פינת הפסיכולוגית: פשוט רגיש מדי
מה עושים עם ילד שמתרחק מחיבוקים, נשיקות ומפריטי צמר? אולי הוא סובל מתופעה המכונה "היפר רגישות"
"ייתכן שמדובר בילד עם עודף רגישות חושית, תופעה המכונה היפר-סנסיטיביטי", אומרת ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית.
"אלו הם ילדים שחווים גירויי מגע בעוצמה רבה. הם מתנגדים לקרבה פיזית גם מצד בני משפחה וגם מצד ילדים בגן. הם מגיבים בכעס או בהימנעות מקרבה פיזית בזמן משחק, ובזמן עבודה ליד שולחן משותף נוטים להקפיד על קו גבול ברור.
לא אוהב שמלבישים אותי. צילום: SXC
"הם לא אוהבים להסתפר, לגזוז ציפורניים, לחפוף ראש, וכן ללכת יחפים על חול, על דשא או על משטח מחוספס. הם אינם אוהבים לשחק בחול, בצבעי מגע או בדבק. הם מעדיפים סנדלים או נעליים עם בטנה, בגדים גדולים שאינם משפשפים, שונאים צווארונים הדוקים ודורשים לגזור תוויות של בגדים.
"חלק מהילדים יעדיפו מזון שמרקמו אחיד כמו גלידה, ולא אוכל מתובל או מחוספס. לא מדובר בפינוק או בהתנהגות שנועדה להכעיס, אלא התנהגות שמגנה על הילד מפני מגע מכאיב.
"הורים יכולים ללכת לקראת הילד בכל מה שקשור לביגוד, להימנע ממגע פיזי הדוק שאינו נעים לילד, ולא להפתיע אותו בחיבוק או בנשיקה (לחבק מלפנים ולא בהפתעה מאחור.( יש לתת לילד מידע מוקדם על פעולות שאינן נעימות לו, כגון גזיזת ציפורניים או חפיפת ראש. ילד גדול יותר יעשה את הדברים האלה בעצמו.
"ילדים אלו יכולים להיעזר בריפוי בעיסוק שבמהלכו מרגילים אותם בהדרגה להכיל גירוי חושי. ככל שהטיפול מוקדם יותר, מונעים מהילד להיות בדריכות מתמדת כדי לשמור על עצמו, מקטינים מתח בינו ובין ילדים כתגובה למגע, וחוסכים קונפליקטים עם בני משפחה. דחיית טיפול עלולה לגרום לחברה להדביק לילד תווית של לא חברותי, תוקפני או מפונק".
נא להמתין לטעינת התגובות
