הקדים מכה: סיכום קדנציית שר הבריאות
למרות התקציב המרשים שהשיג לסל התרופות, יעקב בן-יזרי כשל בהעברת הרפורמות בתחומי הסיעוד ובריאות הנפש - והצליח להסתכסך עם בכירים במשרדו ובקופות החולים
ללשכת שר הבריאות נכנס בן-יזרי כהבטחה של סיעת הגמלאים “גיל“, שסחפה המוני ישראלים בבחירות הקודמות והצליחה לגרוף 7 מנדטים. בן-יזרי, ששימש לאורך השנים בתפקידים בכירים בקופת חולים כללית, נכנס למערכת בריאות שהיתה מוכרת לו. אך לא חלף זמן רב עד שהחל לבצע מהלכים מעוררי מחלוקת, זכה לקיטונות של ביקורת מצד בכירי המערכת, ונקלע לסכסוכים חריגים עם מנכ"לי קופות החולים וההסתדרות הרפואית.
כניסתו של בן-יזרי לתפקיד לוותה בקולות צורמים כבר מתחילתה, כשביקש למנות למנכ"ל משרדו את מקורבו ד"ר אודי פרישמן - אדם מעורר מחלוקת, שנודע בתוכניותיו הקיצוניות לשינוי פני מערכת הבריאות, ובעברו כתם שחור בדמות דוח בדיקה ישן על ליקויים במהלך התמחותו הרפואית. המינוי לא צלח, והמנכ"ל המכהן ד"ר אבי ישראלי נותר בתפקידו.
בהמשך נקלע השר לוויכוח עם מבקר משרד הבריאות אריה פז, שמנע את מינויו של פרישמן למנכ"ל, ואף התלונן עליו בפני מבקר המדינה.
ההישג העיקרי שיש לזקוף לזכות בן-יזרי הוא הצלחתו להשיג 975 מיליון שקל עבור תוספות לסל התרופות הציבורי למשך 3 שנים - הסכום הגבוה ביותר שהצליח להשיג שר בריאות עד כה. בהמשך אף הוגדל הסכום בעקבות הסכמים קואליציוניים ל-1.28 מיליארד שקל, וזו כבר ירושה נאה גם לשר הבריאות הבא.
אולם ההצלחה לוותה בביקורת רבה מצד בכירים במשרד הבריאות עצמו ובהנהלות קופות החולים, מפני שהמהלך חסם למעשה את האפשרות של הקופות להציע תרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים.
בן-יזרי ניסה לקדם רפורמות גדולות במערכת הבריאות, אך אלה נתקעו בנפתולי הבירוקרטיה של אגפי המשרד. למשל, הוא כשל בהובלת הרפורמה בבריאות הנפש - שמשמעותה העברת האחריות לטיפול בתחומי הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים - למרות הקונצנזוס הנרחב לגבי הרפורמה.
באשר לטיפול בקשישים, אלה שלכאורה נתנו לבן-יזרי את המנדט לכנסת, הוא כשל גם בקידום רפורמה בתחום האשפוז הסיעודי. עיקרה של הרפורמה: הסדר שיאפשר אשפוז סיעודי לכל הישראלים, באחריותן של קופות החולים - מהלך שימנע תשלום של סכומים מופלגים למוסדות פרטיים. המציאות הפוליטית והקשיים הקואליציוניים לא איפשרו לשר להעלות את הנושא בממשלה ובכנסת ולרשום הישג. עם זאת, הוא הצליח להשיג לחולים שגילם מעל 65 הנחה של 10% ברכישת תרופות.
הכוונות של בן-יזרי היו כנראה טובות; הוא אפילו החליט לשמש דוגמה ולהתחסן מול המצלמות נגד שפעת לפני שנתיים, לאחר שהתברר כי 4 תושבי קריית גת נפטרו לאחר קבלת החיסון. להיפוכונדרים ודאי זכורה גם פרשת הקלבסיאלה, אותו חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שפשט בבתי החולים בארץ. החלטתו האומללה שלא לפרסם דוח בנושא הובילה לחשיפת הפרשה במלוא עוזה - ואילצה את השר להסביר שהמשרד לא דיווח על החיידק החדש כיוון שלא רצה להפחיד את הציבור, הגיג שעורר כצפוי גל חרדה נוסף.
אמנם בן-יזרי הסתכסך לא אחת עם בכירים במשרדו, אולם הוא הצליח לפתוח בגבורה חזית מול יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר יורם בלשר, שניסה לשסות בו ועדת סל תרופות אלטרנטיבית ומאבק מתוקשר באלימות נגד הרופאים. מאבקו ייבחן גם בהחלטה הצפויה להתקבל בקרוב בבג"ץ, בנוגע לתוכניתו להעניק היתר לאחיות לבצע פעולות רפואיות מסוימות - החלטה שהתקבלה בלי התייעצות עם ההסתדרות הרפואית.
לא ניתן לסכם את הקדנציה של בן-יזרי בלי להתייחס למצב בריאותו. העובדה שהוא מעשן היתה מקור לבדיחות־מסדרון במוסדות רפואיים, בייחוד לאחר שניצב מול האומה
תיק הבריאות, יש לזכור, מעולם לא היה משוש נפשם של הפוליטיקאים. חרף כמה החמצות, בגיל 82 - לאחר שהתאלמן בערב יום כיפור האחרון מרעייתו חווה, וחודש וחצי לאחר שהובהל למרכז הרפואי רמב"ם כשהתעלף בכנס של משרד הבריאות - יכול בן-יזרי לעזוב את לשכת שר הבריאות בתחושת סיפוק מסוימת: הוא הצליח לשמור על יציבותה של מערכת הבריאות המורכבת שלנו, לעת עתה לפחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
