ניקוי ראש: על הפרעת ניקיון כפייתית שמתעצמת לקראת פסח

יש אנשים שפסח לא נתפס בעיניהם כחג הניקיונות, כי בכל מקרה הם מצחצחים וממרקים את ביתם בכל רגע פנוי. תכירו את האנשים שסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית שלא מאפשרת להם להפסיק לנקות

דן אבן | 5/4/2009 9:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
 sxc

טקסי הניקיון הבית של  ד', בת 32 מתל אביב, חוזרים על עצמם בכל יום. "אצלי בבית הלכלוך לא מצטבר", היא מעידה. "בכל יום אני מנקה חדר אחר. אני עוברת בספוגית מיוחדת על הקירות, או מנקה במשך כמה דקות את החלק החיצוני בארונות. מתחת לכיור יש לי דלי וסמרטוט, כי אני לא יכולה לסבול מגע של לכלוך עם הרהיטים. לפעמים הצורך מופיע בלילה, ואני לא אלך לישון עד שאסיים לנקות את מה שהפריע".

אופי התופעה השתנה מאז שפיתחה אותה ד' בגיל 12 ועד היום. "היו אז בארץ השתלות הכבד הראשונות", היא נזכרת, "שאלתי את הוריי איך נפגע הכבד, והם אמרו לי שמאוכל מלוכלך, אז התחלתי לשטוף ידיים כדי לא להידבק במחלות כבד. פחדתי שתוך כדי שינה ינחתו לי חיידקים על הידיים, ובטעות אכניס אותן לפה, אז לפני השינה הייתי רוחצת ידיים הרבה מאוד פעמים. היום אני כבר לא מפחדת ממחלות וזיהומים, אבל עדיין ממשיכה להקפיד על הניקיון של הגוף והבית יותר מאנשים אחרים שאני מכירה".

מה שד' מתארת הוא הפרעה טורדנית כפייתית: מצב פסיכיאטרי שבימים אלה עלול להוביל להתקפים כפייתיים בקרב הסובלים ממנו, בשעה שהם מנקים את בתיהם מפירורי החמץ. מחקרים חדשים על התופעה עדיין מנסים לאתר את הסיבות הגורמות להתפרצותה הראשונית. האם מדובר בשיבוש גנטי, או דווקא בהשפעה של דפוסי חינוך מהבית? לצד כל אלה, נבדקים בעת האחרונה טיפולים חדשים.
מלכלכים עליהם

שלושה עד חמישה אחוזים סובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שדורשת טיפול רפואי, גברים ונשים במידה שווה. בישראל ההערכות הן כי עד 350 אלף איש סובלים מההתקפים בעוצמות משתנות. לפי הספרות הרפואית, מאפייניה השכיחים ביותר של ההפרעה כוללים ניקיון בלתי פוסק של הגוף והבית (68 אחוז ), שמתעצם לקראת הפסח, ופחד מפני זיהום הגוף בלכלוך (49 אחוז).

על פי מודל שהציגו בדצמבר האחרון (2008) חוקרים אמריקאים, ההפרעה מזוהה עם ארבעה מצבים: צבירה שמלווה באובססיות של אגירה ובאיסוף כפייתי, סימטריה שמלווה באובססיות על הצורך בסימטריה בחיים והתנהגויות של סידור, חזרה וספירה כפייתיים, מחשבות אסורות שמתבטאות באובססיות בנושאי מין, אלימות, דת ומחלות, ובדיקות כפייתיות וניקיונות שמתבטאים באובססיה על פחד מפני זיהום ובניקיון כפייתי של הבית והגוף.

חיי הדת, המלווים באיסורים קפדניים, הם רקע מוכר להתפרצות התקפים כפייתיים, ואלה עלולים לפרוץ לא רק בפסח. במאמר שכתבו לפני כעשור פרופ' עדנה פואה, פסיכולוגית קלינית ישראלית ומנהלת המרכז לחקר החרדה באוניברסיטת פנסילבניה

בארצות הברית, ועמיתתה פרופ' רייד וילסון, נמנים מנהגים דתיים נוספים שעלולים להביא להתקפים, לרבות שמירה על מנהגי הטהרה במקווה, רחצת הידיים לפני תפילות ושמירה על דיני כשרות. במאמרן מתארות פואה ווילסון סימנים מחשידים אצל ילד יהודי ממחוז ווסצ'סטר שבמדינת ניו יורק, שהובילו את אמו לפגישה עם פסיכיאטר. לאחר ששב מחופשת חורף עם חבריו מבית הספר היהודי-אמריקאי, הבחינה האם בשינוי משמעותי בהתנהגותו. בבוקר היה מתעקש להתחיל לנעול נעל מסוימת לפני השנייה, בבוקר היה שוטף ידיים שש עד שבע פעמים. כשהגיע ליל הסדר הוא הצליח לקלקל את האווירה, כשהתעקש למדוד בסרגל את גודל המצה השמורה שאכל, ולבדוק בכפית מדידה את הכמות של החרוסת והמרור. מתיאורי האם היה ברור למטפל שמדובר בהתפרצות הפרעה טורדנית-כפייתית. בהקשר לדת, דיווחו לפני חודש פרופ' דוד גרינברג ופרופ' גבי שפלר מ"הרצוג", שגם רבי נחמן מברסלב סבל מהפרעה טורדנית כפייתית בחייו. על פי התיאור, היה רבי נחמן נוהג לשמור על היגיינה באופן כפייתי, ולבצע שוב ושוב ניקוי של הגוף, הנדרש ביהדות לפני תפילה.

גברים מנקים

חוקרים מספרד דיווחו השנה על הבדלים מגדריים ביחס לסימני ההפרעה: אובססיה שמתבטאת בניקיונות כפייתיים שכיחה אצל נשים פי שניים מאצל גברים, ואילו אובססיה הקשורה לפעולות מיניות או לטקסים דתיים שכיחה אצל גברים פי 2.1 מאצל נשים. לאחרונה דווח על עלייה בממדי התופעה.

 חוקרים מאוניברסיטת פילדלפיה דיווחו בקיץ על מדגם של 2,000 בוגרים , שבו הציגו כמעט רבע מהנבדקים סימני טורדנות או כפייתיות בשלב כלשהו בחייהם. "בחג הפסח יש יותר התייחסות להפרעות אובססיביות-קומפולסיביות", מסביר פרופ' יוסף זהר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית והמרפאה להפרעת אובססיה-קומפולסיה במרכז הרפואי שיבא, "אפילו חז"ל הזכירו את המצב הזה, כשהתייחסו לנשים שניקו את הבית לפני פסח, ואמרו שאם אישה הגיעה למצב שהיא חוששת שפרצה חולדה לתוך הבית הנקי, והכניסה איתה חמץ, זה כבר אינו מצב תקין, אלא בגבול של הפרעה".

הסיבות להפרעה עשויות להיות ביולוגיות או סביבתיות, אבל בשנים האחרונות התברר כי שכיחותה דומה בארצות מפותחות ומתפתחות, מה שמעיד על בסיס ביולוגי-פיזיולוגי יותר מעל השפעת אורח החיים החיצוני. "המעגל המוחי של ההפרעה ברור", אומר פרופ' זהר, "מדובר במעגל שמתבטא ברשת מוחית, ולא באזור אחד של המוח".

הקשר בין התפתחות דפוס טורדני-כפייתי לשינוי בתהליכים המוחיים נחשף לאחרונה. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דיווחו בדצמבר האחרון על בדיקות מחשב שבוצעו בנבדקים הסובלים מההפרעה. הם איבחנו עיבוד ממושך יותר למשימות, ויכולת נמוכה יותר לעיבוד מקביל של משימות במוח, בהשוואה לנבדקים בריאים. חוקרים מאוניברסיטת חיפה דיווחו לפני שנה וחצי כי בניגוד לאנשים נורמליים, המגיבים במהירות גבוהה יותר לגירויים בצד שמאל של הגוף, בגלל חוסר סימטריה במבנה קליפת המוח, אצל אנשים הסובלים מאובססיה-קומפולסיה אובחן שיווי משקל בין צדי קליפת המוח.

העלייה בממדי ההפרעה מיוחסת למספר גורמים. "אולי גם הקמפיינים של חברות התרופות שמציעות טיפולים תרופתיים גורמים לעלייה בתופעה", אומר ד"ר אילן רבינוביץ', פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט, מנהל מרכז יואב  ברמת גן, החוקר את הטיפול באובססיה-קומפולסיה, "החברה שלנו הפכה לקפיטליסטית ויש רצון רב להישגיות, שמתבטא בדרישות גבוהות בעבודה או בציפיות של הורים מילדיהם כבר בגיל צעיר. הלחץ בחברה המערבית עשוי להביא לשליטה של המחשבות באדם".

סוף לספונג'ה

בימים אלה הושלם בישראל מחקר חלוצי של ד"ר רבינוביץ' וצוות חוקרים מבית החולים אברבנאל, בקרב 251 מטופלים הסובלים מההפרעה, שטופלו ב"ציפרלקס" במינון גבוה של 30 מ"ג בממוצע, ובתרופה נוגדת פסיכוזה "ריספרדל" במינון של 0.5 עד 1 מ"ג. "התוצאות הראשונות לקוקטייל תרופתי זה מעודדות מאוד", מדווח ד"ר רבינוביץ'. " אבל הטיפול מוביל לתגובה ראשונה רק כעבור שישה עד שמונה שבועות, ונדרשת סבלנות רבה מהמטופל".

למקרים בעייתיים במיוחד פותח טיפול בגירוי מוחי עמוק, באמצעות שתל שמוחדר למוח. "כיום מדובר באופציה טיפולית למקרים קשים", מסביר פרופ' זהר, "הטכנולוגיה מוכרת מהטיפול בהפרעות נוירולוגיות, ואנו שוקלים כל הזמן אם להפעילה אצל מטופלים בעלי הפרעת אובססיה-קומפולסיה. זהו טיפול מורכב שדורש מעקב ממושך, ויש לבחון לפניו אפשרויות אחרות".

את הטיפול הזה מומלץ להתחיל רק אחרי התגובה לתרופות. למטופל מותאמת תוכנית שכוללת חשיפה הדרגתית למקור הפעילות הכפייתית. "אם מטופל מדווח שהוא נוהג לשטוף את הבית ארבע פעמים בשבוע", אומר ד"ר רבינוביץ', " אנו חושבים יחד מה הוא יכול להוריד: או שיוריד את המינון לשלוש פעמים או שיוריד את אחד השלבים בניקוי. הרעיון הוא להפוך את הניקיון למשהו נורמטיבי בהדרגה".

אחת השיטות המיושמת במרכז הישראלי לטיפול בתופעה מאפשרת את שלב החשיפה בבית המטופל.
במקביל, מלמדים את המטופל כיצד להדחיק מחשבות טורדניות. "הכוונה היא, למשל, למחשבות על הבית המלוכלך ועל כניסה של חיידקים הביתה", מסביר ד"ר רבינוביץ', "מדכאים אותן במחשבה על משהו אחר או בביצוע פעולות אחרות, כמו ללכת למכון כושר או להתקשר לחבר. לעתים נדרש לשלב בטיפול גם בני משפחה וקרובים".

הדבר המסוכן ביותר למטופל הוא זמן פנוי. "לפני פסח יש מטלות רבות לניקיון", מוסיף ד"ר רבינוביץ', "למשל, לנקות את התנור, את הווילונות, את פינות הבית ולהזיז את המקרר, אבל צריך לעודד במקביל גם פעולות פנאי. חשוב, למשל, גם לשבת עם חברים, לצאת לסרט, ולא להותיר רק זמן שיוקדש למחשבות אובססיביות ולטקסים שמתבטאים בניקיונות. גם פעילות גופנית מאומצת מרגיעה מאוד אנשים אובססיביים, אבל חשוב שתתבצע על ידי מדריך אישי או בקבוצה, ולא עצמאית. היא משחררת את הלחץ, ומעניקה למטופלים מזור ורוגע".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים