הפלסטיני נורה למוות, איבריו הושתלו בישראל
א', נהרג לפני כמה שבועות ע"י מאבטחים לאחר שנחשד כמחבל. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו חייהם של שישה ישראלים
הוריו של הצעיר נענו לבקשת צוות בית החולים והמרכז הלאומי להשתלות לתרומת האיברים. במרכז ההשתלות נשמרה זהות התורם בסוד, כדי לא לסכן את משפחתו המתגוררת באחת מערי הרשות הפלסטינית.
גם המושתלים עצמם עודכנו כי משפחת התורם מבקשת להישאר בדיסקרטיות. אתמול, שעות ספורות בלבד לאחר ששמע לראשונה על הסיפור, נפגש מושתל הלב עם אביו של א', שתרם לו את לבו. המפגש המרגש נערך בבית החולים, והשניים התחבקו, לחצו ידיים ויצרו קשר חזק, שחוצה את גבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ויחבר בין משפחותיהם לעד.
המפגש אורגן באותו החדר בבית החולים שיבא, בו קיבל אביו של א' את הבשורה המרה על מות בנו לפני מספר שבועות. א' היה בחודשים האחרונים המפרנס העיקרי של המשפחה, בעקבות מחלה בה לקה אביו. "הוא היה איש מדהים, כולם אהבו אותו, היה לו לב נדיב", סיפר האב למעריב.
לדבריו, לא היסס לתרום את איברי בנו למושתלים בארץ, למרות שנהרג בתקרית עם ישראלים. "בהתחלה היה לי מאוד קשה, אבל קיבלתי את ההשראה מאלוהים, שעליי לעזור לאנשים שצריכים את האיברים. אני שלם עם ההחלטה עד היום", אמר האב.
"אני לא מבדיל בין יהודי לערבי, והיה לי חשוב להציל חיים, לא שאלתי את השאלה למי האיברים ייתרמו. שמעתי על תרומות איברים בעבר, אך זו הפעם הראשונה שאני מתמודד עם החלטה כזו".
מושתל הלב איציק אורפניאן, בן 33 ממושב תימורים שליד צומת קסטינה, נשוי ואב לשתי ילדות בנות 4 ו-7, הגיע למפגש כשהוא עדיין חבוש בבטנו יחד עם אשתו טנית. איציק חיבק את האב הפלסטיני, והמשיך ללחוץ את ידו במשך דקות ארוכות. בהמשך הראה האב לאיציק את תמונת בנו שנפטר, שלבו הושתל בגופו.
"הלב שלו פועם טוב?", שאל אביו של התורם את איציק במהלך המפגש, ופרץ בבכי מרוב התרגשות. "עד עכשיו היה לי לב רחב בגלל המחלה שלי, ועכשיו אחרי ההשתלה יש לי לב רחב בזכות התורם", אמר לו איציק.
אורפניאן חלה בלבו לפני חמש שנים בעקבות סיבוך רפואי ושני ניתוחים שעבר בשירותו הצבאי. לפני כשנה חלה החמרה במצבו, ולפני חצי שנה אושפז במחלקת לב-ביניים בשיבא. בשבועות האחרונים חלה החמרה נוספת במצבו, והוא עלה לראש רשימת הממתינים להשתלת לב עם סוג דם מיוחד, דם O.
כשהתקבלה תרומתו של א' הפלסטיני עדכנו את משפחתו שהגיע תורם, אך לא חשפו את זהותו. מבחינת המשפחה, התרומה הגיעה ברגע האחרון, לפני הידרדרות גורלית במצבו של איציק. "הבנות קיבלו את אבא שלהן במתנה", סיפרה אשתו, טנית.
"כשהתעוררתי בבית החולים אחרי ההשתלה, שאלתי את עצמי קודם כל מי נתן לי את החיים בחזרה. שאלתי את הרופאים מי תורם הלב, ואמרו לי 'לא עכשיו'. כיבדתי את רצון המשפחה שביקשה להישאר באנונימיות, אך כל יום הודינו לאלוהים ולתורם.
אני מתפלל כל הזמן שהוא יושב בשערי גן עדן, ומברך את כולם, כמו שהוא בירך אותי", אמר איציק בהתרגשות לאבי התורם. אשתו מסרה למשפחת התורם מכתב תודה, שתורגם לערבית.
במפגש המרגש נכח גם משתיל הלב, פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל היחידה להשתלות לב בשיבא, שסיפר כי "התרומה של א' הצילה את חייו של איציק. היה לתורם לב חזק ובריא שעבד מצוין, ולראייה - איציק שוחרר מבית החולים תוך עשרה ימים. הרגשתי שוב איך השתלות הלב מקרבות בין עמים. אין כל הבדל בין לב יהודי לערבי. זו היתה השתלה מרגשת".
את המפגש המרגש תיאם מנהל היחידה לטיפול נמרץ בשיבא ד"ר ערן סגל, שמסר לאביו של התורם את השעון שנותר על גופו של א' לאחר מותו וגיליון סיכום מחלה. במהלך המפגש קיבלה משפחתו של א' גם תעודת הוקרה מיו"ר אגודת אדי, גדי בן-דרור, ומענק כספי בסך עשרת אלפים שקלים.
"זוהי אות תודה והוקרה על טוב הלב של המשפחה, על תרומת האיברים והצלת החיים", אמר בן-דרור במפגש בין המשפחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
