עושים דיאטה? תיזהרו משפעת
מחקר אמריקני חדש קובע כי צריכה מצומצמת של קלוריות עלולה להקשות על הגוף להילחם בנגיף השפעת. המסקנה: את הדיאטה מומלץ לדחות לימי הקיץ
Ana Omelete , cc-by
אנשים שצורכים כמות קלוריות מופחתת עלולים להתקשות להילחם בנגיף השפעת, כך עולה ממחקר חדש שתוצאותיו פורסמו במהדורה האחרונה של כתב העת Nutrition.
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בראשותה של פרופסור אליזבת' גרדנר. גרדנר ועמיתיהּ הִשוו את תגובת מערכת החיסון של שתי קבוצות עכברים שנגועים בנגיף השפעת: בקבוצה הראשונה עכברים שצרכו כמות קלוריות נורמאלית, ובשנייה – עכברים שצרכו רק ארבעים אחוזים מכמות זו, תוך שמירה על צריכת הוויטמינים והמינראליים הדרושים.
מרגע שנדבקו בנגיף, העכברים משתי הקבוצות הפחיתו ביוזמתם את כמות המזון הנצרך. ואולם, זמן ההחלמה של קבוצת העכברים שהיו תחת הגבלה קלורית, היה ארוך יותר מזמן ההחלמה של קבוצת העכברים שצרכו כמות קלוריות נורמאלית. בנוסף, בקבוצה זו נרשמו שיעורים גבוהים יותר של תמותה, של איבוד משקל ושל השפעות שליליות נוספות של המחלה. על אף שהדיאטות של שתי קבוצות העכברים הועשרו בוויטמינים ובמינראלים, תאבונם של העכברים שצרכו כמות קלוריות נורמאלית שב אליהם מוקדם יותר והחלמתם הייתה מהירה יותר.
בהודעה לעיתונות שפורסמה מטעם אוניברסיטת מישיגן, הסבירה גרדנר שכאשר אדם נחשף לזן חדש של נגיף השפעת (זן שמערכת החיסון שלו עדיין לא מכירה) לגוף עדיין אין נוגדנים נגד הנגיף כך שאין לו ברירה אלא לסמוך על תאים שיטפלו בו. גרדנר מסבירה שתאי דם לבנים שמכונים תאי NK (ראשי תיבות של Natural Killers), ממלאים תפקיד חשוב בשלבים הראשונים של ההתמודדות עם הנגיף, בין היתר משום שהם מסוגלים לפעול במהרה. "במחקר שערכנו", אומרת גרדנר, "הראנו שתחת הגבלה קלורית הגוף נעשה פגיע יותר מפני נגיף השפעת, שכן במצב הזה הוא אינו מסוגל לייצר את הכמות הדרושה של התאים הללו".
"המחקר שלנו מוכיח שכאשר הגוף מקבל אספקה קלורית מספיקה, הוא כשיר להילחם בנגיף, ומסוגל להחלמה מהירה יותר", אומרת גרדנר. "למבוגרים מומלץ אפוא להגביל את צריכת הקלוריות שמונה חודשים בשנה, אבל לקראת עונת השפעת כדאי להם לשחרר את ההגבלות ולהעלות את הצריכה הקלורית. גופם צריך רזרבות להתמודדות עם כל אתגר גופני, לרבות זה שמציב נגיף השפעת".
באופן כללי, מסבירה גרדנר, הגבלה קלורית הוכחה כמעלה את תוחלת החיים
בצורות חיים רבות, מִשְּׁמרים ועד יונקים. אבל מודל העכברים שנעשה בו שימוש במחקר מתייחס אל נסיבות ספציפיות ואל אתגרים ספציפיים של הגוף. לטענת גרדנר ניתן להשליך ממנו על קבוצות פגיעות מפני שפעת, ביניהן ילדים קטנים ואנשים מבוגרים (שלעתים קרובות אינם אוכלים דיים אך נוטלים תוספי ויטמינים).
חיסונים נגד שפעת, מכל מקום, אינה מבטיחים הגנה מפני המחלה, שכן הם מתעדכנים מדי מספר חודשים ומגנים מפני כמות מוגבלת של זני הנגיף. כאשר אדם נדבק בזן מסוים שהוא אינו מחוסן נגדו, גופו מזהה את הנגיף כחדש לגמרי, כלומר, הוא אינו מוכן אליו עם צי הנוגדנים הדרוש. הוא חייב אפוא לייצר את הנוגדנים נגד הנגיף וההגבלה הקלורית מקשה עליו לעשות זאת. גם זה, כך טוענת גרדנר, מעכב את ההחלמה.
ומהם המנגנונים שמעכבים את ייצור הנוגדנים וכך את התמודדות הגוף עם הנגיף? – על השאלה הזו שוקדים גרדנר ועמיתיהּ מהמחלקה למדעי המזון באוניברסיטת מישיגן. במידה ויצליחו להשיב עליה, הדבר בוודאי ישפר את הבנת התנאים האידיאליים שנדרשים לגוף לצורך התמודדות עם מחלות זיהומיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
