גם הם בעצם: אוסטאופורוזיס בקרב גברים
האוסטאופורוזיס נחשבת למחלה של נשים בגיל המעבר, אך מחקרים חדשים מוכיחים שגם גברים נמצאים בסיכון, ולרוב המחלה מאותרת אצלם רק בשלב מאוחר
"הרופאים נתנו לו תרופה למניעת הידרדרות הדלדול בעצמות, אך במהלך הטיפול התרופתי הוא נפל פעם נוספת, ושבר את עצם הזרוע. לכן הוחלט לתת לו טיפול בזריקות", מספר חברו הטוב ב', גם הוא חולה אוסטאופורוזיס. כיום השניים פעילים בעמותה הקוראת להעלאת המודעות למחלה. "כשאדם שהולך נופל לארץ, הוא לא אמור לשבור עצם", אומר ב'. "אם לא מדובר בנפילה מגובה רב או עקב תאונת דרכים, שבר בעצמות מעיד על בעיה בצפיפות העצם, וזה מחייב לבצע בדיקה".
אוסטאופורוזיס, המתבטאת בדלדול העצם ומעלה את הסיכון לשברים בעצמות, פוגעת אמנם בעיקר אצל נשים ומוגדרת "מחלה נשית", אך עדויות שהצטברו ברבות השנים מצאו כי גם גברים רבים סובלים ממנה. אם בעבר הוזהרו מפניה גברים בעיקר לאחר גיל 70, היום גם גברים צעירים יותר נמצאים בקבוצות הסיכון.
מחקרים חדשים המתפרסמים בחודשים האחרונים חושפים היעדר מודעות של גברים להתפתחות המחלה, הגורם אבחנות מאוחרות מדי של המחלה והופעתה בצורה קשה יותר בהשוואה לנשים. במקביל, גם גורמי הסיכון של גברים לפתח את המחלה מתחילים להיחשף לאחרונה במלוא עוצמתם.
כתב העת המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הקדיש בחודש אפריל מאמר נרחב להעלאת המודעות לאוסטאופורוזיס אצל גברים בקהילת הרופאים. ההתרעה מפני המחלה חשובה למניעת שברים, בעיקר בצוואר, בירך ובעמוד השדרה וגם באגן, בזרוע, באמה ובקרסול, המאפיינים את הלוקים במחלה.
במאמר של ד"ר פטר אבלינג מהמחלקה לאנדוקרינולוגיה באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, נטען כי שליש משברי הירך בעולם מופיעים אצל גברים, כמחציתם אצל גברים מתחת לגיל 80, אך קיימת מודעות חסרה ותת-אבחון של גברים, ולכן המחלה פורצת אצל הגבר בשלבים מתקדמים וקשים יותר.
שיעורי התמותה משברי הירך אצל גברים גבוהים מאשר אצל נשים: בכל שנה 37.5 אחוז מהגברים שמפתחים שבר בירך עקב אוסטאופורוזיס מתים, ו-20 אחוז מפתחים שבר ירך שני. "רוב הגברים מאובחנים בשלב מאוחר יותר של המחלה בגלל פחות מודעות, תת-אבחון ותת-טיפול ולכן יופיעו לראשונה בשבר בירך, ולא בשברים קלים יותר כמו נשים", אומרת ד"ר מירי שטייר, יועצת לאוסטאופורוזיס של שירותי בריאות כללית במרחב חיפה.
הרופאים רואים כיום באוסטאופורוזיס של הגבר כחלק מתופעות גיל המעבר הגברי, שהמודעות אליו עולה בשנים האחרונות. לפי נתוני האגודה הלאומית לאוסטאופורוזיס (NOF) בארצות הברית, שני מיליון גברים אמריקנים סובלים מהמחלה, ו-12 מיליון נוספים נכללים בקבוצת הסיכון.
בישראל מצאה בדיקה מדגמית, שבוצעה בתיקי מאושפזים תושבי הנגב במרכז הרפואי סורוקה, כי שכיחות האוסטאופורוזיס לאחר גיל 50 בנשים גבוהה פי שלושה בהשוואה לגברים. בבדיקה שערכו פרופ' יאיר ליאל וד"ר חנה קסטל מבית החולים, נמצא כי 490 מכל 100 אלף גברים מעל גיל 50 סובלים מאוסטאופורוזיס, המוביל לשברים בעצמות ומצריך פינוי למיון. אצל החולים הקשים נעלמים הפערים בין המינים,ו-2.5 אחוזים מכלל החולים מאובחנים עם מחלה קשה, כשהגיל הממוצע אצל נשים עם מחלה קשה הוא 78, ואילו אצל גברים הגיל צעיר בהרבה - 63 בלבד.
בחודשים האחרונים מורגשת עלייה במספר הגברים שפונים לעזרה, לאחר שאובחנו עם אוסטאופורוזיס, כפי שמעדכנת אירית ענבר מנכ"לית "עילא", העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם, המציינת עשר שנות פעילות. "בדיעבד, אולי זו היתה טעות שמיקדנו את הצורך במודעות למחלה רק אצל נשים, אך כיום ברור שגם גברים סובלים ממנה", אומרת ענבר, "אנו מקבלים יותר פניות מנשים, אבל פעמים רבות כשגבר מעל גיל 60 מלווה את אשתו לבדיקת צפיפ
גם אופי התלונות של גברים החולים באוסטאופורוזיס שונה מזה של נשים. "בניגוד לנשים, הגברים פונים אלינו רק אחרי שהם פיתחו שבר בירך", אומרת ענבר. "נשים הולכות להיבדק, ופונות לאחר אבחון, אך גברים עדיין לא נבדקים בשכיחות גבוהה".
אחד הגורמים העיקריים לעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס הוא המחסור בסידן - הן אצל נשים והן אצל גברים. כאן משחקים הנעורים תפקיד מכריע: 85 עד 90 אחוזים ממסת העצם נרכשים בגיל הנעורים - עד גיל 18 אצל נשים ועד גיל 20 בגברים, ולשלב זה תפקיד מכריע בסיכון לפתח אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר. מחקר אמריקני חדש שכלל 64 אלף משתתפים, מצא כי נטילת סידן במינון של 1,200 מיליגרם ויותר ביום מפחית את הסיכון לשברי אוסטאופורוזיס ב-12 אחוז, הן אצל גברים והן אצל נשים בגיל 50 ומעלה.
במחקר בריטי שבוצע במחלקה לאורתופדיה ניתוחית בבית החולים בגלזגו, ופורסם בחודש ינואר השנה, נקבע כי גורמי הסיכון העיקריים לאוסטאופורוזיס אצל גברים מעל גיל 50 הם עישון (47.4 אחוז) וצריכת אלכוהול (36.2 אחוז). העלייה בצריכת אלכוהול אצל גברים ישראלים, שמאובחנת לאחרונה במחקרים, עשויה לתת בעוד עשרות שנים את אותותיה, בדמות עלייה בממדי המחלה.
מקור נוסף לאוסטאופורוזיס הוא מחסור בוויטמין D, שמקורו העיקרי הוא קרני השמש. לחולי אוסטאופורוזיס מומלצת צריכה יומית של 1,200 מיליגרם סידן ו-800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D לפחות. אוסטאופורוזיס עלול להתפתח גם עקב השימוש בתרופות שונות ובעיקר סטרואידים כמו פרדניזון, או בגלל שבר קודם. לפי מאמרו של ד"ר אבלינג, ב-40 אחוז ממקרי האוסטאופורוזיס אצל גברים אי אפשר כיום לזהות גורם מחולל.
אבחון אוסטאופורוזיס מתבצע בבדיקה לצפיפות העצם, שכלולה בישראל בסל הבריאות הן לנשים והן לגברים מגיל 60 ומעלה. בבדיקה המטופל שוכב, ונבדק במכשיר לרמת צפיפות העצם על ידי הקרנת חלקיקי אור (פוטונים). "תוצאות הבדיקה קובעות מתי יש לבצעה פעם נוספת. אם הממצאים טובים, יש מקרים שאפשר לחזור עליה רק כעבור עשר שנים", אומרת פרופ' איש-שלום.
תוצאות בדיקת צפיפות עצם נחשבות ברפואה כגורם מהימן לניבוי הסיכון לפתח שברים בעצמות, אבל המחקרים המתייחסים לחולים ממין זכר חסרים. עד 1997 התבססו המלצות ארגון הבריאות העולמי לפענוח בדיקות צפיפות עצם על מחקרים שבוצעו אצל נשים לבנות שעברו גיל המעבר בלבד, אך בשנים האחרונות עוברות ההמלצות עדכונים גם באוכלוסיות אחרות, ובכללן גברים. "נוסף על הבדיקה יש צורך בבדיקות נוספות לאיתור גורמים משניים לאוסטאופורוזיס, כמו בדיקות לרמת ויטמין D ותפקודים של כליה וכבד", מפרטת ד"ר שטייר.
הטיפול באוסטראופורוזיס אצל גברים שונה באופיו מהטיפול אצל נשים. "כקו ראשון, הטיפול אצל גברים ניתן בתרופות ממשפחת הביפוספונטים, כמו אקטונל, ריברדרונט, פוסאלאן ואלנדרונט-טבע. אביסטה היא תרופה שמיועדת רק לנשים", מסבירה ד"ר שטייר. בשנה שעברה נכללו בסל הבריאות התרופות אקלסטה ופורטאו הניתנות לטיפול גם לגברים, אך כקו טיפול שני בעת כישלון או אי סבילות לטיפולים אחרים.
קיים גם טיפול בטסטוסטרון, שמיועד בעיקר לגברים חולים שנמצא אצלם מחסור בהורמון. "הטיפול בטסטוסטרון ניתן רק באישור ובמעקב של אורולוג, ולרוב כתוספת לביפוספונטים ולא כקו טיפול ראשון, מפני שהוא כרוך בסיכון כמו סרטן הערמונית", אומרת ד"ר שטייר. "במקביל לטיפול התרופתי, על החולים לצרוך תוספי סידן וויטמין D, ולשמור על אורח חיים בריא לרבות פעילות גופנית, גמילה מעישון והגבלת שתיית אלכוהול".