הנושא בבדיקה: המדריך המלא לבדיקות עד גיל שנתיים
מתי נותנים לתינוק ויטמין D ובאיזה שלב הוא אמור לצחוק כשעושים לו "קו-קו"? רשימת הבדיקות המלאה עד גיל שנתיים
- הפרק הקודם: מדריך החיסונים לתינוק עד גיל שנתיים
במקום זאת הבאנו לכם רשימה מלאה ומעודכנת, ולכם נותר רק להדפיס, לתלות על המקרר ולסמן וי.
מיד לאחר הלידה: בחדר הלידה התינוק יקבל חיסון צהבת B, זריקת ויטמין K וטיפות לעיניים. הוא יעבור בדיקה גופנית על ידי רופא ילדים, בדיקת PKU לשלילה של מחלה מטבולית, בדיקת תפקודי בלוטת המגן ובדיקת שמיעה בשם BERRA.
עד גיל שבועיים: ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב (שאותו מומלץ לקבוע מיד עם השחרור מבית החולים, כי יש תור). בביקור זה תיערך לתינוק בדיקה גופנית מלאה על ידי רופא בדגש על בדיקה קרדי-ווסקולרית (לב) כדי לוודא שאין שינויים פיזיולוגיים בלב התינוק מאז הלידה.
יתבצעו גם ביקורת ומעקב אחר צהבת ותינתן הפניה לבדיקת אולטרה-סאונד פרקי ירכיים, שתבוצע בגיל 8-6 שבועות, במסגרת בדיקת סקר שמטרתה איתור מוקדם של בעיית התגרמות פרקי הירכיים (DDH).
מעבר לכך, יבוצעו מדידות (משקל, אורך והיקף הראש), תתבצע בדיקת החיוניות של התינוק, בדיקת מתח שרירים והערכת התזונה שלו, במיוחד אם הוא יונק. כמו כן ינתנו הנחיות לגבי ההאכלה, הרחצה והטיפול בו.
בשלב זה עוקבים גם אחר האם שזה עתה ילדה מבחינת מצב הרוח שלה, מצב הזוגיות, ההתמודדות עם מטלות ועוד.
גיל 4 שבועות (חודש): יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה, תיבדק ההתפתחות (כגון חיוך ומעקב עיניים), יינתן חיסון צהבת B ותינתנה הנחיות לגבי מתן ויטמין D עד גיל שנה, וביצוע בדיקת אולטרה-סאונד פרקי ירכיים. ההורים יקבלו הסבר אודות חיסון וירוס הרוטה וחיידק הפנאומוקוק, ותתבצע בדיקה גופנית כללית על ידי רופא טיפת חלב עם בדגש על איתור אוושות לב, בדיקת הבטן, המרפסים (הרווח בין עצמות הגולגולת של התינוק לפני שהן מתחברות זו לזו) ועצמות הגולגולת, אשכים שירדו אצל בנים והידבקויות בפות אצל בנות.
גיל 8 שבועות (חודשיים): יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה ותתבצע בדיקת התפתחות: מעקב עיניים אחר חפץ, חיוך רצוני, תקשורת עינית, גרגור של התינוק ותחילת הרמת הראש, כשהוא שוכב על הבטן. תינתן המנה הראשונה של חיסון המחומשת ובתחנות טיפת חלב רבות, האם תענה על שאלון מובנה שמטרתו לאתר דיכאון אחרי הלידה (כי בשלב זה היא כבר הייתה אמורה לצאת מתופעת ה-"baby blues").
גיל 4 חודשים: יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה ותיעשה בדיקת התפתחות מלאה, הכוללת החזקת חפץ ביד, הסטת ראש למקור רעש, מעקב עיניים של 360 מעלות והרמת ראש משמעותית יותר בעת שכיבה על הבטן. תתבצע בדיקת רופא מקיפה: לב, ריאות ובדיקה נוירולוגית של רפלקסים, כדי לוודא שהתינוק אכן בריא.
תינתן המנה השנייה של חיסון המחומשת, וההורים יקבלו הנחיה להוסיף ברזל לתזונת התינוק 3 - טיפות ליום עד גיל 6 חודשים.
גיל 6 חודשים: יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה ותיבדק ההתפתחות (התהפכות בטן-גב ולהפך, מוטוריקה עדינה בדמות העברת חפץ מיד ליד, הברות חוזרות וכד'). תינתן המנה השלישית והאחרונה נגד צהבת B והמנה השלישית של חיסון המחומשת. ההורים יתבקשו להעלות את מינון הברזל ל6- טיפות ביום (עד גיל שנה) ויקבלו הדרכה בנושא המעבר לתזונת מוצקים.
גיל 10-8 חודשים: תיערך בדיקת רופא הכוללת בדיקה גופנית ובדיקת התפתחות מקיפה לרבות התהפכות, זחילה, כוח שרירים גס, צחוק במשחק "קו-קו" ועוד, שמאפשרת לאבחן בעיות מוטוריות ראשוניות. תתבצע בדיקת שמיעה, שנראית אולי לא יסודית, אבל נמצאה תקפה במחקרים רבים וביכולתה לאתר חריגות.
גיל 12 חודשים (שנה): יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה והתפתחות (בעיקר מצפים לראות שהתינוק אומר שתיים-שלוש מילים, מתקשר, הולך עם עזרה ויש לו תפיסת צבת כלומר, הוא יודע להצמיד אגודל לאצבע מורה כדי להחזיק גרגר. ינתן החיסון MMRV ומנת דחף של המחומשת.
תתבצע בדיקת
גיל 18 חודשים (שנה וחצי): יבוצעו מדידות לבדיקת גדילה ותתבצע בדיקת התפתחות מקיפה על ידי רופא ואחות, שתשים דגש על יכולת שפתית (כעשר מילים), הליכה, עלייה במדרגות, בניית מגדלים, יכולת האכלה עצמית בכף וכד'. ינתן חיסון ראשון נגד הפטיטיס A, תתבצע בדיקת ראייה נוספת על ידי לוח הקרוי "קלר", שבמהלכה התינוק אמור לעקוב אחר צורות ממרחק של יותר ממטר אחד. כמו כן יוודא הצוות הרפואי שהמרפס הקדמי נסגר.
גיל שנתיים ושלושה חודשים עד שנתיים וחצי: תתבצע בדיקת התפתחות הכוללת בדיקת מוטוריקה גסה (ריצה), מוטוריקה עדינה (ציור קווים מעוגלים), דיבור ובדיקת תקשורת מובנית, שבודקת אבחנה שמיעתית, הבנת פעולות וכד'. ינתן החיסון האחרון של צהבת A, וההורים יתדורכו לגבי גמילה מחיתולים, הרגלי ניקיון והצבת גבולות.
הטיפול ובדיקות המעקב של תחנות טיפת חלב מסתיימים רק כשהילד עולה לכיתה א'. עד אז מומלץ להגיע איתו לביקור בגיל שלוש וחצי-ארבע ובגיל חמש-שש, עם תחילת גן חובה.
1. עירום מלא: "את כל בדיקות הגדילה עושים כשהילד עירום לגמרי, משום שאז רואים טוב יותר את העור (לרבות גירויים), את השרירים וגם אם יש סימני אלימות", מציינת אלישבע כהן-ארזי, רכזת תחום רפואה מונעת של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.
2. מעקב הוליסטי אחר ילודים: "מטרת הרפואה המשלימה לתת מענה להורים, שלא רוצים ללכת בתוך המסגרת המערבית המקובלת", אומר ד"ר שגיא אסא, מומחה לרפואת ילדים, מרצה בחוג לרפואת ילדים באוניברסיטת תל-אביב, העוסק גם ברפואה משולבת במרכז "mamay".
"הבעיה היא שהרפואה המשלימה מאוד פרוצה, ומאידך, רופא מערבי לא יכול להכיל את כל הידע לרבות המשלים. לכן בקליניקה שלי העבודה משולבת: אני בודק את הילד בפן המערבי, ואם יש אופציה לטפל בו בצורה משלימה, הוא מופנה למטפל הוליסטי במרכז, ויחד אנחנו טווים את הטיפול.
"זו רפואה יותר פתוחה מבחינת הטיפולים האלטרנטיביים שהיא מציעה, מבחינת הגישות השונות להתפתחות הילד והשימוש בתכשירים טבעיים. ואולם היא דורשת יותר התעניינות והעמקה גם מצד ההורה. מי שרוצה לקבל שירות כזה צריך להיות מוכן ונכון לטיפולים יותר ארוכים ומעקבים יותר צמודים שדורשים זמן, מחויבות והקשבה".
הנתונים בכתבה הובאו באדיבות ד"ר שגיא אסא, מומחה לרפואת ילדים, מרצה בחוג לרפואת ילדים באוניברסיטת תל-אביב ומי שעוסק גם ברפואה משולבת ב"mamay", מרכז פרטי לרפואת ילדים משולבת; ד"ר גליה גריסרו, מנהלת השירות למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים דנה לילדים, ואלישבע כהן-ארזי, רכזת תחום רפואה מונעת של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
