הזריחה".
במערב ניכרת לאחרונה התקרבות של הטיפול באור ללב הממסד הרפואי, על חשבון הטיפול התרופתי המסורתי. ניצנים ראשונים נראו במדינות סקנדניביה הצפוניות כבר לפני עשור, שם הוכחה יעילות הטיפול באור אצל מדוכאי החורף. מעבר למסכי האור המשווקים שם לטיפולים ביתיים בעונות החורף החשוכות, כשהחשיפה לקרני השמש מועטת ביותר, פותחו שם לאורך השנים גימיקים בדמות אביזרים פולטי אור, בית קפה המציע חשיפה לאור פלוס כוס קפה לעת בוקר, ובית מלון בשטוקהולם, שוודיה, המציע לינה משולבת בטיפול באור ואפשרות לקופסת אור אישית בחדר .
במערכת הרפואית בסקנדניביה התפתח הטיפול בחדרי אור להקלה בדיכאון החורף, אולם המחקר הישראלי הנוכחי, ומחקרים מקבילים מהעולם, מעלים אפשרות להקמת חדרי אור שכאלה גם לטיפול בדיכאון הקליני השכיח, שאינו משתנה בהתאם לעונות השנה. חוקרים מאוניברסיטת אופסלה שבשוודיה תיארו לפני שנתיים טיפול קבוצתי מוצלח בחדרי אור במדוכאי חורף. החדרים כללו קירות לבנים, רהיטים צבעוניים, וצינורות הפולטים אור המותקנים על התקרה וסביב הקירות. 50 נבדקים הוזמנו לשהות בחדרים שעה וחצי עד שעתיים ביום, ולקרוא, לנוח או לשוחח. כעבור עשרה ימים חל שיפור במצבם שנותר בתוקף גם כעבור חודש.
במקביל להתפתחות הטיפולים באור, מתעצמת הביקורת כנגד התרופות הפסיכיאטריות כמוצא טיפולי ראשון למדוכאים. זאת על רקע ממצאי המחקר הגדול בעולם, Star D שמו , שבחן את יעילות הטיפול התרופתי בדיכאון בארצות הברית, שהתפרסמו לפני שלוש שנים. המחקר העלה כי טיפול תרופתי ראשון בדיכאון, בשילוב ייעוץ נפשי, למשך שלושה חודשים, הוביל להחלמה רק בקרב 33 אחוז מהנבדקים, כש-15 אחוז נוספים הגיבו באופן כלשהו לטיפול. לנותרים הוחלפה התרופה, ומתוכם 25 החלימו מסימני הדיכאון. בשלבים מאוחרים של המחקר שיעורי הצלחת הטיפול התרופתי הצטמצמו עוד יותר.
דיכאון כבר הפך לאחת המחלות השכיחות בעולם, הפוגעת בעשירית מהאוכלוסייה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, ב-2020 צפוי הדיכאון להגיע למקום השני אחרי מחלות לב ברשימת המחלות הגורמות לנכות קשה. אומדנים חדשים חוזים עליה נוספת בממדי התחלואה - על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את העולם בימים אלה. כיום מעריכים כי 121 מיליון איש בעולם סובלים מדיכאון, ורק לרבע מתוכם נגישות לטיפול תרופתי. בארץ, לפי סקר שפרסמו בשנת 2003 חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא בקרב כאלף בוגרים בריאים, חמישית סבלו מסימני דיכאון, וארבעה אחוזים מדיכאון קליני של ממש.
הטיפול באור כאמצעי לתכנות מחדש של השעון הביולוגי בגוף צובר באחרונה תאוצה. בחודש הבא ייערך בעכו כנס רפואי בינלאומי על שיטות טיפוליות לתכנות השעון הביולוגי (כרונוביולוגיה). אחת מהן היא חשיפה מבוקרת לאור.
"האור מתזמן את השינה והערות ומאפשר להתמודד עם מצוקות רבות. ההנחה היא שהמשתנה העיקרי שמושפע ממנו הוא הורמון השינה הטבעי - המלטונין", אומר ד"ר ירון דגן, יו"ר האיגוד הישראלי לכרונוביולוגיה קלינית ומחקרית ומנהל מכוני השינה במרכזים הרפואיים של אסותא. "למלטונין תפקיד משמעותי בתפקוד המערכת החיסונית, והוא גם מוכר כרכיב נוגד חמצון, ובשנים האחרונות יש עדויות ראשונות ליכולתו למנוע סרטן. חשיפה לאור בזמן הנכון מאפשרת להשפיע על המלטונין באופן שמיטיב עם הבריאות".
לדבריו, "בתורה הוגדרה כבר בפסוקים הראשונים של ספר בראשית יחידת הזמן הבסיסית ביותר על ידי האור והחושך, יום אחד. אור הוא המתזמן מספר אחת ביקום, וכשאנו חיים בחברה שלא פועלת בהכרח בדרך הטבע, עם חיים ללא הפסקה, תאורת רחוב מלאכותית, עבודה במשמרות ואור של טלוויזיה בלילה, אנו עלולים לחשוף עצמנו לנזקים. חשיפה מבוקרת לאור בהיר עשויה להתמודד איתם".
גם השמש עצמה יכולה לסייע. "בארץ אפשר לאלתר גם טיפול טבעי באור השמש מאפריל עד ספטמבר", מסביר ד"ר דגן. "על המטופל לשבת בבוקר במרפסת או בסמוך לחלון הפונה לאור במשך כשעה, כשיש שמש עם אור חזק בהיר בשמים. אין צורך כמובן להסתכל אל תוך השמש, אך צריך לעשות זאת בצורה מבוקרת ובשעות הבוקר, כדי להשפיע לטובה על השעון הביולוגי".
הטיפול באור אינו נטול תופעות לוואי. בניסוי בבאר יעקב דווח בעיקר על תחושת עייפות מוגברת בשעות הערב המוקדמות אצל הנבדקים. מחקרים נוספים מונים גם הפרעות ראייה, סחרחורות, כאבי ראש, עודף פעילות (היפומניה) והפרעות במחזור החודשי של האישה.
במחקר הוחלט לא לכלול נבדקים עם מחלות רשתית כמו ניוון רשתית, שחשיפה לאור עלולה להחמיר את מצבם, וכן נבדקים לאחר ניתוח קטרקט, שאינם מסוגלים תמיד לקלוט כמות מספקת של אור דרך העין כדי ליהנות מהשפעת הזריחה המדומה.
לא הכל זורח בתחום החדש הזה, בייחוד כאשר הוא מבוצע בתנאים לא מבוקרים. טיפול בתאורה לא מבוקרת עלול לערב גם חשיפה לקרני אולטרה סגול. אלה אורכי הגל של השמש הגורמים לשיזוף ושריפה של העור, ומוכרים כמסוכנים להתפתחות סרטן העור. במשרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן מזהירים בשנים האחרונות ממכשירים פולטי אור במכוני שיזוף החושפים את המבקרים לתאורת אולטרה סגול שעלולה לסרטן.
אחת השפעותיו השליליות של האור מתבררת בחודשים האחרונים, וקשורה לתחום מחקרי חדש המכונה "זיהום באמצעות אור", כלומר חשיפה למקורות אור במועדים שעלולים לגרום דווקא לנזקים.
כך, למשל, מצאו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ראיות להתפרצות גידולים סרטניים המערבים את המערכת ההורמונלית - ובעיקר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים - לאחר חשיפה לתאורת לילה, ולא רק בקרב עובדי משמרות, אלא גם אצל אנשים המתגוררים בסמוך לתאורת רחוב חזקה.
"שיעורי הסרטן קפצו בשנים האחרונות פי ארבעה וחמישה, למרות שיש לנו מערכת בריאות יותר טובה ואוכל יותר בריא", אומר פרופ' בוריס פורטנוב, חוקר מערכות מידע גיאוגרפיות בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, ראש צוות החוקרים. "מה שהשתנה הוא החשיפה לתאורה. כבר אין לנו יום או לילה. הטלוויזיה עובדת בבית, יש תאורה בתוך הבית ובשכונה, מנגנון ההגנה נחלש, ואז הסרטן מתפרץ", הוא מסביר.
לממצאי המחקר השלכות רפואיות באשר לטיפול באור. "יש תאורה שיש לנו שליטה עליה בתוך הבית, ויש תאורה שאין שליטה עליה כמו תאורת רחוב. חשוב לשמור על חשיפה לאור שאינה משבשת את השעון הביולוגי. לקראת הקיץ רוב האנשים נוהגים להירדם עם תריסים פתוחים והאור נכנס לחדר, ויש גם כאלה שהולכים לישון עם אור פתוח בתוך הבית, במיוחד כשיש ילדים קטנים שמפחדים מהחושך. לעומתם, אני נוהג לסגור את התריסים עד כמה שאני יכול, ולא משתמש בתאורה בלילה", אומר פרופ' פורטנוב, "זה גם חסכוני וגם תורם לבריאות".
מהללי הטיפול באור צופים לו גדולות ונצורות בעתיד. "אנחנו חושבים לפתח מכשיר ביתי שיוכל לחקות את זריחת החמה, ויוכל לבצע את הפעולות שבדקנו במחקר גם בחדר השינה של המטופל בביתו", מספר פרופ' קוטלר. בין היתר נעשים ניסיונות לפתח מכשיר דמוי טבעת המורכב מעל ראשו של המטופל במהלך השינה, ומקרין על עיניו תאורה המדמה את הזריחה לקראת הבוקר. "כך נוכל אולי להמליץ לסובלים מדיכאון מתון לא להתחיל מיד בטיפול תרופתי, אלא לנסות בשלב הראשון טיפול באור. והשמש תזרח על המדוכאים".
ד"ר מוסקוביץ' חוזה פתיחה של חדרי אור קהילתיים שיאפשרו למטופלים להגיע לטיפולים מבוקרים באור נגד דיכאון. "כשהטיפול באור ניתן נגד דיכאון קליני, יש צורך לפקח על כמות האור המוקרנת למטופל", אומר ד"ר מוסקוביץ'. "אם השיטה תעבוד במחקר רחב היקף, נוכל להקים בקהילה מעין מרכזי לילה, שנפגעי דיכאון יוכלו להגיע אליהם בשעות הערב לכמה לילות, להיחשף להדרגה לאור הזריחה, ובבוקר לצאת לעבודה או הביתה, תחת השגחה של אחות שתבדוק שהמכשירים פועלים כהלכה".
לפני כשנתיים ניסה ד"ר מוסקוביץ' לבצע בארץ ניסוי ראשון בטיפול ביתי בקופסאות אור לנפגעי דיכאון ועייפות, אך הניסוי נחל כישלון. המטופלים קיבלו לביתם בהשאלה קופסאות המפיצות אור בהיר בעוצמה קבועה. "הניסוי לא עבד. חילקנו מכשירים למטופלים כדי שיוכלו להביט בהם בבית כמה שעות ביום, אבל אנשים לא הדליקו את המכשיר, שכחו ממנו, וזלזלו בו, ובסוף היו גם תלונות של מטופלים שזה לא עזר להם. חלק מהמכשירים חזרו שבורים", מספר ד"ר מוסקוביץ'. "להערכתי, הטיפול באור יכול להצליח בעיקר כשהחשיפה נעשית בתוך מרכז רפואי ותחת בקרה".
לא רק הרופאים יכולים להרוויח מהצלחת הטיפול באור, אלא כאמור גם חברות המפתחות מכשור רפואי ופארא-רפואי, שכבר מציגות מגוון מכשירים לחשיפה מבוקרת של אור. בישראל החל בחודשים האחרונים שיווק המערכת הביתית "ביופטרון" שמייצרת החברה השוויצרית צפטר אינטרנשיונל.
נצחיה לפידות, המייצגת בארץ את היצרנית, אומרת כי הוכח שהמכשירים יעילים לטיפול בדיכאון חורף, ריפוי פצעים ועור, פיזיותרפיה וטיפול בגירויי עור ואלרגיות בילדים. המכשיר מיוצר בשלושה גדלים. מחירו של הקטן בהם הוא כ-2,500 שקל . בעולם כבר נמכר מבחר מכובד של גאדג'טים לטיפול באור. באוסטרליה ובבלגיה, למשל, פותחו משקפיים שמקרינים אור בהיר לתוך העיניים, ומעין כובע מצחייה שמותקנות בו נוריות.
ד"ר דגן נשמע מסויג ביחס להמצאות החדשניות. "יש מספר מכשירים שניסו לחקות את הזריחה, ומכשירים ניידים המבקשים לתת לנו מנה של שמש על הדרך, אבל עד היום יעילותם עדיין מוטלת בספק. בטיפול באור תולים תקוות רבות, אולם רק בשנים הקרובות, עם העלייה הצפויה במחקרים על אודות הטיפול באור, נוכל לקבוע בוודאות סבירה לאן מועדות פניו של הטיפול הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
