מאבדים פרופורציות: ניתוחים פלסטיים שנכשלו
כאלפיים תביעות מוגשות מדי שנה נגד מנתחים פלסטיים על רשלנות רפואית. שדיים שעוותו, פנים שהושחתו ושאיבות שומן שהשתבשו הם רק חלק מהטענות המועלות כלפיהם. משרד הבריאות מתקשה לפקח על השוק הפרוץ, חברות הביטוח מתנכרות לפציינטים הפגועים ואפילו בתי המשפט נוהגים בציניות
ר', הצעירה ממנה בכעשור, התבוננה בוקר אחד במראה והחליטה שזהו, היא מפסיקה להתלבט והולכת על זה. היא קבעה פגישה במרפאתו של מנתח פלסטי ידוע ומכאן הדברים התגלגלו במהירות: ר' עברה ניתוח למילוי קמטים סביב העיניים. החלום התחלף בחלום בלהות: אחרי הניתוח נותרה עם נפיחות מרשימה כתוצאה מאי ספיגת השומן שהוזרק סביב עיניה. לאחר התייעצות עם הרופא הוזמנה ר' לניתוח מתיחת פנים לתיקון הנזק, אלא שהניתוח, איך נגיד בעדינות, נכשל, ומזה שבע שנים שהיא מתהלכת מצולקת וסובלת.
אל הצלקות המכוערות חברו דברים נוספים: במשך תקופה ארוכה היתה ר' מדוכאת מהפנים שניבטו אליה במראה, נעדרה מעבודתה, והרע מכול - הרגישה שסיפורה חשוף בפני כול. אם לא הספיקו הצלקות שעל פניה, היה מי שעצר אותה ברחוב ואמר לה שהוא קרא במאגר משפטי באינטרנט על המקרה שלה, והוא נורא מצטער.
ר' וג' לא לבד: כל אישה חמישית שעוברת ניתוח בשדיה נאלצת לגשת לניתוח חוזר - בין השאר בגלל שדיים לא סימטריים, זיהומים וכאבי תופת. מנותחות רבות שעברו מתיחת פנים נחרדות לגלות שהקמטים חזרו למקומם מקץ זמן קצר. סיבוכים יש בשפע: דימומים, המטומות (שטפי דם), היפרדות תפרים, נמק, נזקים בעצבים וצלקות.
מספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות כנגד רופאים מנתחים או מרכזי רפואה פלסטית קוסמטית הולך וגדל. סקר שנערך באיגוד הפלסטיקאים מעלה כי בשנת 2007 בוצעו קרוב ל-12 אלף ניתוחים ברחבי הארץ. זה אומר, במספרים, שהשוק של הניתוחים הפלסטיים שאינם מבוצעים בבתי החולים הציבוריים מגלגל כ-350 מיליון שקל בשנה.
במצעד הניתוחים הפלסטיים או הקוסמטיים ניתן למנות שאיבת שומן, מתיחת פנים, עיבוי הפין, עיצוב הוואגינה, שתל בסנטר ועוד, כיד הדמיון הטובה של המנתח והפנטזיה
מספרים מדויקים? לא אצלנו. הנתונים מוטמנים היטב בכספותיהן של חברות הביטוח, אשר יודעות מי הרופא שנגדו יש הכי הרבה תביעות, ובהתאם לכך משנות את הפרמיה של הביטוח. להוציא מקרי מוות, עליהם מחויבים הרופאים לדווח, נתוני הכישלונות וההצלחות לוטים בערפל.
עו"ד איתן פלג, מומחה לתביעות רשלנות רפואית, מספר כי נתקל בעשרות מקרים בשנה של ניתוחים שלא הצליחו. מצד שני, הוא טוען שיש להבדיל בין ניתוחים שתוצאותיהם לא תאמו את הציפיות של המנותחים לבין מקרים של רשלנות רפואית.
"ניתוח אסתטי לא נובע מסיבה רפואית אלא מתוך צורך לשיפור איכות החיים", אומר פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם. "אנשים באים לקבל מאה אחוז של תוצאה, וזה דבר שקשה מאוד, גם לרופא המיומן ביותר, להבטיח. הוא יכול להשקיע את כל זמנו וניסיונו, אבל הרקמות מגיבות בצורה שונה אצל אנשים שונים. לא תמיד מה שהכי טוב בעיני הרופא, הוא אכן הכי טוב גם בעיני הפציינט".
רופאים קוסמטים רבים מציגים ניתוחים אסתטיים כהליך פשוט, המומלץ לשיפור רמת החיים והביטחון העצמי. אבל בין הררי הסיליקון הגאים והאפים המושלמים, שזורים סיפורים אחרים. לפני כשנתיים כמעט נפטרה אישה אשר עברה ניתוח למתיחת פנים וצוואר, כתוצאה מסיבוך שהצוות הרפואי התעלם ממנו. במקרה אחר התבצעה בקליניקה נידחת הקטנת חזה משולבת בניתוח שאיבת שומן, שהסתיימה במוות.
המרדף אחרי היופי נוטה להשכיח מאיתנו כי ניתוחים פלסטיים הינם פעולות רפואיות הדורשות מיומנות מקסימלית. פרופ' אולמן: "כל ניתוח עלול להסתיים במוות ולכן צריך לערוך ניתוחים במקום בו יש אמצעים משוכללים ואנשים מיומנים שיודעים להתמודד עם מצבים מורכבים ולא צפויים. פעולה רפואית יכולה לגרום לפרובוקציה שתביא לאירועים חריגים כמו הפרעות קצב בלב, תסחיפים, או פגיעה באיברים פנימיים כמו בשאיבת שומן או במתיחת בטן. כל איחור בזיהוי יכול להביא לתוצאה הרסנית".
לפני שנתיים בדיוק התבשרנו שהכנסת קבעה כי רק מומחים יוכלו לבצע ניתוחים פלסטיים. כלומר, לא עוד אורולוגים, אורתופדים או גינקולוגים המבצעים מתיחות פנים. מה קרה מאז? פרופ' אולמן: "הכנסת אישרה, אבל בית המשפט טרם נדרש להעמיד לדין מישהו שאינו מנתח פלסטי, שעשה ניתוח כזה".
על השאלה עד כמה משרד הבריאות מעורב בתעשיית הניתוחים הפלסטיים עונה פרופ' אולמן: "הוא זה שחותם על התעודה של המומחה. ההתמחות כוללת ביצוע ניתוחים, כולל ניתוחים אסתטיים. אבל הבעיה היא שרפואה פלסטית היא יותר מאשר ניתוחים אסתטיים. בעבר ניסינו להקים גוף רגולטורי שפרט להענקת הרישיון הראשוני, גם יערוך ביקורים במקומות שבהם נערכים טיפולים פלסטיים, יבדוק מי מבצע אותם והאם אנשי המקצוע במקום נערכים כיאות לטיפול במצבי חירום. הגשנו המלצות, אבל לצערי הן נקברו".
אז מה עושים? "צריך להתייחס אל ניתוח אסתטי כאל ניתוח ולא לזלזל בו", אומר עו"ד דוד פייל, מומחה לנזקי גוף. "יש לבדוק מי הרופא ולבקש המלצות. אני הייתי מחפש באתרים של פסקי דין לראות אם תבעו את אותו רופא בעבר. אגב, זה שתבעו אותו לא אומר בהכרח שהוא רופא לא טוב, אבל אם הייתי צריך לבחור עבורי - הייתי מוותר על שירותיו".
החלטתם לגשת לניתוח פלסטי? מן הסתם תתבקשו לחתום על טופס "הסכמה מדעת", המאשר כי ניגשתם לניתוח מרצונכם ואתם מודעים לתוצאותיו. לפני שתחתמו עליו, כדאי שתדעו כי האינטרס של המנתח הוא להגיש לכם טופס המנוסח באופן המעורפל ביותר, על מנת שלא להבהיל אתכם, בעוד שהאינטרס של חברות הביטוח הוא שהטופס יהיה כמה שיותר מקיף ומפורט. שני הצדדים, למעשה, מעוניינים לכסות את עצמם במידה שהניתוח יגרום לכם נזק. חברות הביטוח רוצות להימנע מתביעה ואילו המנתח רוצה למכור לכם את הניתוח.
ואכן, עיון בטפסים מגלה סעיפים מעורפלים כגון: "הוסברו לי הסיכונים והסיבוכים האפשריים בניתוח", בעוד שרק לעתים נדירות מצוין כי "במהלך הניתוח ייתכנו תסחיפים לריאות".
פרופ' אולמן, כמה אנשים יודעים שברוב המקרים תסחיף ריאתי שווה מוות?
"על חלק גדול מהטפסים כתוב מוות אפשרי. זו חובתו של הרופא להגיד שזה יכול להוביל למוות". בכל מקרה, עו"ד איתן פלג מסביר כי על טופס ההסכמה לניתוח להיות קריא ומובן. הטופס משמש ראיה לכוונת המנתח והמנותח באשר לתכלית הניתוח. מעבר לכך, על הרופא המנתח לפרט את הסיכונים הצפויים.
חתמתם על הטופס בזמן שכבר הייתם לבושים בחלוק ירוק של חדר הניתוח? לבית המשפט יש השגות בעניין זה. כיוון שלא מדובר בניתוחי חירום, בית המשפט סבור שכובד ראש ושיקול דעת אמורים להיות בראש סדר העדיפויות.
אחד הסיכונים הצפויים שמציין עו"ד פייל - פרט לתוצאה מאכזבת או סבל גופני - הוא טראומה נפשית. "כשמתקבלת תוצאה לא מוצלחת, ישנם אנשים שלוקחים כדורים נגד דיכאון, מסתגרים בבית ולא יוצרים קשר עם בני המין השני. זהו בהחלט סעיף שיש להביא בחשבון בטופס ההסכמה". ד"ר אודי פרישמן, מומחה לניהול סיכונים וביטוחי בריאות מוסיף: "נזק נפשי בתביעת רשלנות שווה הרבה כסף. נשים רבות מתביישות לכלול אותו בטופס וחבל".
תביעה המונחת בימים אלה בבית המשפט מספרת על ניתוחים כושלים לעיצוב הוואגינה. מצחיק? אולי אתכם. השאלה היא עד כמה מערכת המשפט מתייחסת בכובד ראש לתביעות אלו, סהרוריות ככל שיישמעו.
"יש מדי פעם שופט או שופטת שמרימים גבה", אומר עו"ד פייל, "ממש לא בצדק. באחד התיקים אמרה לי השופטת:'אנחנו סובלות בשביל להיות יפות. זה סיכון שקורה, כמו שאנחנו סובלות כשאנחנו מורידות שערות ברגליים'. עניתי לה: 'אני לא רוצה להיכנס לעובי השערות של גברתי, אבל זה לא הנושא'".
על אף ההצהרה המשונה של אותה שופטת, מציינים המרואיינים בכתבה כי התייחסות של בתי המשפט לניתוחים שהסתבכו היא רצינית. עו"ד פלג מסביר כי בתי המשפט מודעים להתפתחות הרפואה הפרטית בימינו, והם מקפידים הקפדת יתר עם הרופאים המבצעים ניתוחים קוסמטיים, דווקא משום שהאינטרסים שלהם עשויים להתנגש עם האינטרסים של המטופלים.
"ככל שהניתוח פחות דחוף", מסביר פלג, "כך יש להקפיד עם הרופא ולדרוש את מלוא המידע ואזהרות בעניין סיבוכים אפשריים, גם אם הם נדירים. במקרים כאלה נדרש הרופא להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח על מנת לאפשר שיקול דעת". בתי המשפט מודעים לכך שקופות החולים אמנם נכנסו לאחרונה לתחום הניתוחים האסתטיים, אבל מרבית הניתוחים הפלסטיים עדיין מתבצעים במסגרת הרפואה הפרטית.
באתר של איגוד הכירורגים הפלסטיים מופיעים נוסחים של טפסי הסכמה לניתוח. עד כמה רופא מנתח מחויב לטפסים הללו? "זה נוסח מומלץ על ידי ההסתדרות הרפואית, אבל הוא לא מחייב", אומר פרופ' אולמן. "יש מי שמחתימים על נוסחים הרבה יותר מחמירים ויש מי שבדיוק ההפך".
"צריך להיזהר ממה שנקרא בחוק 'אשם תורם'", מסביר ד"ר פרישמן, "ברובם הגדול של המקרים, הרופאים אומרים: אני ייעצתי ככה, החולה ביקשה ככה. זו לכאורה תשובה לגיטימית, אבל היא מסירה כמעט את כל האחריות מהרופא. והרי כשעוברים ניתוח פלסטי, ההחלטה בסוף היא שלו. הבעיה הזו מייחדת את תחום הפלסטיקה, שנתון לגחמות של הפציינטים. בתחומים אחרים יש נהלים רפואיים יותר ברורים".
פעמים רבות קורה שכאשר הרופא מרגיש שהתרשל, הוא נכנס למשא ומתן עם הפציינט, בניסיון להציע פיצוי. ד"ר פרישמן מציע להימנע מהפיתוי. "מה שהרופא יציע, תמיד יהיה פחות ממה שמגיע למנותח. ניתוח תיקון בחינם או 50 אלף שקל תמורת חתימה על כך שהמנותח לא יתבע בעתיד. זה חוקי אבל לא צריך לעשות את זה, כי תמיד תפסיד".
ניקח לדוגמה גברת מיוסרת שבימים אלה מתנהל תיקה בבית המשפט (בשונה מרוב המקרים האחרים, בדלתיים סגורות). הגברת רק רצתה הקטנת חזה. המנתח הקטין מדי, והציעה לה ניתוח תיקון והגדלה. הגברת ניאותה להצעה, עברה את ניתוח ההגדלה וסיימה אותו כרותת שד בשל זיהום שהתפתח.
"אני שואל אנשים שניגשים לניתוח: לא מפחיד אותך שכתוב שאתה יכול למות?", מסכם עו"ד פייל. "זה נשמע להם כל כך רחוק שהם לא מתייחסים לזה. לצערי, ראיתי לא מעט מקרים בהם ההסברים המעמיקים ניתנו אחרי שההרדמה התחילה לעבוד. זה תחום שמעורב בו המון כסף וזה מה שמניע אותו. אסור לשכוח את זה".
"לא קיימות תקנות ייחודיות לפיקוח על כירורגיה פלסטית. במרפאות כירורגיות מבוצעות פעולות פולשניות מסוגים שונים, כגון ניתוחים לשיפור המראה. רישיון משרד הבריאות למרפאה ולרופאים הפועלים בה ניתן לצורך ביצוע פעולות בתחומים מוגדרים, זאת לאחר שהמרפאה עומדת בתנאי הרישום וההפעלה.
"זכותו וחובתו של המטופל לבקש ולקבל פרטים על זהות הרופא המבצע את הפעולה הפולשנית במרפאה, לרבות קיום רישיון לעסוק ברפואה, קיומה של תעודת מומחה במקצוע רפואי וניסיונו בתחום. חובתו של המטפל לתת הסבר על סיכויים וסיכונים של הפעולה הפולשנית אשר הציע למטופל לעבור. חשוב שהמטופל יעמוד על זכותו לקבל את ההסברים, כולל מידע בדבר יעילות הטיפול המוצע. כדאי לשקול את ההסברים, לשוב ולברר מידע נוסף אם דרוש ולא לקבל החלטות חפוזות, בלחץ זמן, בייחוד כיוון שמדובר בפעולה שאיננה דחופה ושלעיתים לא נעשית למטרות רפואיות והיא פולשנית ומתוכננת מבעוד מועד.
"הדבר נכון לא רק לגבי תחומי הכירורגיה הפלסטית והאסתטית. לאחרונה נחקקו תקנות, שעיקרן ביצוע פעולות בתחום כירורגיה בינונית וכירורגיה קטנה במסגרת מרפאה כירורגית בידי רופא בעל תואר מומחה בענף שהניתוח הוא בתחומו. במסגרת זה נקבעו גם סייגים לנושא זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
