החצבת: כרוניקה של מחלה
חשיפה: כך מתפשטת מחלת החצבת, שפגעה כבר ביותר מאלף ישראלים • האחראים העיקריים להתפרצות: האוכלוסיות שמסרבות להתחסן • במערכת הבריאות מעריכים כי מקרה מוות הוא רק עניין של זמן
אולם מאחורי ההודעות המעט משעשעות לעיתים עומדת מציאות מאיימת: 1,363 ישראלים כבר נדבקו ברחבי הארץ בחצבת מאז התפרצות המחלה בחודש אוגוסט האחרון. החצבת, מחלה זיהומית מדבקת הניתנת למניעה באמצעות חיסון, מתפרצת לאחרונה במקביל בישראל ובכמה ממדינות בעולם המערבי, ומוכיחה כי ההספדים שנשאו עליה הרופאים בשנים האחרונות היו מוקדמים מדי.
במפה של משרד הבריאות המתפרסמת כאן לראשונה, ניתן לראות כי החצבת פשתה כבר בלמעלה מ-50 יישובים בישראל. בשבועיים האחרונים מתקבלים דיווחים כי החצבת אף יצאה מגבולות ארץ הקודש, חצתה את האוקיינוס, והגיעה לניו יורק. בין היתר, דווח שם על פעוט בן שמונה חודשים, שנדבק בחצבת, כנראה במהלך ביקור בישראל.
התפרצותה המחודשת של המחלה מציבה אתגר לא פשוט בפני מערכת הבריאות הישראלית, שנאלצת להתמודד עם מחלה שאת תסמיניה כבר הספיקו מרבית הרופאים לשכוח, ורבים מהם כלל לא נתקלו בה מחוץ לספרי הלימוד. "כשהופיעה החצבת לראשונה, היו בחדרי המיון רופאים מתמחים צעירים שלמדו על המחלה במהלך לימודי הרפואה, אבל לא ראו חולים כאלה", מספר מנהל חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם, ד"ר קובי אסף, "לכן מי שזיהו את החולים הראשונים היו 'הזקנים', ותיקי המיון, שזכרו את סימני המחלה משנים קודמות".
בארץ החלה החצבת להתפשט מכיוון ירושלים, שם דווח לראשונה על התפרצותה בחודש אוגוסט שעבר. שני תיירים שהגיעו מלונדון לשתי חתונות במגזר החרדי שהתקיימו בבירה הפיצו את המחלה בקרב המוזמנים. כיום כבר מגיע מספר החולים בעיר ל-570.
משם התפשטה המחלה לריכוזי אוכלוסייה שאינם מחוסנים כנגדה, בעיקר באזורי מגורים של הציבור החרדי, שנמנעים מקבלת החיסון-ביתר עילית (120 חולים), בית שמש (135 חולים) ובני ברק (164 חולים), ובהמשך התפשטה
בחודשים האחרונים התקבלו דיווחים על חולים בודדים מאזורים שבהם מתגוררים ילדים שהוריהם לא חיסנו אותם נגד המחלה מסיבות מצפוניות, בעיקר ביישובים סביב חדרה כמו בנימינה ופרדסיה. ריכוז של חולי חצבת קיים גם בתל אביב (49 חולים), שם התפשטה המחלה בקרב עובדים זרים ופליטים מאפריקה המתגוררים בדרום העיר ואינם מחוסנים.
המחלה חוצה דתות ומגזרים, ומקרים שלה דווחו גם ביישובים הערביים כפר קאסם (שלושה חולים), טורעאן (שני חולים) וירכא (חולה אחד). החודש הגיעה המחלה גם לדרום הארץ, וחולים ראשונים אובחנו באשדוד (חולה אחד) ובבאר שבע (חולה אחד).
במרכז הארצי לחצבת-חזרת-אדמת שבמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות בתל השומר בודדו את הזן שגרם להתפרצות החצע בת בארץ. "מדובר בזן D4, שהתפרץ השנה גם בבריטניה", מדווחת ד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.
עד כה לא גרמה החצבת למותו של איש מהחולים, אך התפרצות המחלה במדינה טומנת בחובה סכנות רבות. נכון להיום, 12.4 אחוז מהחולים שאותרו בארץ אושפזו בבתי החולים, מרביתם בתנאי בידוד, אך בכל המקרים התייצב מצבם. אולם במשרד הבריאות כבר נערכים לאפשרות שהמחלה תגבה קורבנות. לפי נתונים שנאספו במשרד ממחקרים אמריקניים, אחד עד שלושה חולים מכל אלף מת מהמחלה, ועד כה נמנו בארץ כבר למעלה מ-1,300 חולים.
זיהוי החצבת במיון נעשה תחילה על פי סימנים חיצוניים כגון פריחה או רגישות לאור. "בהתחלה הסימנים נראים לרופאים כמו מחלה ויראלית סוערת, והפריחה המאפיינת חצבת דומה מאוד לתגובה אלרגית לחומר מסוים" מסביר ד"ר אסף, "אך היום, כשרופא אצלנו רואה שילוב של כל הסימנים אצל חולה במיון הוא מיד חושב על המחלה".
בחדר המיון מבודדים חולי החצבת כדי לברר אם פיתחו סיבוכים מסוכנים, כמו דלקת מוחית ויראלית או דלקת ריאות, וזקוקים לאשפוז. "רוב החולים לא מפתחים סיבוכים קשים ונשלחים הביתה מהמיון, כי המחלה חולפת לרוב מעצמה ללא טיפול תרופתי ספציפי, ועדיף שהחולים לא ידביקו מאושפזים בבית החולים" אומר ד"ר אסף.
ארגון הבריאות העולמי מדווח לאחרונה על התפרצויות חצבת במספר מוקדים במדינות המערב, ועל השתנות גנטית גבוהה של זני הנגיף השונים. ההתפרצות הראשונה של זן החצבת D5 אירעה על פי ההערכה בנובמבר 2006 באזור העיר לוצרן בשווייץ - שם חוסנו נגד חצבת רק 78 אחוז מהתושבים. בהמשך התפשט הנגיף לגרמניה, לצרפת ולארצות הברית.
זן החצבת D4 התפשט לאחר מכן באירלנד ובריטניה - ממנה, כאמור, הגיע הנגיף ארצה - ובארצות הברית. המרכז לבקרת מחלות שם דיווח כי המחלה אותרה כבר בעשר מדינות, ובראשן ניו יורק, אריזונה, קליפורניה, מישיגן וויסקונסין.
בתחילת מאי דיווחו רשויות הבריאות האמריקניות כי 54 חולי חצבת שאובחנו השנה בארצות הברית הביאו את המחלה ממדינות אחרות, וההערכה היא כי בחלק מהמקרים היא הגיעה מישראל, בעיקר אצל חולים שאותרו בריכוזי יהודים חרדים בברוקלין ובלונג-איילנד.
השנה תועדו התפרצויות חצבת גם בקנדה, באוסטריה, בבלגיה ובאיטליה, ובמקביל ממשיכה המחלה להתפשט באפריקה, ביפן, בהודו, וכן בסין, שהכריזה לפני שנה וחצי על תוכנית להכחדת החצבת במדינה עד שנת 2012.
ארגון הבריאות העולמי דיווח לפני עשור על תוכנית למיגור החצבת מהעולם, אך השנה נראה כי היעד מתרחק. "בארגון הבריאות העולמי אמרו שהחיסון יעלים את המחלה, אך היא לא נעלמת, ונותרת בעיקר באוכלוסיות שאצלן כיסוי החיסון נמוך יותר מאשר באוכלוסייה הכללית", אומרת ד"ר אניס.
בארגון הבריאות העולמי מעריכים כי מדי שעה מתים מחצבת 27 אנשים ברחבי העולם - 242 אלף בשנה - רובם המכריע ממדינות נחשלות. בארגון מציינים כי תוכנית לחיסון האוכלוסייה במדינות העולם השלישי הפחיתה את כמות הפטירות מחצבת ב-68 אחוז, ובאפריקה בלבד ירדה התמותה ב-91 אחוז משנת 2000 ועד שנת 2006.
דוח של ארגון הבריאות העולמי קבע לאחרונה כי התפרצות החצבת בישראל היתה צפויה. בדוח ניצבת ישראל ברשימת המדינות הנמצאות בסיכון להתפרצות המחלה לאור חריגה ברמות ההתחסנות של התושבים מההנחיות העולמיות. לפי בדיקה שערך משרד הבריאות עבור ארגון הבריאות העולמי, שבעה אחוזים מהישראלים בגילאי 20 עד 39, וכן 5.2 אחוזים מהנוער הישראלי בגילאי 10 עד 19, אינם נושאים בדם נוגדנים נגד חצבת וחשופים ביותר להידבקות במחלה.
לאחרונה נשמעים קולות אופטימיים מכיוון משרד הבריאות בנוגע להתפשטות המחלה, אך בכירי המשרד עוד מסרבים לברך על המוגמר. "אנו רואים רק את תחילתה של מגמת ירידה בדיווחים", אומרת ד"ר אניס, "אך ייתכן שהיא מושפעת מתקופת החגים, המאופיינת במיעוט של דיווחים על חולים חדשים". בינתיים ממשיכים במשרד הבריאות את היוזמה לחיסון עובדי מערכת הבריאות נגד חצבת.
נא להמתין לטעינת התגובות
