משרד הבריאות: יש לצמצם בדיקות שפולטות קרינה
הנחיה חדשה: יש להפחית את השימוש ההולך וגובר בבדיקות אבחוניות שפולטות קרינה. הסיבה: עלייה בסיכון לחלות בסרטן בעיקר אצל ילדים, צעירים, נשים ונשים בהיריון. הבדיקות שבהן קרינה מסוכנת: ממוגרפיה לגילוי של סרטן השד, צנתור וירטואלי ואבחוני, מיפוי לב וסי-טי חזה וראש
ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות ד"ר חזי לוי הפיץ לאחרונה בקרב כלל רופאי בתי החולים וקופות החולים נייר עמדה חדש. המסמך חובר במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם, המונה את בכירי הקרדיולוגים ומנתחי הלב בישראל ומייעצת להנהלת משרד הבריאות. בראשות המועצה עומד פרופ' אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון.
על פי המסמך, בדיקות מסוימות לאבחון מחלות לב, המשתמשות בקרינה מייננת (קרינה בעוצמה גבוהה, הגורמת לפליטה של אלקטרונים הנושאים מטען שלילי) גדל בהתמדה. האיגוד הקרדיולוגי מעריך כי רק במערכת הציבורית 38 אלף ישראלים עוברים מדי שנה צנתורים תוך שימוש בקרינה מייננת לצורך שיקוף רנטגן בעת החדרת תומכן לפתיחת עורק סתום.
כמו כן, נערכות מאות אלפי בדיקות נוספות הכוללות קרינה, ביניהן סי-טי חזה, סי-טי ראש ומיפוי לב. נוסף על כך, מדי שנה נערכות 401 אלף צילומי רנטגן של השד (ממוגרפיה) לגילוי מוקדם של סרטן השד, בהתאם להמלצות.
על פי מחקרים שנערכו בחו"ל, צעירים ובעיקר נשים הם בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן בעקבות חשיפה לקרינה מייננת. כך למשל, אישה בת 20 העוברת צנתור עלולה ללקות בסרטן בסיכוי של פי 2.5 מהממוצע, ואילו ילד - פי ארבעה.
"החשיפה לקרינה מייננת בבדיקות נושאת תוספת סיכון קטן אך ממשי לסרטן", מדגישים מחברי נייר העמדה, "בעיקר חשופים לסיכון ילדים, מבוגרים צעירים, נשים וכן נשים בהיריון. הסיכון גדל ככל שהחשיפה וכמות הקרינה גדולה יותר, וככל שהנבדק צעיר יותר. כמו כן הסיכון הינו מצטבר".
לפי ההמלצות שגובשו, על הרופא לשקול את הסיכון מול התועלת בעת הפניית מטופל לבדיקת אבחון הכרוכה בקרינה ולהימנע מביצוע בדיקה עם קרינה במידה שקיים תחליף ללא קרינה. לפני הפניית ילדים, מבוגרים צעירים ונשים הרות ממליץ המסמך להתייעץ עם המטופל או עם הוריו ולהסביר על הסיכונים בבדיקה, וכן להתייחס לבדיקות קודמות שעבר.
כמו כן, ממליץ המסמך להימנע מבדיקות הצנתור הווירטואלי (סי-טי
המלצה נוספת שאותה גיבשו המומחים היא להעדיף בבדיקות למיפוי לב איזוטופ המכונה "טכנציום ססטמיבי". אותו חומר פולט פחות קרינה מאשר תליום, בו נעשה שימוש במיפוי לב שגרתי כיום. "בבדיקה מזריקים לחולה חומר רדיואקטיבי שמצטבר בשריר הלב, והיא מאפשרת לאתר שריר לב צלקתי שאינו מקבל אספקת דם", אומר פרופ' מוסרי. "יש לעבור לשימוש גורף בחומרים מפחיתי קרינה. עלינו, כרופאים, להקפיד על צמצום החשיפה לקרינה ולהקפיד על כללי עבודה בצנתורים, שמקטינים את הסיכון לחשיפה מסוכנת".
נא להמתין לטעינת התגובות
