גברים במלכודייט: הטרנד הבא בעולם הדייטינג
זה לא שאתם מחפשים שידוך, מה פתאום, פשוט עברתם פה במקרה וראיתם טיפוסים כמוכם שגם הם, איזה קטע, באו רק בשביל המשחק. הדור הבא של דייטינג באינטרנט יזכיר לכם את מה ש"ג'יידייט" השכיח: זה אמור להיות כיף
לא תמיד זה היה ככה. פעם היה כפר, והייתה בו כיכר, ובערב כולם היו יורדים לכיכר ומתערבבים ובוחנים אפשרויות להפצת הגנים. אחר כך בא האינטרנט והביא איתו פורומים של היכרויות, גרושים פרק ב', גייז אזורחיפה וסטוצים. היה צ'אט והיה בו החדר של "נשלטת בכנוע", והחדר של "נשואה דיסקרטית ואביר אצילי בזוג למפגשים מהנים", וכולם היו מזדווגים עם כולם בספונטניות.
אחר כך בא עידן ה"ג'יידייט". במונחים של היום מדובר בתוכנה פרימיטיבית שתייגה אנשים כמו נתחי בשר באטליז, אך לפני עשור האתר נשא בשורה - שוק סיטונאי לאיתור מועמדים לסקס, לרומנים ולחתונות. עד היום תוכלו למצוא ב"ג'יידייטים" למיניהם עשרות אלפי מנויים בתשלום, חלקם מכורים לריגוש שבחיפוש עצמו ומבלים שם שנים ארוכות. אלא שמשהו בכל זאת היה חסר.
ב"ג'יידייט" נדרש הגולש למלא פרטים אישיים, לשרבט משפט פתיחה קורץ, להעלות תמונה אטרקטיבית ולבלות שעות בדפדוף בין אלפי מועמדות שכביכול מתאימות לו. למה כביכול? כי שגית מפתח תקווה יכולה להתאים ליוגב מקיבוץ השקמה מבחינת קבוצת הגיל, מבנה הגוף ואפילו השתייכות פוליטית, ועדיין לא יהיה להם על מה לדבר אפילו מילה אחת. התפיסה הייתה שכל מי שנראה נחמד יכול לבוא בחשבון ולא צריך להיות יותר מדי בררנים. מנסים, מה העניין, תמיד אפשר לקבוע עוד דייט. ועדיין, משהו היה חסר.
זה התחיל בטפטוף והפך למבול: רשתות חברתיות כמו "פייסבוק", " מייספייס" ודומותיה, או המקבילות העבריות כמו "מקושרים", "חבר'ה" ו"שוקס" - התחילו לצבור תאוצה ולתפוס את מקומם של אתרי השידוכים בתשלום. פתאום מבנה גוף, מוצא, צבע עיניים, רמת הכנסה, תמונה מלפני עשור ומשפט פתיחה מתרפס וקלישאי כבר לא נראים רלוונטיים לסיכויי ההתאמה. פתאום אפשר לקרוא בלוגים ולראות אלבומים ולרחרח ברשימת החברים ולהשאיר הודעות או טוקבקים, להתרשם באופן אותנטי יותר ומסגיר פחות ממועמד/ת לקשר, בלי מדבקה מביכה על הפרצוף שאומרת: "אני פנוי כרגע ואני גם זול".
את התכנים מייצרים הגולשים בעצמם, ובדיוק כמו במקום העבודה-או במכון הכושר, תלוי איפה אתם מבלים יותר-לצד הניצוצות הרומנטיים נרקמות ברשתות החברתיות גם ידידויות "תמימות", שיתופי פעולה עסקיים, קבוצות רכיבה, נניח, ו"שלח לחמך" לסוגיו. ואם זה
אם לא, כדאי שתאמצו לכם איזה גיק. זה ידוע שהגיקים - לאו דווקא של מחשבים אגב, גם של מוזיקה הולך-הם הראשונים לגלות מציאות ולסמן טרנדים ברשת. אז הנה טיפ מהגיק הפרטי שלי: אם אתם כבר מחפשים מישהו שיטבול לכם את התפוח בדבש, הנה מקום טוב לעשות את זה-"אוקייקיופיד", אתר היכרויות עם אלמנטים של רשת חברתית, שהופך את העניין למשחק ומעודד פעילות יצירתית. הגרסה העברית שלו - he.okcupid.com - פועלת מזה כמה חודשים בגרסת בטא ומסתמנת כנציגה מגניבה למדי של המגמה החדשה. אבל למה לקשקש כשאפשר למשש: הייתי, ניסיתי, קבלו דוח משתמש.
לפני הכול, אזהרה: אם אתם לוקחים את עצמכם נורא ברצינות, אין לכם מה לחפש פה. "אוקייקיופיד" עושה צחוק מהמפרט הטכני המוכר של אתרי השידוכים, מוותר מראש על פוליטקלי קורקט ולא מהסס לעקוץ אתכם על שימוש בקלישאות עייפות או דימויים משומשים. כדי לתאר מי אתם ואיזה טיפוס אתם מחפשים יעמדו לרשותכם אין סוף מבחני "בחן את עצמך" ושאלונים אמריקניים, אותם מחברים גם הגולשים בעצמם. לא מספיק לכם? התכבדו וחברו כמה משל עצמכם. מה שבטוח, בזכות הכלים האלה נוצר דיאלוג משועשע ויצירתי הרבה מעל הסטנדרטי, ושפה משותפת שמבטיחה גם תוצאות קולעות יותר.
איך זה עובד? כמו באתרי שידוכים גם כאן יש כרטיס עם תמונה, נתונים אישיים וכמה מילים כלליות - אבל כמו ברשתות חברתיות יש גם פרופיל אישי, אינדקס של אנשים דומים ובעלי עניין משותף בכל חתך אפשרי, בלוגים, גלריות תמונות וסביבות נוספות אליהן תוכלו לצקת תוכן לרווחת הסקרנים והסקרניות, והכול בחינם. נשמע פשוט? ככה זה עם הדברים האלה, אף אחד לא מבין איך לא חשבו על זה קודם.
כל אחד יכול לדרג את רעהו בשני פרמטרים - אופי ומראה, והדירוג הכולל מופיע בעמוד האישי. התשובות שנתתם לשאלונים השונים משוקללות לאחוזי התאמה: בכרטיסה של כל משתמשת מפורט הסיכוי שלי לשידוך, לידידות, או, לא עלינו, ליריבות אפשרית, מה שיעזור לי לגבש דעה לגביה. מומלץ להיבחן בכמה שיותר מבחנים, חלקם הזויים ודבילים להפליא, כי כל התוצאות יחד מסייעות לאלגוריתם של האתר, אותו "היגיון" ממוחשב, להצליב בין הגולשים המתאימים ביותר זה לזה.
בינינו, מי לא אוהב ששואלים אותו שאלות? מי לא סקרן לראות איך הוא נתפס בעיני אחרים? אין כמו התעסקות עצמית, מיצוב ומיתוג עצמי. וכך, בעודי מתלבט במשך דקות ארוכות האם יש לי או אין לי פנטזיות על אונס והאם הייתי נוהג להתפשט בנוכחות חברי הילדות שלי, לצורך מענה על אחד המבחנים, מגיעה אליי הודעה ראשונה מ"קאט אין א-האט", בחורה חייכנית בת 28 שיש לה 89 אחוז שידוך איתי ו-0 אחוז יריבות! היא שולחת לי הודעה מתקתקה ומפנה אותי בנימוס למבחן ה"איזה סוג של טיפוס מיני אתה".
אני מסיים את המבחן ומתוודע לתוצאותיו בסיפוק - יצאתי פלייבוי (אסר"ס: אשף סקס רגיש וספונטני) - ואפילו מקבל הכוונה לאיזה "טיפוסים" לפנות מקרב הבנות שעברו את המבחן וממי מוטב להתרחק. תכף אציץ לראות מי עוד נבחנה במבחן לאחרונה ומה תוצאותיה, אבל בינתיים אני גולש אל הכרטיס של "קאט אין א-האט" ועובר על השאלות אותן הגדירה כשאלות מפתח מבחינתה.
אני גם עורך השוואה בין הפרופילים שלנו ורואה שיש לי יתרון עליה בניסיון, אבל לה יש יתרון ביציבות. לא רע. אני יכול גם לראות מה היא עצמה ענתה במבחנים שעשתה, אם היא תאשר לי כמובן. עד אז אני כותב לה הודעה, מדרג את אישיותה ואת מראה החיצוני, מפשפש בתמונותיה, מאבד את סבלנותי ונודד הלאה לאלה שממתינות בקופסה בצד שמאל של המסך.
אחרי כמה ימים והמון שעות בנבכי האתר אני קולט שבזמן שאני מלהג פה על אני ועצמי, אני מנדב לאתר מידע אישי בצורת תשובות לשאלות, ציונים במבחנים, דירוג של גולשים אחרים עליי ושלי את הבנות ש"הוצעו" לי. בתמורה האתר האדיב מכוון אותי אל האחת והיחידה.
אז זה הדיל: להפוך את עצמך למפורט ולמוגדר כמה שיותר בעיני המשתמשים ולממוין ולממוספר עבור התוכנה של האתר שמחשבת את סיכויי ההתאמה. תוכנה או לא, אנשים נמשכים לאנשים באותו הראש, וכן, העיסוק המשחקי הזה מצליח לקרב אותם אחד לשני בדרכים חדשות ומהנות יותר. בעלי ניסיון מדווחים שגם הדייטים שהוא מניב מוצלחים ואיכותיים יותר, לפחות בנתוני הפתיחה. בקיצור, אם אתם לא נוסעים לחו"ל בחגים, שבו לכם בכיף בבית ועוטו על המחשב. ממילא כל עם ישראל וחמותו בדרכים. אל תגזימו עם זה ושיהיו לכם ילדים מהממים.
נא להמתין לטעינת התגובות
