מי מפחד מהעגבניה הסגולה?
עגבניות מועשרות בוויטמין סי ואורז לבן עם תוספת של בטא-קרוטן הם דוגמאות לפיתוחים של ההנדסה גנטית, שבעתיד יחסכו את המרדף אחרי אוכל בריא. אז מאיפה מגיע הפחד? חלק מהסיבות מוצדקות, והשאר – פחות. כמו למשל הטענה שהצמחים הלא מהונדסים הם "טבעיים"
בעידן המודרני למדנו להכיר את זהותם הכימית של כמה מהחומרים המצויים בצמחים ולייצר אותם באופן סינתטי. לעיתים הצלחנו גם לשכלל את הפעילות של החומרים הטבעיים – להגביר את פעילותם, להאריך אותה, ולהקל על חדירתם לרקמות.
כיום אנו עומדים בפתחו של עידן הצמחים המהונדסים גנטית. צמחים כאלה מייצרים חומרים חדשים שלא היו כלל בעולם הצומח בעבר, או שהיו נחלתם של צמחים מסוימים בלבד, ועתה אפשר לייצרם גם בצמחים אחרים. רוב התכונות הללו נועדו לשיפור תכונות חקלאיות ומיעוטן לצרכים אחרים - מייצור תרופות ועד דלק ביולוגי (Biofuel).
האם צמחים מהונדסים גנטית מביאים בשורות חדשות לרפואה המודרנית, או שהנדסה גנטית טומנת בחובה בעיות חדשות שלא הכרנו בעבר?
צמח טרנסגני הוא צמח שלמטען הגנטי שלו הוחדר גן אחד או כמה גנים ממקור צמחי או אחר, כדי להקנות לו תכונה שלא היתה בו במקור, או כדי לשנות את הפעילות של גן שקיים בו.
הצמחים הטרנסגניים הראשונים נוצרו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, למטרות חקלאיות. בשנות ה-90 כבר הניבו הצמחים המהונדסים מוצרים, שרובם היו עמידים לחרקים ואחרים לקוטלי עשבים או לווירוסים הפוגעים בצמחים. בנוסף פותחו צמחים עם חיי מדף ארוכים יותר, פרחים עם צבעים שונים ועוד.
כשהמוצרים המהונדסים הגיעו לרשתות השיווק, הם עוררו התנגדות בחלק מהציבור שלעיתים לוותה באלימות ובוונדליזם. חלק מהסיבות להתנגדות לא היו מבוססות על השכל הישר, אבל חלקן היו טענות הגיוניות שראויות לדיון ולבדיקה, כמו השאלות שנוגעות לבריאותו של האדם כתוצאה מצריכת המזון המהונדס.
ההנחה שרווחת בציבור כאילו הצמחים הלא-מהונדסים הם "טבעיים" היא שגויה, משום שהעגבניה כמו החיטה, התירס, הפלפל וצמחי מאכל אחרים הם מוצרים שטופחו על ידי המין האנושי אלפי שנים באמצעות הכלאות עם זני בר. בהכלאות אלו מועברים מאות ואלפי גנים, שחלקם אינם רצויים, ובדרך כלל האדם שמבצע את ההכלאה לא יודע כיצד משפיעים הגנים החדשים. לעומת זאת, ביצירת צמח טרנסגני, החוקר יודע בדיוק מהם הגנים המועברים ומהן ההשפעות שלהם.
ההתנגדות הבריאותית להינדוס גנטי מבוססת על שתי טענות עיקריות: האחת עוסקת באפשרות שחיידקי מעיים פתוגנים ירכשו עמידות לאנטיביוטיקה, והשנייה – שמזון שמקורו בצמחים מהונדסים ישפיע על מידת האלרגניות של האוכלים אותו.
בעת יצירתו של צמח טרנסגני, החוקר מחדיר את הגן שבו הוא מעוניין לתוך המטען הגנטי של תא בודד בצמח המטרה. התא הזה מתרבה, ומהתאים שנוצרים החוקרים יודעים כיצד לבצע רגנרציה – ייצור של צמח שלם הנושא בכל תאיו את הגן הזר שהוחדר. הצמח החדש נבדל מצמח המקור אך ורק בגנים שהוחדרו לתוכו, ובדרך כלל מדובר בשניים עד שלושה גנים.
כאשר מחדירים את הגנים לתאים הצמחיים, בדרך כלל יש יותר תאים שלא "קלטו" את הגנים הזרים, מאשר כאלה שכן קיבלו אותו. כדי למנוע את הצורך לייצר אלפי צמחים שרק חלקם ייקלטו, החוקרים החלו להוסיף לגנים הזרים שמוחדרים לתא גם גן לעמידות נגד קאנאמיצין, חומר הפוגע ביכולת של הצמח ליצור שורשים כבר בתרבית הרקמה. כך שהצמחים שנושאים את הגנים הזרים מצליחים לשרוד את התהליך (בזכות הגן העמיד), והתאים שלא עברו בהצלחה את החדרת הגנים החדשים – ימותו.
כאן בדיוק עולה האפשרות שבעת אכילת המוצר הטרנסגני, שכל תאיו נושאים גם את הגן העמיד לקאנאמיצין, התאים של המוצר
עוד לפני שהמוצרים המהונדסים הגיעו לשוק, נערכו בדיקות שמצאו כי החיידקים לא רכשו את הגנים מהמזון, גם כאשר נתנו להם מזון יחד עם האנטיביוטיקה קאנאמיצין. אבל האפשרות העקרונית שהגן יעבור לחיידקים הפתוגניים עדיין לא ניתנת לשלילה מוחלטת. לכן, השימוש בגן העמידות לקאנאמיצין נאסר לשימוש מסחרי.
החשש השני טמון באפשרות לכך שהצמח המהונדס יגרום לאלרגיה. כשבודקים את הסוגיה הזו צריך לזכור שחלק מהאוכלוסיה עלול להיות אלרגי גם למזון שאינו מהונדס. לכן, השאלה היא לא האמת מזון מהונדס גנטית הוא מסוכן, אלא האם הוא מסוכן יותר ממזון שמקורו בצמחים שלא עברו הינדוס.
מתנגדי ההנדסה הגנטית אומרים כי בעקבות שינוי גנטי בצמח, עלול להופיע גורם שמקודם לא היה מקור לאלרגיות. למשל, אם נעביר גנים ליצירת חלבונים משמרים מאגוזי ברזיל לצמחי סויה, במטרה להעשיר את הרכב הסויה, אז אדם שרגיש לחלבונים הללו ונמנע מאכילת אגוזי ברזיל עלול להיפגע מאכילת הסויה.
אבל הפתרון לכך איננו מחייב שלילה של כל הצמחים הטרנסגניים באשר הם.
התועלת הטמונה בהנדסה הגנטית עשויה להיות רחבה ומשמעותית. הנה כמה דוגמאות.
א. הפחתת אלרגיה בצמחים: לצד החשש שההנדסה הגנטית תגביר את מקרי האלרגיה, היא יכולה במקרים אחרים להפחית את האלרגניות שקיימת באופן טבעי בצמחים מסוימים.
ב. העשרת מזון במרכיבים בריאותיים באמצעות הנדסה גנטית: ההנדסה הגנטית מאפשרת העשרה של מזון רגיל במרכיבים "בריאותיים", בעיקר נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) וויטמינים.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך היא "האורז הצהוב", אורז עשיר בבטא-קרוטן, מרכיב המשמש ליצירה של ויטמין A וחיוני לראייה. את האורז העשיר הזה יצרו פרופ' אינגו פוטריקוס משוויץ, וכיום הוא גדל בפיליפינים ובסין.
בעולם ובארץ מעשירים את העגבניות בחומרים נוגדי חמצון כמו ליקופן, ומעלים בהן את רמות הוויטמינים E ו-C.
ג. שימוש בהנדסה גנטית לחיסון אוכלוסיות: גירוי מערכת החיסון על ידי אנטיגן נגיפי או חיידקי הוא נוהל מקובל בעולם המודרני להקניית חיסון למחלות.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הצליח פרופ' צ'רלי ארנטסן מארה"ב לייצר צמחים מהונדסים גנטית שכללו אנטיגנים אשר עוררו חיסון בגופם של האוכלים אותם. הוא בחר באותם מעוררי מחלות שאנטיגנים שלהם מעוררים את מערכת החיסון דרך רירית המעי, כמו למשל חיידקי כולרה, זנים אלימים של חיידק המעי אשריכיה קולי (E.coli) ווירוסים שונים.
השימוש ביכולות אלה לחיסון האדם עדיין לא החל, בין השאר בשל ההתנגדות הציבורית הגורפת למזון מהונדס גנטית.
ד. צמחים מהונדסים גנטית המשמשים ליצירת תרופות: רשימת החומרים המופקים מצמחים ומשמשים את האדם לריפוי מחלות או למניעתן היא ארוכה מאוד והולכת וגדלה משנה לשנה. בתרבויות מסוימות, כמו בסין, רשימה זו אף ארוכה כפליים מזו המוכרת לנו במערב.
בעידן הנוכחי יכול האדם להעשיר את הצמחים ביכולות לשמש "צמחי מרפא" דרך הינדוסם הגנטי. כך למשל, ניתן להנדס צמחים לייצר אינסולין של אדם, אינטרפרון ועוד.
פרופ' ידידיה גפני הוא חבר במינהל המחקר החקלאי במרכז וולקני. הכתבה פורסמה במדיסין תזונה, שפורסם לרגל התערוכה המדעית Nutrition 2009.
נא להמתין לטעינת התגובות
