מחקר: האנמיה בישראל גבוהה מהממוצע
מחקר שבדק בני נוער ישראלים לפני גיוס גילה שכיחות גבוהה של אנמיה. הסיבה המרכזית: חוסר ברזל בתזונה הישראלית
לא אוכלים מספיק בשר צילום: מיכל רביבו
מחקר ישראלי חדש שנערך בחיל הרפואה בצה"ל מצא כי אחד מכל שמונה בני נוער ישראלים סובל ממחלת האנמיה, שעלולה לגרום לפגיעות גופניות והתפתחותיות.
מן המחקר עלה כי שכיחות האנמיה בנערים המועמדים לגיוס לצה"ל עמדה על 11.4 אחוז, ואף היתה גבוהה ביחס לשיעור האנמיה המקובל בנערים תושבי המערב. שכיחות האנמיה בנערות עמדה על 15.1 אחוז, מספר אופייני למקובל במדינות המערב.
אנמיה מתבטאת בחוסר המוגלובין בדם, הנובע מחוסר בברזל וברכיבים נוספים במחזור הדם. בדיקות הדם שנלקחו מ-366 מועמדים לגיוס לאורך שנתיים גילו מחסור משמעותי בברזל בקרב 14.3 אחוז מהנערים ולא מפחות מ-37.2 אחוז מהנערות. כמו כן אובחן מחסור בשיעורים משמעותיים בחומצה פולית בקרב 11.7 אחוז מהנערים ו-6.4 אחוז מהנערות, ומחסור בוויטמין B12 בקרב 6.6 אחוז מהנערים ו-9.6 אחוז מהנערות.
"בין הסיבות האפשריות לאנמיה ניתן למנות את הווסת בנשים, צמיחה מואצת בגיל ההתבגרות ותזונה דלה בברזל", מסביר ד"ר חגי לוין, רופא בחטיבת הילדים בסורוקה שביצע את המחקר בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון והמרכז הרפואי שיבא.
בנערים נמצא כי שכיחות האנמיה גבוהה דווקא בקרב ילידי ישראל (15.8 אחוז), ונמוכה בהרבה בעולים חדשים (3.6 אחוז), נתון המחזק את הקשר בין התפתחות אנמיה להיעדר ברזל בתפריט הישראלי. בנוסף נשלל במחקר קשר אפשרי בין פעילות גופנית מאומצת להתפתחות
אנמיה.
החוקרים קראו להמשך חקר תופעת האנמיה במתבגרים בישראל ולהפעלת תוכניות התערבות תזונתיות לבני הנוער כדי להימנע ממחסור בברזל, ובנוסף קראו להעלאת המודעות לתופעה בקרב רופאי המשפחה. היבט מעניין נוסף הוא בקריאה לשקול מחדש מדיניות של שימוש בתרומות דם של מתבגרים, המשמשים כיום תורמי דם פוטנציאליים לבנקי הדם ברחבי הארץ, זאת לאור הסיכון המוגבר למחסור ברכיבים חיוניים במנות הדם הנאספות מהם.
ברזל נעדר מהתזונה הישראלית מסיבות מגוונות. לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה במחוז דן בשירותי בריאות כללית, "בארץ אוכלים הרבה יותר עוף מבקר, ועוף יחסית דל בברזל בהשוואה לבשר בקר. הרגלי הכשרות המחייבים אכילת בשר כשר ובשעות מסוימות בלבד גם גורמים להפחתה בכמות הברזל הנצרכת". אפילו מנגנונים עקיפים משפיעים על צריכת הברזל בקרב ישראלים. "התזונה בארץ עשירה בדגנים ובסיבים תזונתיים, וזה טוב, אך סיבים מעכבים את ספיגת הברזל, כמו גם מחסור בוויטמין B12", מבהירה אורבך.
"ברזל נצרך בעיקר מבשר, כיוון שברזל ממקור צמחי כמו תרד כמעט ואינו נספג בגוף. סביבה חומצית מגבירה ספיגת ברזל, למשל שתיית מיץ תפוזים בארוחה בשרית, בעוד ששתיית תה בארוחה בשרית מקטינה את ספיגת הברזל. הנתונים משתנים בין המטופלים, לכן במקביל למתן תוספי תזונה חובה לבצע בירור אצל רופא משפחה לגבי רמות הוויטמינים והמינרלים בדם", מסכמת אורבך.
נא להמתין לטעינת התגובות
