תאוות בשרים: על גברים שמעדיפים נשים מלאות
בזמן שבחורות כופות על עצמן משטרי דיאטה נוקשים במטרה להידחס למידה 36, מתברר שהמין הגברי בכלל לא מתלהב מגזרות כחושות. לא מעט בחורים נמשכים לנשים עסיסיות, אך באווירה החברתית שנוצרה הם נאלצים להסתיר את העדפתם. איך הפכה הנטייה הטבעית לבושה והאם ישנו סיכוי לשינוי. גברים במלכודת
מתי זה קרה? מתי איבדו הנשים האמיתיות, בריאות הבשר ושופעות הקימורים, את זוהרן? "זה בסדר, את יכולה להגיד שמנות", אומר לי עופר איתן, 28, איש מחשבים במקצועו שמתעתד להינשא לאישה "משכמה והצידה" לדבריו. "האמת, אני חובב נשים מצחיקות ומעניינות", הוא אומר, "ואם אפשר אז שיהיו גם שמנות. זה סדר העדיפויות". האם איתן הוא המוהיקני האחרון או שמא החצב שמבשר על בואה של עונה חדשה, נעימה ומקבלת יותר?
"החברה משנה את אידיאל היופי שלה כל הזמן", מבהיר ד"ר דניאל דריי, רופא וסקסולוג, "אם ניקח לדוגמה את המלכה אסתר, שמתוארת כיפה עד כדי כך שכל הנשים רצו להידמות לה, הרי שהיסטוריונים מעריכים שהיא שקלה בין 120 ל-140 ק"ג. אישה רזה נחשבה אז לחולה או לבלתי אטרקטיבית בעליל".
נשים שמנות נחשבו בריאות, פוריות ויפות יותר גם בתקופת הרנסנס, במהלכה ונוס ממילו והמונה ליזה היו דוגמניות הקטלוגים החמות. בספרה "מיתוס היופי" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד"), מיטיבה נעמי וולף לתאר את התפתחותו של אידיאל הרזון. לפי הספר, בטרם קיבלו נשות המערב זכות הצבעה לראשונה (בשנות ה-20 של המאה ה-20), נחשבו איברים שמנים לנחשקים ביותר. במאות ה-15 עד ה-17 הייתה זו בטן דשנה, בתחילת המאה ה-19 היו אלו פנים וכתפיים מלאות, וירכיים ועכוזים שמנמנים כיכבו ברשימת הסקס אפיל עד לתחילת המאה ה-20. דבר אחד בטוח: עד לתקופה המודרנית, הייתה שלילה מוחלטת של הרזון.
השליטה הבלעדית של הנשים העגולות באידיאל היופי
"ככל שמעמדה של האישה בחברה הלך והשתפר, כך אידיאל היופי הלך והצטמק", מסבירה ד"ר אביגיל מור, פסיכולוגית קלינית וראש החוג למגדר במכללה האקדמית "תל-חי". "התוצאות של המהפכה הפמיניסטית, שהביאה לעלייה בסולם הדרגות החברתי, הביאו לכך שבאופן פרדוקסלי נשים נדרשות היום להתכחש למבנה הגוף הטבעי שלהן. נראה שיש משהו במבנה הגוף הנשי שנושא בחובו איום פסיכולוגי על גברים, וכתוצאה מכך, נוצר צורך לצמצם את האישה במרחב".
ד"ר מור ערכה מחקר העוסק בתפיסתן של נשים מלאות בחברה. "גיליתי, בין היתר, שנשים מלאות נתפסות כעצמאיות ואסרטיביות, תכונות שמאיימות מאוד על חלק מהגברים. זה מה שהוכיח לי שכנראה סיבה חברתית ותרבותית, בעלת בסיס פסיכולוגי, היא האחראית לעובדה שאידיאל היופי הפך לשדוף".
השאלה היא למה נשים משתפות פעולה עם תת המודע הגברי הזה.
"בעיקר מפני שהן משוללות כוח חברתי ממשי. למרבה הצער, המראה החיצוני נותר כרטיס הביקור העיקרי שלהן. התרבות שלנו מייצרת אידיאל ונשים מוכרחות לציית לו בכדי לזכות בנראות ציבורית".
עם זאת, במחקר שערכה ד"ר מור, אשר פורסם על ידי רשת הבגדים "עונות", עולה כי אישה מלאה נתפסת כלא פחות סקסית מזו הרזה. למעשה, ההבדלים אפילו נטו מעט לטובת המלאה, אשר נתפסה בעיני 80.2 אחוז מהגברים כסקסית לעומת 73.4 אחוז שהעדיפו את הרזה. "ממצא זה מחזק את הקביעה כי שורש ההעדפה של נשים רזות אינו נעוץ באטרקטיביות של מבנה גופן, אלא בתהליכים סוציו פסיכולוגיים מורכבים", מוסיפה ד"ר מור.
את הנציג הגברי הראשון שמודה בהעדפתו לנשים עסיסיות מצאתי ממש מתחת לאף. יונתן אסתרקין, 27, במאי תיאטרון, עיתונאי, גבר מסוקס לכל הדעות וחבר מערכת "סגנון", לא מתבייש להצהיר בפה מלא על העדפותיו. "אני לא מוצא את זה מושך שלאישה יש גוף של ילדה בת 12", הוא מודיע. "זו לא שאלה של רזון, דרך אגב. היו לי בנות זוג רזות יותר ופחות. פשוט יש משהו קוסם מאוד בגוף שיש לו סילואטה שמתאימה לו, שלא קוצצה וחוטבה באלימות על ידי דיאטה וחדר כושר.
"גוף של אישה צריך לשמור על הפרופורציות הטבעיות שלו. אם הן נועדו להיות רזות, זה בסדר, אבל אצל רוב הנשים הגוף נועד להיות קמור ועגלולי, וכשהן מנסות לרסן ולהעלים את הנתונים הבסיסיים האלו, זה פשוט לא סקסי כי זה לא נראה טבעי".
עם זאת, צריך להבדיל בין "המראה הטבעי" שמתאר אסתרקין לבין משיכה לנשים שמנות כפטיש. "מה שמסוכן בפטיש הוא שהאדם מתגרה מאיבר מסוים בגופו של האדם השני", מסביר ד"ר דריי, "במקרים כאלה, כבר אין עניין באדם עצמו אלא בחלק מגופו. זה יכול להיות כפות רגליים וזה יכול להיות משקל עודף".
יחד עם זאת, דריי מדגיש שלא כל משיכה לנשים שמנות מעידה בהכרח על פטיש, ואף מוסיף ומספר על מקרה בו נתקל באחרונה: "טיפלתי באישה שגילתה ששומר המסך במחשב של בעלה הוא תמונה של אישה ענקית. מאוחר יותר היא גילתה שלבעלה יש מאהבת שמנה ביותר. זו הייתה הפנטזיה שלו. זה קורה להרבה גברים שנמשכים לנשים שמנות ומתחתנים עם נשים רזות, כי הם אומרים לעצמם: 'מה יחשבו אם אני אביא אישה כזו'. זה לא כל כך נדיר".
אם המשיכה לנשים עסיסיות היא טבעית, נפוצה יחסית ואף שלטה לאורך רוב התקופות ההיסטוריות, למה זה בכלל הפך לאישיו? מה גורם לזכרים של היום להסתיר את העדפותיהם הכנות? "למרבה הצער, גברים עדיין מתייחסים לאישה כאל חפץ", מסבירה ד"ר מור, "זה נובע מכך שמחנכים אותם להיות תחרותיים, והתחרות מתבטאת בעיקר בחומריות. אם האישה שלי היא חפץ 'לא מספיק שווה' לפי הסטנדרטים החברתיים, גם אני לא מספיק שווה. אם גברים מתביישים, זה בדרך כלל כתוצאה מכך שהם הפנימו את הסטנדרטים החברתיים המעוותים האלה, וגם כי אין להם ביטחון עצמי מספיק חזק לעמוד מול העולם ולהצהיר: זו ההעדפה שלי".
מאיה (שם בדוי), 34, אשת מכירות מפתח תקווה, שימשה במשך שנים על תקן "החברה הסודית" של גבר רזה. "זו אפילו לא הייתה זוגיות של ממש", היא מספרת, "הוא אמר לי מראש שהוא מתבייש להיראות עם בחורה שמנה. הוא גדל בבית שסוגד לרזון, אבא ואח שהם רופאים, אחות תזונאית. לא הכרתי את המשפחה שלו או אף אחד שהוא הכיר. הקשר התנהל בדלתיים סגורות".
למרות זאת, מאיה לא ויתרה. "הייתי מאוד מאוהבת וקיוויתי שלמרות הכול הוא יוציא אותי לאור, שיוכיח לעולם שהוא אוהב אותי למרות שאני שמנה ולמרות שהוא מתבייש". בשלב מסוים היא אפילו ניסתה להשתנות בשבילו והחליטה לרדת במשקל. "אחרי שירדתי במשקל היו לי יותר מחזרים מאי פעם", היא נזכרת.
בשביל הבחור של מאיה, למרבה הצער, זה לא הספיק. "אני זוכרת שיום אחד, אחרי שרזיתי, רציתי ללכת איתו לים והוא עדיין לא הסכים להיראות איתי. באותו רגע החלטתי שגמרנו, אני אף פעם לא אהיה טובה מספיק בשבילו". כיום יש למאיה זוגיות בריאה וטובה. "החבר שלי מקבל אותי כמו שאני, ואוהב אותי לא בגלל המשקל שלי אלא בזכות מי שאני, וזה העיקר".
אצל שלומי (שם בדוי), 22, תלמיד ישיבה חרדי מירושלים, הסיפור הוא שונה לגמרי. שלומי מודע לגמרי למשיכה שלו כלפי נשים שמנות, למרות שמעולם לא מימש אותה. "מכיוון שאני חרדי אין לי חברות. הכול במחשבה", הוא מסביר.
למרות שאין ביכולתו לממש את הפנטזיות, הוא מודע לכך שביום שיצטרך לבחור כלה, הבחירה לא תהיה פשוטה עבורו. "אני לא משתף אף אחד במשיכה הזו, גם מפני שאני חרדי וגם מפני שלא נעים להודות בזה. אני מקווה שיהיה לי האומץ לשאת אישה מלאה. תמיד עניין אותי לדעת אם זה באמת כזה חריג, או שאנשים פשוט מתביישים להודות בזה".
אני חוזרת עם השאלה הזו לעופר איתן, שמנהל את פורום "שמנות ויפות" באתר האינטרנט "תפוז". לאיתן התשובה ברורה, אבל מהסוגיות שעולות בפורום ומהתגובות שהוא מקבל מהסובבים, הוא יודע שהוא הולך נגד הזרם. "בפורום אנחנו קוראים לזה'לצאת מהארון'", הוא מסביר. "אני יצאתי מארון השמנות בגיל 16. החברה הרצינית הראשונה שלי הייתה עגלגלה ביחס לבנות האחרות בשכבה. חברים שלי אמרו לי כל הזמן:'אתה יכול לצאת עם מישהי יותר טובה'. פעם אפילו שמעתי אחד מהם אומר 'הנה החברה השמנה של עופר'. הייתי צריך להילחם על הלגיטימציה לצאת עם מי שאני רוצה".
גם היום, ההעדפה של איתן לא מקובלת בכל החוגים. "האידיאל היום זה בחורה רזה עם חזה גדול וטוסיק קטן, ואם אתה אומר שאתה רוצה משהו הפוך - זה מטלטל אנשים. גבר שמעדיף נשים שמנות זה משהו שנתפס כסטייה. כולם מחפשים הסברים שינמקו את ההעדפה שלך. אומרים לי: 'אתה הומו שהולך עם נשים שמנות'. לאנשים קשה לקבל את העובדה שזה מה שאני אוהב".
ליאור רותם, 23, מתמחה משפטית שמתגוררת בירושלים, מנהלת את הפורום בשיתוף עם איתן. הפורום תופס מקום משמעותי בחייה ואחראי לכמה תהליכים חיוביים מאוד שחוותה. "בפורום אמרו לי לראשונה, שהעובדה שאני שמנה לא אומרת עליי שום דבר פרט לכך שאני שמנה", היא מנמקת. "זה משהו שלא דיברתי עליו עם אף אחד עד אז. הפורום עזר לי להבין שזה לא משהו רע ושאני יכולה להשתמש ביתרונות של המראה שלי. זו בעצם אלטרנטיבה לדיאטה. אם את מרגישה ששום דבר לא חסר לך ואת לא צריכה את השינוי הזה, אז למה לך? בנות יוצאות מהפורום הזה יותר זקופות וגאות".
ההשלמה של רותם עם גופה ומידותיה מעוררת קנאה. "כמו כל אישה, יש ימים שממש טוב לי עם עצמי ויש ימים שבא לי להיקבר באדמה, אבל זה לא קשור למשקל. אני שוקלת כמעט מאה קילו וטוב לי עם המשקל הזה". רותם , אם אתם תוהים, היא בחורה מחוזרת למדי. "מתחילים איתי כמעט על בסיס יומיומי. אני בחורה מאוד פתוחה וחברותית אז אנשים משתפים עם זה פעולה". כרגע החיזורים האלו בעיקר מלטפים לה את האגו, כיוון שהיא מצויה כבר זמן מה בזוגיות הדוקה עם גבר שמחבב מאוד את מידותיה. "הוא מלטף לי את הבטן", היא מחייכת, "הוא מת עליה".
נא להמתין לטעינת התגובות
