הכדורים במגרש שלכם: תרופות למניעת מחלות
פרסום ראשון: רשימת התרופות שמומלץ לקחת כדי להימנע ממחלות, גם אם אתם בריאים לגמרי. המלצות מעודכנות של איגוד רופאי המשפחה
למניעה של אירועי לב וסרטן המעי הגס
זה שנים שומעים חולי לב המבקרים אצל רופא המשפחה המלצה מוכרת ומוכחת לצריכת אספירין, למניעת אירוע לב חוזר לאחר התקף לב ראשון או שבץ מוחי. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המצביעים על יעילות האספירין גם במניעה ראשונית של אירועי לב, לפני פרוץ ההתקף הראשון שממנו חוששים כולנו.
בינואר 2006 פורסם מאמר הסוקר שישה מחקרים שמנו 95,456 נבדקים בנושא. אצל נשים הוכח כי אספירין מפחית ב-12 אחוז את הסיכון לאירוע לב כלשהו, וב-17 אחוז את הסיכון לאירוע מוחי. אצל גברים האספירין מפחית ב-14 אחוז את הסיכון לאירועי לב, וב-32 את הסיכון להתקפי לב, אך אין לו השפעה על הסיכון לשבץ מוחי. אבל לטיפול באספירין גם יש מחיר: הוא מעלה את הסיכון לדימום באיברי גוף פנימיים ב-68 אחוז אצל נשים וב-72 אחוז אצל גברים.
בארצות הברית המליץ כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת (Uspstf) לשקול , תוך התייעצות עם רופא, טיפול יומי באספירין בשילוב אורח חיים בריא אצל גברים מעל גיל 40, אצל נשים לאחר הפסקת הווסת, וכן צעירים הסובלים מלחץ דם גבוה ומסוכרת. כוח המשימה הוא גוף עצמאי במימון הסוכנות למחקר ולאיכות ברפואה (AHRQ), וממצאיו נחשבים מהימנים,
המלצת איגוד רופאי המשפחה קוראת לתת אספירין במינון יומי נמוך של 75 עד 100 מ"ג ליום, למניעת אירועי לב אצל גברים מעל גיל 40 ואצל נשים מעל גיל 50 רק לפי מידת הסיכון שבה הם נמצאות. "מומלץ לשכנע אנשים לטפל בגורמי סיכון הניתנים למניעה שלא באמצעות תרופות כמו הפסקת עישון, ירידה במשקל, פעילות גופנית, וכך למנוע סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם", כך נכתב בהנחיות.
מחקרים הצביעו על יעילות האספירין גם במניעת סרטן המעי הגס, שבכל שנה כ-3,000 ישראלים מאובחנים כחולים בו, לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן. מתן 81 מ"ג אספירין ליום למשך 33 חודשים מקטין את הסיכון להתפתחות נגעים במעי, לרבות פוליפים ונגעים ממאירים, אך גם מגביר את הסיכון להתפתחות דימומים. לכן באיגוד רופאי המשפחה לא ממליצים בשלב זה לאמץ צריכה יומית של אספירין למניעת סרטן המעי.
"ברור שיש תועלת בנטילת אספירין למניעת מחלות לב אצל גברים, וכנראה גם אצל נשים, אך מכיוון שיש קבוצה של אנשים שעלולה לדמם בעקבות הטיפול, צריך להיזהר", אומר פרופ' גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשירותי בריאות כללית ומנהל המחלקה לאפידמיולוגיה במרכז הרפואי כרמל.
פרופ' רנרט עצמו נוטל כדור אספירין בכל יום למניעת מחלות לב. "להערכתי, כיום גבר מערבי מעל גיל 50 צריך לקחת אספירין, במיוחד אם הוא סובל מלחץ דם או מסוכרת או מעשן", הוא אומר, "אך קשה להרחיב את ההמלצה לכלל האוכלוסייה. יש לשקול שימוש באופן פרטני לכל מטופל". כיום המדענים כבר מפתחים ערכות שיוכלו לאתר סיכון להתפתחות דימום בעקבות טיפול באספירין.
למניעת סרטן השד
עדויות מצביעות על הפחתה משמעותית בסיכון לסרטן השד אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה, והנוטלות מינון יומי של תרופות מסוג טמוקסיפן (Tamoxipen) או רלוקסיפן (Raloxipen).
על פי המלצות איגוד רופאי המשפחה, יש לעשות זאת תוך דיון עם המטופלות בתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול, לרבות תסחיף ריאתי, אירוע מוחי ופקקת ורידים, גלי חום ועלייה בשכיחות סרטן הרחם.
עם זאת, הטיפול בטמוקסיפן אינו מומלץ לנשאיות של הגנים BRCA1 ו-BRCA2, המכונים "המוטציה האשכנזית", ונמצאו כסמנים המגדילים את הסיכון להתפתחות סרטן השד ממקור גנטי.
"שתי התרופות אינן חפות מתופעות לוואי, ובזמן שאפשר להצדיק תופעות לוואי אצל אישה חולת סרטן השד, קשה להצדיק תופעות לוואי אצל אישה בריאה, ויש להביא את המידע לידיעתה", אומר פרופ' רנרט.
למניעת מחלות
בשנים האחרונות פורח שוק הוויטמינים ותוספי התזונה בישראל. שיעור הישראלים הבוגרים הצורכים תוספי תזונה כבר הגיע ל-21.5 אחוז , על פי סקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות. יצרנים ויבואנים רבים מנסים כצפוי לשכנע כי בכוחם של הוויטמינים למנוע מחלות, אך רק בחלק מהמקרים קיימת הוכחה מדעית לטענות.
כך למשל, הפורום למניעת מחלות לב וכלי דם החליט לאחרונה לאמץ המלצות אמריקניות, הקובעות כי ויטמינים נוגדי חמצון אינם מועילים למניעת מחלות לב וכלי דם אצל נשים בוגרות. לפי המלצת אגודת הלב האמריקנית (AHA) שפורסמה בכתב העת המדעי "סירקוליישן", השימוש בוויטמינים מסוג E ו-C אינו מועיל למניעת מחלות לב אצל נשים.
ויטמינים מסוג A, C ו-E לא הצליחו להראות במחקרים השפעה משמעותית על תמותה כוללת, תמותה ממחלות לב והתפתחות שבץ מוחי, וכך גם קובעות המלצות איגוד רופאי המשפחה. גם כוח המשימה לרפואה מונעת בארצות הברית אינו ממליץ על צריכתם באופן גורף, אלא רק בעת חשש לחוסר או לתזונה לקויה.
המלצות אגודת הלב האמריקנית קובעות כי בטא קרוטן אנו יעיל למניעה של מחלות לב או סרטן. אצל מעשנים מחקרים מצביעים אפילו על סיכון בצריכת בטא קרוטן להתפתחות סרטן הריאה, לכן ההמלצות קובעות כי על מעשנים להימנע לחלוטין מהתוסף.
חומצה פולית נכללת בתוספי התזונה שהוכחו כמועילים למניעת מומים בתעלת השדרה של עוברים, ולכן מומלצת בחום לנשים כבר בשלבי תכנון ההיריון ועד לשלושת החודשים הראשונים להיריון. ההמלצות קוראות לכלל הנשים בגיל הפוריות לצרוך חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום, שניתנים בתוסף תזונה ייעודי או במולטי-ויטמין. מינון גבוה של חמישה מ"ג מומלץ בעת סיכון מוגבר למום בעובר.
סביב מתן חומצה פולית וויטמינים מסוג B6 ו-B12 למניעת מחלות לב וכלי דם קיימת מחלוקת. לאחרונה מתנהלים מחקרים בנושא, אך טרם גובשו המלצות בנושא.
ויטמין D נמצא יעיל למניעת מגוון מחלות, החל במניעת שברים בעצמות וכלה במניעת סוגי סרטן מסוימים, כמו סרטן המעי וסרטן הערמונית. המלצת איגוד רופאי המשפחה היא לצרוך ויטמין D במינון של 800 עד 1,000 יחידות בינלאומיות ליום, לכלל האוכלוסייה מגיל 65.
מניעת מחלות אצל נשים לאחר הפסקת הווסת
הטיפול ההורמונלי אצל נשים עמד בשנים האחרונות במוקד של מחלוקת רפואית. עד אמצע 2002 היתה המלצה כמעט גורפת לטיפול הורמונלי למניעה של מחלות לב וכלי דם ושברים בגיל המעבר. המפנה חל ביולי 2002, אז פורסמו ממצאי מחקר גדול שמצא כי טיפול הורמונלי בגיל המעבר גורם עלייה של 41 אחוז בסיכון לשבץ מוחי, עלייה של 29 אחוז בסיכון לסרטן השד ועלייה של 26 אחוז בסיכון להתקף לב.
המחקר, אגב, גם מצא שהטיפול ההורמונלי מפחית ב-37 אחוז את הסיכון לסרטן המעי הגס, ומפחית ב-33 אחוז את הסיכון לשברים בירך. חרף הממצאים הקשים, לאחרונה ניכרת תמורה בקהילה הרפואית, ורופאים רבים שבים למתן טיפול הורמונלי, בהתאם כמובן לנתונים הספציפיים של כל מטופלת.
באיגוד רופאי המשפחה ממליצים לא לתת טיפול הורמונלי כטיפול מונע לגיל המעבר, מאחר שהנזק בטיפול עשוי לעלות על התועלת. גם בכוח המשימה לרפואה מונעת בארצות הברית הוחלט להמליץ נגד שימוש שגרתי באסטרוגן ובפרוגסטרון למניעת סימני גיל מעבר. המלצת איגוד רופאי המשפחה כוללת מתן טיפול הורמונלי רק כטיפול בסימני גיל המעבר שכבר הופיעו, וגם זאת למשך זמן קצר ככל האפשר.
לנשים בגיל המעבר כן מומלץ על נטילת סידן בכמות של 1,000 עד 1,500 מ "ג ליום, ויטמין D, וכן מומלץ על הפסקת עישון והימנעות משתיית אלכוהול וקפאין. טיפול בתרופה ונלפאקסין במינון 37.5 מ"ג ליום יעיל נגד גלי חום והזעות לילות, וכן עשויים לסייע קלונידין המשמש גם להורדת לחץ דם גבוה ותרופות אנטי דיכאוניות מהדור החדש ממשפחת SSRI, כמו פרוזאק, ציפלרקס ורסיטל. למניעת תופעת היובש הנרתיקי אפשר להשתמש במשחות אסטרוגן, המיועדות לטיפול מקומי.
סויה ומרכיביה, המכונים איזופלבונים, נמצאו יעילים להורדת כולסטרול ולהפסקת גלי חום, ובאיגוד ממליצים לנשים בגיל המעבר לאכול מזון המכיל איזופלבין הנמצא במוצרי סויה.
לנשים שכבר מטופלות בהורמונים למניעת סימני גיל המעבר, באיגוד רופאי המשפחה ממליצים להפסיק בהדרגה את הטיפול בהתייעצות עם הרופא המטפל, או להקטין את מינון האסטרוגן לרמה הנמוכה היותר האפשרית, ולהקפיד על בדיקות סדירות של ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד.
אלא שההמלצות עוררו בחודש האחרון את זעמם של גינקולוגים המומחים לטיפול בגיל המעבר מהאגודה הישראלית לגיל המעבר, ובצירוף איגוד רופאי המשפחה התקיים מפגש בן יומיים, שבו הוחלט לשנות את ההמלצות החדשות, כך שיאשרו המשך מתן הורמונים לנשים בגיל המעבר הצעיר, בנות 45 עד 60, כטיפול היעיל ביותר המוכח לסימני גיל המעבר.
הנושא מוסיף לעורר מחלוקות, ושורה תחתונה עדיין אין. "המגמה העולמית כיום קובעת כי יש להימנע ממתן הורמונים בגיל המעבר, וזו האמת המדעית", קובע פרופ' רנרט. "הממצאים היו מפורשים, אף שהם לא תמיד משמחים את כל הגילדות המקצועיות. השימוש מיועד לקבוצה מוגבלת של מצבים, שם זה מוצדק לחלוטין, אך בגלל הסיכונים המוכחים, אנו לא ממליצים להשתמש בהורמונים למניעה, ובוודאי לא באופן גורף".
נא להמתין לטעינת התגובות
