אפליה סרטנית: למה למזרחים קשה יותר להתמודד עם סרטן?
כ-85 אחוז מחולי הסרטן האשכנזים ימצאו תרומה של מח עצם או דם טבורי, אבל הסיכוי של מזרחים ובני מיעוטים הוא פחות מ-10 אחוזים. הסיבה: במאגרי הדם העולמיים יש פחות דגימות של אתיופים, מזרחים וערבים
ארגונים רבים ניסו להיחלץ לעזרתו של ט', בהם משרד הבריאות, עמותת "זכרון מנחם" ועמותת "עזר מציון". בימים אלה מתבצעות בדיקות סיווג רקמות לדגימות שנאספו מאתיופים, במטרה לאתר לו תורם שיוכל להציל את חייו, אולם למרבה הצער, סיפורים כאלה לא תמיד מסתיימים בסוף טוב.
אפליה שקטה נרשמת בשנים האחרונות בין עדות ומגזרים בישראל בתחום השתלות מח העצם והדם הטבורי בישראל. בני עדות המזרח, וכן מגזרי מיעוטים בארץ, כמו מוסלמים, דרוזים ובדואים, שלוקים במחלות ממאירות, מתקשים למצוא תרומות מח עצם מתאימות במאגרים הזמינים בעולם. כל עוד הייצוג של אנשים ממוצא מערבי במאגרים הציבוריים יהיה גבוה בהרבה מזה של תושבי ארצות המזרח, סיכוייהם של אשכנזים למצוא תורם מח עצם בעל התאמה מספקת לצורכי השתלה - גבוהים יותר.
בנק הדם הציבורי של מד"א החל בימים אלה בפרויקט לצמצום הפערים, שכולל גיוס יזום של דגימות דם טבורי למאגר הציבורי שמפעיל הארגון דווקא מתושבי ישראל המזרחים והערבים, באמצעות איסוף דגימות מהפריפריה. לשלב הראשון בפרויקט נבחר בית החולים בנהריה. בניגוד לתרומות איברים, הדורשות לרוב התאמה לפי סוג הדם, שאינו מאפיין עדה זו אחרת, בתרומות מח עצם ודם טבורי יש צורך במציאת תורם לפי סיווג רקמות דומה לזה של החולה הנזקק להשתלה.
לשני אנשים בני אותה עדה יש סיכויים גבוהים יותר להגיע להתאמה מבחינת סיווג הרקמות. הסטטיסטיקה מראה כי לחולה סרטן ממוצא אשכנזי יש סיכוי של 25 אחוז למצוא
בנק הדם הטבורי הציבורי של מד"א אוסף דגימות דם מחבל הטבור של יולדות בבתי החולים איכילוב, וולפסון, הדסה ובית החולים של הסהר האדום בירושלים. "הוחלט לצרף בית חולים מהפריפריה כדי לתת מענה לאוכלוסיות שאינן מיוצגות כיום כנדרש במאגרים הציבוריים", מסבירה פרופ' אילת שנער, מנהלת בנק הדם של מד"א, "בנהריה, לצורך העניין, יש בית חולים גדול שמשרת את אוכלוסיית הגליל המעורבת. עם זאת, חשוב להבין כי נישואי התערובת, שאנו מברכים עליהם, מחמירים את התופעה עוד יותר, כי אנשים שמוצאם הוא ספרדי ואשכנזי או מרוקאי ותימני למשל, יתקשו מאוד למצוא תורם במאגר העולמי".
מתוך 2,500 מנות דם טבורי שנאספו במד"א מאז הקמת המאגר הציבורי, לפני כשלוש שנים, מקורם של 26 אחוז בתינוקות ממוצא אשכנזי, 17 אחוז ממוצא ספרדי, 9 אחוזים ממשפחות ערבים ודרוזים ו-46 אחוז ממשפחות מעורבות, והמטרה היא להעלות את אחוז הלא אשכנזים. "הייתי שמחה שבתי חולים נוספים יתווספו, כמו סורוקה, למשל, המשרת אוכלוסייה גדולה של בדואים", אומרת שנער.
"הרכב האוכלוסייה באזור נהריה כולל גם ערבים", אומר ד"ר מסעד ברהום, מנהל בית החולים נהריה, "התרבות הערבית דואגת לשלמות המת, ויש קושי במגזר לתרום דם במקרה של תרומת מח עצם, אבל לקיחת דם טבורי בהתנדבות אינה מהווה בעיה עבורם, כי השליה בלאו הכי מושלכת לפח. בבית חולים נהריה יש 6,000 לידות בשנה, ואני מקווה שנאסוף הרבה מנות דם טבורי מיולדות בריאות".
תרומות דם טבורי או מח עצם נדרשות היום להצלת חיי חולי סרטן. דם טבורי ומח עצם עשירים בתאי אב המוכרים בסגולותיהם הרפואיות. במקרה הצורך, כשנמצאת התאמה בין תרומת הדם ובין חולה נזקק, נדרשת פנייה לתורם במטרה לברר את מוכנותו לשאוב מח עצם מגופו. מנת דם טבורי, לעומת זאת, נאספת משלייתה של אישה הרה במהלך הלידה, מוקפאת, ובעת הצורך ניתן להשתמש בה ללא צורך בפנייה לתורם האנונימי או בהסכמתו.
כיום דם טבורי ומח עצם משמשים בעיקר להשתלות בחולי סרטן הדם (לוקמיה) וסרטן הלימפומה, מחלות גנטיות נדירות כמו אוסטאופטרוזיס של הינקות, או כשל חמור במערכת החיסונית שגורם להולדת "ילדי בועה". לתאי האב מיוחסות גם סגולות של בניית רקמות גוף רבות בגוף, והחוקרים מקווים כי יכולתם של תאים אלה להפוך לתאי עצם, שריר, לב, עור, עיניים וכבד תוביל לפריצות דרך מדעיות ולשימושים רבים נוספים בדם טבורי ובמח עצם.
בישראל יש כמה מאגרים ציבוריים למח עצם ודם טבורי, המאגדים יחד 458,735 תורמים ומנות.
באשר למנות הדם הטבורי, לנשים בחדרי היולדות מוצעת האפשרות להקפיא את הדם הטבורי לאחר הלידה באחד הבנקים הפרטיים לדם טבורי בישראל, המריצים כאן בשנים האחרונות תעשייה משגשגת, ואם רצונן בכך, הן יכולות לתרום את הדם הטבורי למאגר ציבורי.
מן הסתם, ריבוי הבנקים הציבוריים קשור בכסף. במקרה שמאותר במאגר כזה תורם מח עצם או מנת דם טבורי מתאימים לחולה כלשהו בישראל או בחו"ל - מחירה מוערך ב-22 אלף דולר. מפעילי הבנקים הציבוריים, בכל אופן, מבטלים הערכות על רווח כספי מפעילות ציבורית לגיוס דם טבורי ומח עצם.
כל המאגרים בישראל מקושרים למאגר העולמי של תורמי מח עצם, הפועל בעיר ליידן שבהולנד. מאגר זה מקשר כיום בין 59 מאגרי מח עצם ב-43 מדינות ו-41 מאגרי דם טבורי ב-25 מדינות, והוא מאגד מידע בצורה של סיווג רקמות של 12,580,047 אנשים ברחבי העולם.
בעולם כולו עלתה בשנים האחרונות המודעות הציבורית לקיפוח עדתי ומגזרי במאגרי הדם הטבורי ומח עצם. במאגר העולמי בולט במיוחד היעדר הייצוג למדינות ערב, פרט לטורקיה ולעשרות תורמים בודדים בנסיכויות המפרץ הפרסי.
חוקרים מאוסטרליה פרסמו באוקטובר 2007 את כוונתם לעודד את ייצוג מגזרי המיעוטים במאגרי הדם הטבורי במדינה. חוקרים מבולגריה הודיעו בחודש יוני 2007 על יוזמה להקמת מאגר מח עצם במדינה, עקב העדות הייחודיות המאפיינות אותה, ותוך זהירות שלא לגלוש לשיח גזעני. חוקרים מיפן בישרו בשנת 2002 על פרויקט להקמת מאגר מח עצם לאומי, לאחר שתושבי המדינה התקשו למצוא תורמים מתאימים במאגרים הפועלים באירופה ובארה"ב. המאגר היפני מונה כיום כבר קרוב ל-320 תורמי מח עצם ודם טבורי.
באותה שנה דיווחו גם מפעילי בנק הדם הטבורי של הצלב האדום בארה"ב על ייצוג חסר למגזרי מיעוטים במאגרים בקליפורניה, בקולורדו, בפלורידה ובניו יורק, ביחס לייצוג מיעוטים המאושפזים בבתי החולים במדינות אלה.
בשלוש השנים האחרונות מבוצעים מבצעי גיוס תורמי מח עצם בעדות המזרח ובמגזרי המיעוטים במסגרת "זכרון מנחם", עמותה המגייסת תורמים למאגר מח העצם הציבורי של הדסה, תוך איסוף דגימות רוק הנשלחות לסיווג רקמות, ולא דגימות דם, כפי שמקובל במאגרי מח עצם אחרים.
"כשצריך לאתר תורם בעדה מסוימת, המבצעים הגדולים הם כמו יריקה לאוקיאנוס", מסביר חיים ארנטל, מנכ"ל העמותה, "המבצעים הממוקדים מוכיחים את עצמם, כי רק שם נעשית פנייה אישית לאנשים". לאחרונה , בכל אופן, גייסה העמותה 2,500 תורמי מח עצם פוטנציאליים בקהילה הבוכרית באירועי הקהילה.
"מדי פעם אנו פונים למגזרים ייחודיים, ומבקשים שם מאנשים לבוא ולהיבדק במבצעים מיוחדים", מספרת ד"ר ברכה זיסר, מנהלת מאגר מח העצם הגדול בישראל של עמותת "עזר מציון", "לפני שלושה חודשים בוצעה פעילות לאיתור תורם מח עצם במגזר הדרוזי, מה שהוביל להצטרפותם של יותרמ-4,000 דרוזים למאגר. אנו משתדלים לפנות לאוכלוסיות שהייצוג שלהן חלש, אך לא תמיד יש היענות גבוהה, כי זה כרוך בהסברה ובפעילות בשטח לפני נטילת הדגימות".
לאחרונה כשל מבצע לגיוס תרומת מח עצם לצעיר ישראלי ממוצא בוכרי שלקה בסרטן, והוא נפטר. "פרסמנו את דבר המבצע בתוך העדה, אך ההיענות היתה דלה", אומרת זיסר, "יש עדות שכנראה יש בהן בעייתיות מבחינת חוסר מידע ואמונות תפלות, ונדרשת הסברה מקיפה".
ברקע יש גם דרישה של המאגרים הציבוריים ממשרד הבריאות להשקיע כספים במאגרים בישראל, שכיום מתקיימים מכספי תרומות. במשרד הבריאות כבר הוקמה ועדה להפעלת מאגרי מח עצם בתמיכה לאומית, אך פעילותה מתקדמת באיטיות רבה. "המודעות לנושא תרומות מח עצם גדלה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין לא ניתנת הדעה ברמה הלאומית כיצד לתמוך בפעילות מבחינה כספית", מסבירה זיסר, "עם זאת, לאחר שלמדנו לבצע את הפרויקטים לגיוס מח עצם במגזרי מיעוטים ביעילות רבה יותר, נוכל להרחיבם בהמשך".
נא להמתין לטעינת התגובות
