הרופא יכריע: מתי חולה חוזר לנהוג
הנחיות חדשות של ההסתדרות הרפואית קובעות כמה זמן אסור לנהוג לאחר התקף לב, החלמה מניתוח מעקפים וצנתור, או אבחון של הפרעת קשב וריכוז
ההנחיות החדשות, שגיבש האגף למדיניות רפואית, כבר הופצו לכלל הרופאים והן קובעות כי חולה עם הפרעות קצב בחדרי הלב, שגרמו לעילפון, לא יוכל לנהוג במשך חצי שנה, ובמידה שההפרעות לא גרמו לאיבוד הכרה, תימנע ממנו הנהיגה לשלושה חודשים לפחות. המקרה החמור ביותר הוא אי-ספיקת לב בדרגה תפקודית קיצונית, שתגרור פסילת רישיון לצמיתות.
מנגד, חולה שעבר התקף לב יוכל לחזור לנהוג ברכבו הפרטי ללא הגבלה. במקרה של ניתוח מעקפים, יוכל הנהג לשוב לרכבו רק בתום תקופת ההחלמה הראשונית, שנמשכת כמה שבועות. לאחר השתלת קוצב לב, יש להמתין שבוע עד לשיבה לנהיגה.
לאחר שבץ מוחי הוחלט כי מטופל לא יוכל לנהוג לפחות חודש, ובהמשך יוכל לחדש את הרישיון רק בכפוף להערכת נוירולוג או רופא משפחה. חולי סוכרת במצב קשה, הסובלים מהתקפי "היפוגליקמה לא מודעת" (צניחת סוכר) ייאלצו לוותר על רישיון הנהיגה לחצי שנה. שאר חולי הסוכרת – בהתאם לשיקול דעתו של הרופא על מצבם.
מטופל שעבר התקף אפילפטי, לא יוכל לנהוג למשך חצי שנה לפחות, ואם הוא יוכרז רשמית כחולה אפילפסיה, רשיונו יוכל להתחדש רק כעבור שנה נטולת התקפים. מי שעבר ניתוח למניעת התקפי אפילפסיה נדרש להמתין שנה עד שיוכל לחזור לכביש, ובהמשך לעבור מעקב אצל רופא מדי שלושה חודשים. המתנה של שנה ללא התקפים חלה גם על מטופלים שסבלו מהתקף אפליפטי במהלך השינה או מיד לאחר ההתעוררות.
דווקא אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) יוכלו לנהוג ללא הגבלה כל עוד הם מקפידים לקחת את התרופות. אך הנוהל החדש מפציר ברופאים לדווח על הפרעות אלה. החלטה זו התקבלה על סמך המלצות ועדת מומחים בראשות מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, פרופ' אשר אורנוי.
"יש כאלה שמפחידים לשווא את המספר הגדול של המטופלים הללו, ואומרים להם שאם ידווחו על מצבם, הרישיון שלהם יילקח. אמנם הוכח כי הפרעת קשב וריכוז מעלה את הסיכון לתאונות דרכים, אך אם המטופל נוטל תרופות בצורה מסודרת, ניתן לאפשר לו לנהוג כרגיל", מסביר פרופ' יוסי ריבק, מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכםי במשרד הבריאות, שכתב את ההנחיות.
לגבי מטופלים בתרופות הפופולאריות לטיפול בדיכאון וחרדה ממשחת הפרוזאק והציפרלקס הוחלט להנחות את הרופאים לדווח למכון רק במקרה של הפרעות קשות בתפקוד המטופל הגורמות לחוסר שליטה או מלוות בחוסר היענות
ההנחיות החדשות, שהתקבלו על סמך כינוסים קבוצתיים שנערכו בארץ בשנים האחרונות ועל רקע הנחיות דומות שהתקבלו בקנדה, מחדדות את חובת הרופאים לדווח למכון לבטיחות בדרכים על מטופלים שנהיגתם עלולה להיות מסוכנת. בישראל אחוז הדיווח נמוך במיוחד, ובחודש שעבר התקבלו רק 150 דיווחים.
לפי הנחיות המכון, כשרופא מדווח על מטופל עם פגיעה בכושר הנהיגה, פונה המכון אל המטופל על מנת להעריך את מצבו. אך המטופל לא אמור להתעדכן בשמו של הרופא שדיווח עליו, כדי למנוע את האפשרות למעשה נקם. "רופאים שמתלבטים יכולים להיעזר באנשי מקצוע," סוכם בהנחיות שנוסחו על ידי ד"ר נאוה רצון, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל־אביב.
ההנחיות החדשות מחדדות את חובת הרופאים לדווח למכון לבטיחות בדרכים לגבי כל מטופל מגיל 16 ומעלה הסובל ממחלה שעשויה להגביל את יכולת הנהיגה. בעקבות אחוז הדיווח הנמוך במיוחד בישראל הוחלט לפרט רשימת המחלות הדורשות דיווח, כפי שנקבעו כבר לפני למעלה מעשור במשרד הבריאות, לרבות הפרעות בשיווי משקל, הפרעה קשה בראיה או בשמיעה, מחלה נוירולגית, דום נשימה בשינה והפרעות נפשיות קשות כמו הפרעה באישיות בעקבות נזק מוחי, סכיזופרניה, הפרעת אישיות פרנואידית ופיגור שכלי.
בחודשים האחרונים חל שינוי גם במדיניות לגבי קשישים נהגים בישראל, והוחלט לבקש מתושבים מעל גיל 65 למלא טפסים אחת לשנתיים, ולא אחת לעשר שנים כפי שנדרש עד כה, ולאחר בקרה ראשונית במשרד התחבורה מופנים קשישים הסובלים ממחלה מסוכנת לבדיקה במכון לבטיחות בדרכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
