עניין של זמן: מה הקשר בין השמנה לשעון הביולוגי?
כולנו יודעים שמזון שמן מוביל להשמנה, אבל מחקרים חדשים חושפים שלא רק הקלוריות משמינות: העלייה במשקל קשורה לאכילת מזון לא בריא, בשילוב עם שיבוש השעון הביולוגי
"בכל מקום בגוף קיימים שעונים שתפקידם להורות לאיבר מתי עליו לתפקד, ומתי עליו לחדול או להנמיך פעילות", מסביר ד"ר פרוי, "את כל השעונים הללו מכוון שעון מרכזי שנמצא במוח, ומקבל אותות מרשתית העין, על פי מידת האור שהיא קולטת. השעון בעצם מודיע לאיברים השונים מתי יום ומתי לילה, והם פועלים בהתאם. לדוגמה, מכיוון שבני האדם בדרך כלל מעכלים מזון בשעות היום, מערכות העיכול עובדות במשך היום וחדלות בלילה". ההיגיון שעומד מאחורי מערכת השעונים הקיימת אצל כל היצורים החיים נטוע עמוק ביצר ההישרדות של החיות.
"כל חיה צריכה למצוא טרף ולהימנע מטורפים", מסביר ד"ר פרוי. "השעונים שלה מכוונים כך שהיא תהיה פעילה בשעות שבהן היא יכולה להשיג טרף, כדי לעכל מזון וכדי להישמר מפני טורפים. אצל בני האדם המנגנון הזה עובד בדיוק אותו דבר, כשבשעות היום מערכות מסוימות צריכות לפעול, ובלילה לשבות וההפך. אצל יצורים ליליים, למשל עכברים, המנגנון הזה עובד הפוך, כי הם צדים בלילה".
לפי הפילוסופיה הסינית, לכל איבר בגוף יש שעתיים במשך היממה שבמהלכן האנרגיה שלו דומיננטית. ד"ר ראול רודריגז, רופא ומטפל סיני, מסביר כי הגוף מחולק ל-12 אזורים שבהם הפעילות היא הגבוהה ביותר במשך שעתיים קבועות ביממה, והנמוכה ביותר לאחר 12 שעות.
לדבריו, שיא הפעילות של הכבד, למשל, הוא בין אחת לשלוש בלילה, המעי הגס עובד באנרגיות גבוהות בין חמש לשבע, ותשע עד 11 הן השעות של הקיבה. לכן מומלץ לאכול בשעות שבהן מערכת העיכול פעילה במיוחד, ולהפסיק לאכול בשעות שבהן המערכות עובדות על ניקוי הגוף.
הסטה או איחור של השעון הביולוגי הם דבר שכיח למדי. אצל אנשים שמנהלים אורח חיים לילי, למשל, השעון מוסט קדימה: הם קמים בשעות מאוחרות יותר, אוכלים מאוחר יותר והולכים לישון מאוחר יותר. "שיבוש של השעון הביולוגי גורם סדרה של בעיות", מסביר ד"ר פרוי, "כל מערכות הגוף צריכות לעבוד בצורה מתוזמנת, כמו בקונצרט. אם חלבון אחד לא מופיע בזמן שהוא צריך להופיע, זה עלול להביא להתפתחות מחלות כגון סרטן, הפרעות בשינה, סוכרת והשמנה. יש עדויות רבות לכך שאצל עובדי משמרות, למשל, יש יותר מקרי סרטן".
בשנים האחרונות החל להתבהר הקשר שבין תזונה לבין השעון
את התשובה קיבלו החוקרים במחקר שביצעו על עכברים. ד"ר פרוי ועמיתיו האכילו שתי קבוצות עכברים במזונות שונים: הקבוצה הראשונה קיבלה מזון עתיר שומן, בעוד שהקבוצה האחרת קיבלה מזון רגיל. התוצאות היו חד משמעיות: החוקרים ראו כי אצל העכברים שניזונו ממזון עתיר שומן חל שיבוש בהורמון שנקרא אדיפונקטין - הורמון שמופרש מרקמת שומן, ומעורב בתהליך חילוף החומרים של גלוקוז ושומן. ההורמון אדיפונקטין אחראי להגברת החמצון של חומצות השומן, ולהגברת הרגישות להורמון אינסולין - שני גורמים חיוניים בשמירה על פעילות תקינה של חילוף החומרים, מה שיכול להסביר את ההשמנה.
מסקנת המחקר היא כי תזונה עתירת שומן יוצרת מעגל קסמים של שיבוש השעון, שמביא להשמנה ולהתפתחותן של מחלות. "אמנם לא כל האנשים השמנים הם אנשים חולים", אומר ד"ר פרוי, "אבל כל האנשים השמנים נמצאים בקבוצת סיכון להפרעות בשינה, לבעיות לב וכדומה".
כמו כן, המסקנה של החוקרים היא שאכילת מזון דל שומן עשויה לווסת חזרה את השעון, ובכך להפחית ואף להפסיק תופעות שנובעות משיבוש השעון, כמו השמנה, סוכרת, הפרעות נפשיות או הפרעות שינה.
כן, הפרעת שינה היא עוד אחת מהתופעות הקשורות לליקוי בתפקוד של השעון הביולוגי. למכון השינה והעייפות בבית החולים שיבא מגיעים מטופלים רבים שמתלוננים על נדודי שינה. חלקם סובלים מהפרעות של שעון ביולוגי, אבל על פי מנהלת המכון ד"ר דליה שכטר, עיקר הטיפול בהם נעשה בחשיפה לאור בהיר בבוקר, ובנטילת ההורמון מלטונין, שמקדים את שעת ההירדמות.
טיפול תזונתי אינו קיים כחלק מהטיפול בהפרעות שינה בשלב זה. "כיום האופציות הטיפוליות הן די מוגבלות", אומרת ד"ר שכטר, "אם היה אפשר לטעון שמניעת ארוחת לילה, למשל, או אכילת תפריט מסוים תסיט חזרה את השעון, זה היה נפלא כי זה היה נותן אופציה טיפולית חדשה, אבל אנחנו עדיין לא שם". ד"ר פרוי, מנגד, לא מסכים עם הטענה.
"המחקר הזה מוכיח שלתזונה עתירת שומן יש השפעה ברורה על שיבוש על השעון הביולוגי", הוא אומר, "ולכן טיפול בתזונה דלת שומן בהחלט יביא לוויסות חזרה של השעון, וימנע או יפחית תופעות של השמנה, הפרעות שינה ומחלות שונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
