יוצאים למתקפה חזיתית בסוכרת
העובדה ש-22 אחוז מתושבי ישראל בגילאי 65 עד 74 חולים בסוכרת הופכת את הניסיון למצוא למחלה טיפול חדש לאתגר מרכזי
במשך תקופה ארוכה היא לא ידעה כלל שחלתה, כשבשקט התפתח בגופה חוסר סבילות לאינסולין. בדיקת דם שביצעה באקראי גילתה את המחלה, והיא החלה לקבל טיפול באינסולין, שהקל על מכאוביה.
בהמשך, פיתחה כיב בכף רגלה השמאלית, והתעכבה בחיפוש אחר טיפול רפואי, עד שנאלצו הרופאים לכרות את רגלה עד קו הברך. כיום היא מחלימה בביתה, בתמיכת משפחתה.
גם אירועי יום הסוכרת הבינלאומי, שצוין ביום שישי האחרון (14 בנובמבר), יתקשו לסייע לחולים שנפגעו מאחת המחלות הכרוניות הנפוצות כיום על פני הגלובוס.
בכל חצי דקה מת בעולם מישהו כתוצאה מסוכרת, ובאותה חצי דקה מאובחנים שני סוכרתיים חדשים. לפי ארגון הבריאות העולמי, הסוכרת אחראית לחמישה אחוזים מכלל מקרי המוות בעולם בכל שנה, ו-80 אחוז מהחולים חיים במדינות שבהן הכנסה נמוכה או בינונית.
רוב חולי הסוכרת בעולם אינם קשישים, אלא בגילאי 45 עד 64, ולמרבה הצער, בעשר השנים הקרובות צפויה עלייה של יותר מ-50 אחוז במספר מקרי המוות מסוכרת.
גם בישראל התחזיות קודרות. בימים אלה מקימה המועצה הלאומית לסוכרת רשם סוכרת ארצי, שישתייך למשרד הבריאות, וירכז נתונים על מספר החולים מכלל קופות החולים ובתי החולים.
הרשם יאפשר לברר כמה ישראלים לוקים במחלה, אצל כמה מהם נפגעת הראייה, כמה מהם נאלצים לעבור קטיעות רגליים, ובכמה מקרים חלה הידרדרות המחייבת חיבור לדיאליזה. סקר משותף למשרד הבריאות וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי בשנת 2004 אובחנו בבדיקות מעבדה רמות סוכר גבוהות בדם - כלומר, סוכרת - אצל 8 אחוזים מהישראלים,ש-22 אחוז מהם בגילאי 65 עד 74.
נכון לעכשיו, דוח מדדי האיכות של ארבע קופות החולים מצביע על עלייה במספר הישראלים הסוכרתיים. בשנת 2007 היו בארץ 291,839 חולי סוכרת המטופלים בתרופות, כמחציתם גברים, ותפוצת המחלה גדלה בקצב של 0.2 אחוז בשנה.
גם בארץ רוב חולי הסוכרת עניים. מספר החולים המקבלים פטור ממס בריאות בביטוח הלאומי, המצביע על רמה סוציו-אקונומית נמוכה, גבוה פי חמישה ממספר החולים ללא הפטור.
האגודה הישראלית לסוכרת חוזה שמספר החולים בארץ יגיע לשני מיליון עד שנת 2025. הוצאות המדינה על סוכרת הצפויות באותה שנה נאמדות בשמונה מיליארד שקלים. העלייה במספר החולים מובילה לגיוס הקהילה הרפואית כנגד סוכרת, אך חברות התרופות שאמורות להרוויח מהמגמה דווקא נתקלו בשנים האחרונות בשורת אכזבות.
שלושה מחקרים על תרופות
מחקר שלישי, שפורסם בפברואר, הראה כי איזון מסיבי בתרופות מלווה בתמותת יתר. המחקר התייחס לחולי סוכרת מבוגרים, סקר 10,251 מטופלים ב-77 מרכזים רפואיים בארה"ב ובקנדה, ומומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH).
בקבוצת הנבדקים שקיבלה טיפול אגרסיבי להורדת ערכי הסוכר בדם תועדו מקרי מוות מאירועי לב בשיעור גבוה בכ-20 אחוז בהשוואה לקבוצה שקיבלה טיפולים אגרסיביים פחות. טיפול שהוגדר כמסוכן היה כל טיפול שהפחית את רמת ההמוגלובין בדם, המכונה A1C, מתחת לערך של שישה אחוזים.
המחקר הופסק שנה וחצי מוקדם מהמתוכנן, אולם לאחרונה שבה האופטימיות למומחים. "מבדיקה מעמיקה של הממצאים התברר כי המחקרים שהצביעו על סכנה כללו חולים שהסוכרת נמשכה אצלם 8 שנים עד 12 שנה", מסביר ד"ר חוליו ויינשטיין, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל מרפאת הסוכרת במרכז הרפואי "וולפסון", "הם היו מבוגרים יותר, וסבלו מגורמי סיכון רבים יותר למחלות לב וכלי דם.
כיום אנו למדים שכשמטפלים בחולה הסוכרת מלכתחילה באופן נמרץ הוא מפתח 'זיכרון מטבולי', ובהמשך החולה מפוצה בפחות אירועי לב. כלומר, חשוב לטפל בתרופות לאיזון הסוכר כבר בשלבי ההתפרצות הראשונים. כשמתעכבים עם הטיפול התרופתי הרבה זמן, לא רק שהטיפול אינו מועיל, אלא הוא אף עלול להזיק. הטיפול בסוכרת הוא כמו אמנות, מהלכים בו על חבל דק.
כשערכי הסוכר בדם גבוהים מדי הסוכרת איננה מאוזנת, וקיימים סיכונים רפואיים רבים, כמו הפרעות ראייה וקטיעות גפיים, אך גם הורדה תלולה מדי של רמות הסוכר בדם עלולה לגרום לנפילות סוכר, ועלולה להיות מסוכנת".
המחקרים החדשים הובילו לאימוץ קו חדש הכולל מתקפה חזיתית בסוכרת בשלושה סוגי תרופות במקביל: התרופה "מטפורמין" להורדת רמות הסוכר בדם, צמצום ספיגת הגלוקוז במעי וצמצום יצור הגלוקוז בכבד; "ביאטה" הניתנת בהזרקה עצמית פעמיים ביום להורדת סוכר, ירידה במשקל ושיקום תאי הלבלב המייצרים אינסולין לאורך זמן; ותרופה חדשה בשם "אקטוס", שצפויה להגיע ארצה בהמשך, המגינה מפני סיכון עתידי של חולה הסוכרת לפתח מחלות לב וכלי-דם.
"שלוש התרופות מפעילות מנגנון להורדת רמות הסוכר בדם, ואם מטפלים בהן לא קיים סיכון להתקפי היפוגליקמיה המתבטאת בנפילת סוכר מתחת לערך של 70 יחידות", אומר ד"ר ויינשטיין.
שתי תרופות לטיפול בסוכרתיים ספגו לאחרונה מפלה: "אבנדיה" ו"אקומפליה". האבנדיה פותחה כתרופה חדשנית לסוכרתיים, ובשיאה טופלו בכ-30 אלף ישראלים, אך בהמשך נמצא במחקרים מסוימים כי היא מעלה את הסיכון להתקפי לב בהשוואה לתרופות אחרות.
בחודש מאי 2007 התפרסם בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מאמר שסקר עשרות מחקרים, וקבע כי התרופה מעלה את הסיכון להתקפי לב ב-43 אחוז, ומגבירה את הסיכון לתמותה מהתקפי לב ב-64 אחוז בהשוואה לחולי סוכרת שמטופלים בתרופות אחרות, או בתרופות דמה. מאז אותו פרסום, צומצם משמעותית השימוש באבנדיה בישראל.
מהנציגות הישראלית של חברת "GSK", יצרנית "אבנדיה", נמסר בתגובה: "המועצות הלאומיות לבריאות בישראל פרסמו הנחיות שלפיהן יש להעריך את התועלת לעומת הסיכון של כל טיפול תרופתי לאיזון סוכרת, בפרט אצל חולים הסובלים מהיצרות בכלי הדם או מאי ספיקת לב.
בטיפול באבנדיה יש להתחשב בסיכון המוגבר מעט להחמרת אי ספיקת הלב, או להתפתחות אוטם שריר הלב כנגד הפחתת הנזק ארוך הטווח, הכרוך בסוכרת לא מאוזנת בחולה הזקוק לאבנדיה לאיזונה".
תרופה נוספת שספגה מפלה היא "אקומפליה", המשמשת להפחתת משקל, והיתה פופולרית גם בקרב סוכרתיים. ב-23 באוקטובר השנה החליטה היצרנית "סאנופי אבנטיס" להשהות זמנית את שיווקה באירופה ובישראל, בעקבות דיווחים, שהיו ידועים כבר בעת השקת התרופה, על סיכון של המטופלים בה לפתח נטיות אובדניות.
כעבור שבוע הודיעה היצרנית על השהיית כל המחקרים הקיימים סביב התרופה עד לבירור מלא של הסוגיה במסגרת הסוכנות האירופית לרפואה.
במקביל, בקרוב מגיעות לארץ כמה תרופות: "אקטוס" של ענקית התרופות היפנית טקדה; "לירגלוטיד", הגורמת להפחתת סוכר בדם עם מיעוט של תופעות לוואי ותרומה מקבילה להפחתה במשקל; "אקסנטיד", הניתנת בטיפול פעם בשבוע במקום פעמיים ביום; ו"ג'נוביה", תרופה הניתנת בכדורים במקום בהזרקה, שזכתה בתחרות האמריקאית לפיתוחים רפואיים ותרופות "Prix Galien" לשנת 2007, ונכנסת בימים אלה בהדרגה, ובהנחה, לתוכניות הביטוחים המשלימים של קופות החולים.
בתחילת החודש נחשפו גילויים נוספים על הטיפול העתידי בסוכרת: הורמון המכונה "אפילן", התורם להפחתת רמות הסוכר בדם, וחומר דמוי "רסברטרול"-מולקולה המצויה ביין אדום ובענבים, שנמצאה יעילה לאיזון הסוכר בדם במחקרים על עכברים.
עוד התברר החודש כי חולי סוכרת שמנים יכולים להירפא באופן מוחלט על ידי ניתוחי קיצור קיבה בשיטת המעקף, כפי שדווח בתחילת החודש בכנס רפואי בברצלונה. המאבק בסוכרת צפוי לקבל גם תפנית עדתית לאחר שהתברר כי במגזרים מסוימים מתפשטת המחלה במהירות מבהילה, כמו למשל בקרב האתיופים ואצל ערביי ישראל.
"באוכלוסייה הערבית קיימת מגפת סוכרת קשה יותר, בייחוד בנשים, ככל הנראה בגלל גורם גנטי הנוסף לסיבות הקשורות בתזונה", מסביר ד"ר ויינשטיין.
גם בקרב האתיופים שהגיעו ארצה ללא סוכרת נרשמת לאחרונה עלייה מדאיגה בממדי המחלה, וכמה עמותות כבר נזעקות לסייע לעולים. "העלייה נובעת מתהליך המערביזציה שהאתיופים עוברים, ומהתזונה המערבית שהם מאמצים.
באתיופיה הם היו רזים, ופתאום הם מפתחים סוכרת בשכיחות גבוהה, ובמקביל גם משמינים", מסביר ד"ר ויינשטיין.
נא להמתין לטעינת התגובות
