ישראלים מאמינים בחדרי מיון במקום במרפאות
דוח חדש של משרד הבריאות חושף: שליש מהישראלים פונים לחדרי מיון ללא סיבה, גם בשעות בהן פועלות קופות החולים • הסיבה: המיון נחשב איכותי יותר • הסכנות: חשיפה לזיהומים וטראומה • רצים למיון
הדוח חובר על ידי צוות המחלקה לחקר שירותי רפואה במשרד הבריאות בראשות פרופ' אלישבע שימחן, וכלל בדיקת כל תיקי החולים שפנו לחדרי המיון במשך שבוע ב-13 בתי חולים כלליים מכל אזורי הארץ. בנוסף, נערכו ראיונות עם 3,000 ישראלים שטופלו במיון.
הדוח הראשון כלל פניות למיון של קשישים מעל גיל ,75 פעוטות בגיל שנה עד ,4 וחיילי צה"ל. החוקרים מצאו כי מתוך 1,920 פניות של קשישים לחדרי מיון, קרוב לשליש יכלו לקבל טיפול במרפאת קופת חולים בקהילה, ופנייתם למיון מיותרת. בין הפניות המיותרות דווח בעיקר על קשישים עם סיבוכים בדרכי העיכול ובמערכת השרירים והשלד.
רוב הפניות לחדרי מיון נעשו בשעות בהן פעלו מרפאות קופות החולים והיתה זמינות גבוהה של רופא. כעשירית מהקשישים עם פניות מיותרות אושפזו בממוצע. בתי החולים שנטו לאשפז קשישים ללא צורך בכך 68) אחוז) היו המוסדות הכי פחות צפופים, ועל פי הערכה ההחלטה נובעת גם מסיבות כלכליות, במטרה למלא מיטות.
"אשפוז חושף את הקשיש לסיבוכים רבים כמו זיהומים, נפילות ובלבול," נקבע בדוח. רוב הקשישים שרואיינו מסרו כי חדרי המיון מועדפים עליהם יותר ממרפאות קופות החולים 76) אחוז,( וכי בחדרי המיון הטיפול מהיר יותר 86) אחוז) וחוות הדעת מקצועית יותר 93) אחוז) וניתנת מב־לי לבזבז זמן בריצות בין מרפאות 94) אחוז.(
בקרב הפעוטות המצב עגום יותר. 44 אחוז מ-1,224 הפעוטות שנבדקו לא היו חייבים בפנייה למיון. 34 מהפניות יכלו להיות מטופלות במרפאת קופת חולים 34) אחוז,( ועוד עשירית הוגדרו ב"תחום אפור" 10) אחוז.(
במשפחות משכילות נמצא שיעור גבוה יותר של פניות מיותרות של פעוטות למיון. עשירית מהם אושפזו בממוצע בהמשך. בין המחלות שאפיינו פעוטות שהופנו למיון ללא הצדקה - מחלות ויראליות
החוקרים בדקו גם פניות לחמישה חדרי מיון של 534 חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, ומצאו כי 58 אחוז מפניותיהם אינן הכרחיות. 64 אחוז מתוך הפניות הללו היו על ידי מרפאה המספקת שירותים לצבא או מרפאה צבאית, 34 אחוז מהחיילים פנו עצמאית, והיתר הופנו על ידי חובשים. עם זאת, רק שני אחוזים מהחיילים שפנו ללא הצדקה אושפזו בהמשך.
בשנת 2006 פנו ל-26 חדרי המיון הכלליים כ-1.5 מיליון ישראלים, ונרשמו 2.5 מיליון ביקורים במיון. טיפול במיון אמנם נתפס כיותר איכותי, אך הוא לאו דווקא יעיל יותר מטיפול במרפאת קופת החולים.
במספר מחקרים אמריקנים המצוטטים בדוח נמצא כי רופאי מיון לא מיומנים בכל הבעיות המטופלות בקהילה, וכי חולים פחות מקפידים על הוראות הרופאים בחדרי המיון ביחס להמשך הטיפול בבית. אחת התופעות המתועדות בדוח מתארת שליחת חולים לחדרי המיון על ידי רופאי קופות החולים שלא לצורך.
בחדרי המיון נמצאו דפוסי פעולה משתנים: כך, למשל, היה בית חולים שביצע ספירות דם ל-18 אחוז מהקשישים שפנו למיון, ובית חולים אחר עשה את הבדיקה ל-98 אחוז מהקשישים.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי, שקיבל לאחרונה את הדוח לידיו, שוקל ליזום מסע פרסום לשיפור תדמית קופות החולים. "יש להגדיל את אמון הציבור במרפאות כדי למנוע עומסים מיותרים בחדרי המיון. הרופאים בקהילה מקצועיים, ויש לתת להם את הכלים הנחוצים לטיפול באוכלוסייה," נמסר מלשכתו של בן-יזרי.
נא להמתין לטעינת התגובות
