פתחו עליו פה: רוצה לדעת מה הבעיה שלך? צריך לפתוח פה גדול
אנחנו מדחיקים את מצבו של הפה שלנו ומתייחסים לרופא השיניים כמו אל קוסמטיקאי, אבל כמות עצומה של עדויות מצביעה על כך שמחלות חניכיים הן סימן לבעיה: ממחלות לב וכליות דרך לידה מוקדמת של העובר ועד סוכרת, אלצהיימר ואפילו סרטן
הקשר בין מה שמתרחש בפה ובין מה שמתרחש בשאר הגוף מתברר כמורכב אף יותר: ייתכן שמחלות החניכיים הן חלק ממנגנון התרעה המזהיר מפני מגוון מחלות שכבר הוכחו כקשורות למחלות חניכיים. מדובר במחלות כמו סוכרת, מחלת כליות, לידה מוקדמת, אוסטיאופורוזיס, אלצהיימר ואפילו סוגים מסוימים של סרטן.
"מחקרים רבים מצביעים על קשר אפשרי, סיבתי או נסיבתי, בין מחלות של חלל הפה ובין מחלות סיסטמיות", אומרת סאלי קראם, מומחית לרפואת פה וחניכיים במחוז קולומביה, ויועצת באגודה האמריקנית לרפואת שיניים. אז מובן שיש היגיון מסוים ברעיון שהפה – פתחו העיקרי של הגוף אל החוץ – יהיה הכרוז שמבשר על מצב בריאות הגוף, אך בכל זאת אנשים רבים אינם מודעים לקשר שבינו ובין הבריאות הכללית, וביניהם גם אנשים העוסקים במקצועות הבריאות.
בנוסף, גם למטופלים יש נטייה להמעיט בחשיבותה של בריאות הפה ולהתייחס אל הפה כאל עניינו של רופא השיניים בלבד. ומצדם, אנשי מקצועות הבריאות מנציחים את הדיכוטומיה המלאכותית הזו: רופאים ורופאי-שיניים לא ממש מתַקשרים זה עם זה; הם אינם משתתפים באותן ועידות מקצועיות; הם אינם קוראים את אותם כתבי עת.
אבל מחקרים עכשוויים שמצביעים על קשר בין הדיסציפלינות, מושכים את תשומת ליבם של אנשי שתי הקבוצות – רופאים ורופאי שיניים. מספר מחקרים מציגים קשר מדהים בין בריאות החניכיים ובין טרשת העורקים – פתולוגיה העומדת בבסיסה של רוב תחלואת הלב וכלי-הדם: ככל שגרוע יותר מצב החניכיים של אדם, כך צרים יותר עורקיו, וגדולים יותר הנגעים שמצרים אותם. הדבר תקף גם לגבי אנשים צעירים, שבכלל אינם סובלים מתסמינים כלשהם של מחלה לבבית.
ובכל זאת, הרבה שאלות הנוגעות לטיבו של הקשר בין בריאות החניכיים ובין הבריאות הכללית, נותרות ללא מענה.
ברוב מחלות החניכיים, דלקת או זיהום מתפתחים ברקמה העוטפת את העצמות התומכות בשיניים. לעיתים קרובות הדבר נגרם בגלל הצטברות חיידקים מתחת לרקמה התומכת בשן – חיידקים שמשחררים רעלים וכימיקלים אשר הורסים את רקמת השן. המדענים מאמינים שהרעלים והכימיקלים הללו – מעבר לפעילותם המקומית בשן, גם חודרים לזרם הדם וגורמים לנזקים במערכות גוף אחרות. לשאלה כיצד הם עושים זאת, אין כרגע מענה.
"זה כמו להקים מזבלה בקצהו של נהר. כשתעשה את זה, אל תתפלא אם תמצא פסולת במורד הנהר", כך התבטא, כבר ב-2005, ד"ר וינסנט איאקונו, אז נשיא האקדמיה האמריקנית לרפואת פה וחניכיים. מאוריציו טונטי, ראש המחלקה לרפואת פה וחניכיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קונטיקט, ערך לאחרונה מחקר שנועד לברר האם סילוק החיידקים מהחניכיים – ועל ידי זה מניעת הפרשת הכימיקלים והרעלים אל גוף – אכן יטיב עם חולים הסובלים מטרשת העורקים.
התוצאות היו מעודדות: ב-New England Journal of Medicine דיווח טונטי, כי שנה לאחר שעברו הנחקרים טיפולי חניכיים אינטנסיביים שנפרשו על פני שישה חודשים, הם נהנו לא רק מחניכיים בריאות יותר, אלא גם מתפקוד משופר של תאי האנדותל בכלי הדם – כלומר, מתפקוד טוב יותר של שכבת התאים הפנימית, המרפדת את כלי הדם. משמעות הדבר אינה שהטיפול בחניכיים שקול לטיפול מקיף במערכת הלב וכלי הדם, לא בהכרח, אבל לדעת מומחים, בהחלט מדובר בממצאים שמצדיקים מחקרים נוספים.
והדבר
מחקרים תצפיתיים הראו שבהשוואה לנשים שסובלות מבעיות חניכיים קלות, או אינן סובלות מבעיות חניכיים בכלל, בקרב נשים עם בעיות חניכיים קשות אכן ישנם שיעורים גבוהים יותר של לידות מוקדמות. בסקירה שפורסמה לאחרונה ב-Journal of American Family Physician, דוּוח כי עשרים וארבעה מחקרים, שבסך הכול השתתפו בהם קרוב ל-15,000 נשים, הצביעו על קשר בין מחלת חניכיים ובין לידות מוקדמות, משקל לידה נמוך, או שניהם.
עבור גברים, ייתכן שמחלות חניכיים קשורות גם בעליה "קטנה, אך משמעותית", בסיכויים לחלות בסרטן, כך לפי מחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב-העת The Lancet Oncology. עורכי המחקר הוכיחו קשר בין מחלות חניכיים ובין שיעורים גבוהים יחסית של סרטן הריאה, סרטן הכליה, סרטן הלבלב וסרטני הדם השונים. בנוסף, דפוס דומה מסתמן בין מחלות חניכיים ובין מחלות כליה ואלצהיימר. אבל כמו במקרים של תחלואת הלב והלידות המוקדמות, גם כאן – טיב הקשר אינו ברור, ואף לא ברור מי כאן הביצה ומי התרנגולת.
בסוכרת, לעומת זאת, הקשר בין בריאות הפה ובריאות הגוף הכללית דווקא ברור. לדברי קראם, אנשים סוכרתיים שמחלת החניכיים שלהם בלתי נשלטת, מתקשים לאזן את ערכי הסוכר שלהם. וגם ההיפך נכון: בקרב אנשים סוכרתיים שאינם מאזנים היטב את ערכי הסוכר שלהם נמצא שיעור גבוה פי שלושה עד ארבעה של מחלות חניכיים. לדעתה של קראם, מדובר במעגל שקשה מאוד לשבור.
אפשר היה להניח שרופאים יידעו את מטופליהם הסוכרתיים על הקשר האפשרי בין מחלתם ובין מחלות חניכיים, וידריכו אותם לערוך בדיקות שיניים שגרתיות. ומאידך, גם אפשר היה לצפות מרופאי השיניים לייעץ למטופליהם הלוקים במחלות חניכיים חוזרות ונשנות, לבדוק את ערכי הסוכר בדמם. אבל בפועל, אף אחד מהרופאים – לא רופאי השיניים ולא הרופאים הכלליים – אינו מצטיין במודעות לקשר הזה.
ובאופן דומה, למרות הראיות המצטברות לקשר שבין לידה מוקדמת ובין מחלות חניכיים, לפי דוח שפורסם ב-2001 ב-Journal of American Dental Association, רק 22 עד 34 אחוזים מהנשים בארצות הברית מתייעצות עם רופא שיניים במהלך חודשי הריונן. מחקרים אחרים מראים שיעורים נמוכים עוד יותר של שימוש בשירותי בריאות השיניים במהלך ההיריון. מבין הנשים שמפתחות מחלות שיניים במהלך ההיריון, רק 50 אחוזים פונות לעזרה מקצועית; היתר לעיתים קרובות חוששות שהטיפול במחלת החניכיים שלהן תזיק לתינוקן.
מומחים רבים, ביניהם ד"ר קאסוול אוונס, ראש המכון האמריקני לבריאות הפה, סבורים שהגיע הזמן שציבור המטופלים ישקול מחדש את גישתו אל רופאי השיניים ואת תפקידם ביחס לרופא הכללי. "אנו מתכחשים אל חלק ניכר ממחלות הפה", הוא אומר, "ומתייחסים בביטול כאשר יש דם על מברשת השיניים שלנו". מטופלי רופאי השיניים צריכים אם כן להפסיק לחשוב על רופא השיניים כעל קוסמטיקאי שמלבין או מחזק את השן או "כבאי" שנקרא לעזרה רק כאשר הפה בוער מכאב.
ביקורים שגרתיים אצל רופאי השיניים עשויים להפוך את הפה למנגנון התרעה יעיל כנגד מגוון בעיות. כאבים ופטריות בפה, למשל, הם לעיתים קרובות סימן ראשון לאיידס או לסרטן. אוסטיאופורוזיס – מחלת עצם – יכולה להתגלות בצילום רנטגן שיגרתי של השן, הרבה לפני שהיא תתבטא בעצמות הירכיים או בעצמות עמוד השדרה.
ומצדם, רופאי השיניים והרופאים הכלליים מתחילים להבין ששיתוף פעולה ביניהם עשוי לעזור למטופליהם. "קיים צורך נואש בשיתוף פעולה בין שתי הדיסציפלינות", מדגיש אלאן דאגלס, פרופסור לרפואת משפחה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קונטיקט. מהסיבה הזאת, דאגלס ועמיתיו הציעו תוכנית לימודים שמיועדת לרופאים: "חיוכים למען החיים", היא נקראת. "הרופאים", אומר דאגלס, "צריכים להיות אלו שמכניסים את המטופלים אל תוך מערכת בריאות השיניים".
בינתיים, אוונס מפציר בעמיתיו רופאי השיניים להתייחס לא רק אל השיניים של מטופליהם אלא לאדם כולו, ולהיות "מודעים לצרכים הרפואיים שלהם", כמו גם לבעיות השיניים שלהם. דבר אחד שמסכימים עליו גם הרופאים וגם רופאי השיניים הוא הכוח שברפואה מונעת, כלומר התועלת שבשמירה על בריאות השן: צחצוח, שימוש בחוט דנטאלי, והקפדה על שגרת הביקורים אצל הרופא.
רופאים גם יכולים לעזור בזיהוי מטופלים שנמצאים בסיכון גבוה. "החדשות הטובות הן שאם אתה לוקה במחלת חניכיים בשלביה המוקדמים", אומרת קראם, "ניתן לפתור את זה באמצעות פרוצדורות של קילוף וניקוי".
אז השורה התחתונה: שמרו על הפה שלכם. הלב שלכם, הכליות שלכם והמוח שלכם, כנראה יודו לכם על זה. וכמו שניסח את זה אוואנס: "בריאות הפה אינה חוויה חוץ-גופית".
רנית מישורי היא רופאת משפחה וחברת פקולטה במחלקה לרפואת משפחה, בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.
נא להמתין לטעינת התגובות
