בת 30, בגיל הבלות
הרפואה לא בדיוק יודעת למה, אבל אחת מאלף נשים מפסיקה לקבל ווסת כבר בשנות ה-20 לחייה, מצב שמוביל לתופעות לוואי קשות ובעיקר – קשיים להביא ילדים לעולם. סקירה עם תקווה
"הרופא נזף בי על שהחלטתי על דעת עצמי להפסיק לקחת גלולות, אבל אני נלחצתי מאוד. עשיתי בדיקות דם כדי לברר אם יש בעיה מסוימת", מספרת חגית. לאחר שעברה בדיקות לרמות ההורמונים בדם, התברר לחגית שהיא סובלת מהקדמה של גיל המעבר, ואין לה סיכוי להביא לילדים לעולם.
גיל מעבר מוקדם הוא שם התופעה שאבחנתה מתחילה לצבור תאוצה במרפאות הגינקולוגיות. מדובר בהפסקת המחזור ובאובדן יכולת הפוריות, המלווה בסימני גיל המעבר שמתפתחים לפני גיל 50, המשמש לציון גיל המעבר המקובל אצל רוב הנשים.
"הפסקה מוקדמת של התפקוד השחלתי יכולה להופיע בכל גיל, גם אצל נשים שטרם ילדו", מסביר ד"ר משה זלוצובר, מומחה בכיר לגינקולוגיה ולאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. "כשאצל אישה מפסיקה הווסת למשך שנה, והיא סובלת מירידה ברמות של האסטרוגן והפרוגסטרון, ניתנת האבחנה הרפואית הרשמית לגיל מעבר מוקדם".
לעתים פורצת התופעה בשילוב הסימנים הקלאסיים של גיל המעבר, הכוללים גלי חום טורדניים, שחיקה של העצמות, ירידה בחשק המיני, עייפות, דיכאון, נדודי שינה ושינויים במצב הרוח. אך ברוב המקרים הנשים הסובלות מגיל מעבר מוקדם מגלות זאת רק בשלב שבו הן מנסות להיכנס להיריון.
"במקרים אלו גיל המעבר לא מתחיל בסימנים דרמטיים שמאפיינים גיל מעבר מאוחר, אלא בסימנים קלים יחסית", מתאר ד"ר זלוצובר. "הנשים לוקחות גלולות למניעת הריון, וכשהן מפסיקות לקחת אותן כדי להיכנס להריון, הן לפתע לא מקבלות מחזור". כעבור חודשיים-שלושה מתברר לנשים אלה שהן סובלות מגיל מעבר מוקדם, והדימום המלאכותי הנלווה לשימוש בגלולות הסתיר למעשה
"חרב עליי עולמי, על אף שהרופא אמר לי שתמיד קורים נסים", מספרת חגית. "עברתי שלוש שנים קשות מאוד, כשחייתי בידיעה שלא אוכל להיכנס להריון. כל חיי השתנו, כי הבנתי שלא אוכל לחיות על פי המוסכמות המקובלות סביבי. חשבתי שאולי אשקיע יותר בלימודים ובקריירה, אולי אצטרך לפנות לשיטות לא מקובלות לגידול ילדים", היא מספרת.
לאחר הגילוי הופנתה חגית לבדיקת מיפוי עצמות, והתחוור לה נוסף על כך כי היא סובלת מדילול עצם בשלב מתקדם. "אני סובלת מבעיות בעצמות כמו אישה מבוגרת. לא רואים את זה חיצונית, אך אינני סופגת סידן, ואני מטופלת בוויטמין די, וצריכה לעשות ספורט בקביעות", היא מספרת.
גיל מעבר מוקדם עדיין נחשב לתופעה נדירה יחסית, שמתפתחת בקרב 0.1 אחוז מתוך כלל הנשים. היא עלולה לפרוץ בכל גיל אחרי תחילת הווסת. "יש בנות שזה מופיע אצלן אפילו לפני גיל 20, אבל מבחינה רפואית יש להתייחס לנשים אלו כמו לנשים בגיל המעבר, בנות 50", מסביר ד"ר זלוצובר. "הן צריכות לקבל טיפול הורמונלי חלופי, טיפול למניעת שברים בעצמות בגלל דלדול העצם, וצריכות מעקב אחר שינויים במשקל ופיזור השומנים בגוף, כדי להקטין את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ואירועי לב".
כמחצית מהנשים החוות גיל מעבר מוקדם סובלות גם מגלי חום. נוסף על כך, לעתים סימני גיל המעבר מתחילים גם להיראות חיצונית אצל הנערות הצעירות הסובלות מהתופעה. "כשהנשים מאבדות כמות גדולה של הורמון האסטרוגן, העור שלהן מתחיל להתקמט במהירות רבה יותר מאצל נשים רגילות, והן עשויות להיראות מבוגרות יותר", מתאר ד"ר זלוצובר.
הטיפול ההורמונלי החלופי הניתן לנשים החוות גיל מעבר מוקדם הוא אותו טיפול שניתן לנשים מבוגרות. ביולי 2002 עורר הטיפול סערות ברחבי העולם, כשמחקר אמריקני נרחב מצא כי הוא מעלה את הסיכון לשבץ מוחי ב-41 אחוז, מעלה סיכון לסרטן השד ב-29 אחוז, ומעלה סיכון להתקף לב ב-26 אחוז. במקביל מצא המחקר כי הטיפול ההורמונלי החלופי מפחית ב-37 אחוז את הסיכון לסרטן המעי הגס, ומפחית ב-33 אחוז את הסיכון לשברים בירך.
אך מאז נרגעו הרוחות. כעבור שנתיים פרסמה קבוצת החוקרים מהמכון הלאומי האמריקני לבריאות ממצאי המשך, שהראו כי טיפול בהורמון האסטרוגן מפחית ב-22 אחוז את הסיכון לסרטן השד, בהיפוך לממצא הראשוני. כיום כבר חוזרים הרופאים אל הטיפול ההורמונלי החלופי, שהוכח כאמצעי היעיל ביותר לטיפול בסימני גיל המעבר בכללותם. אצל נשים צעירות מאפשר הטיפול גם לשמר את פעילות הרחם, כדי שהנשים יוכלו להרות באמצעות תרומת ביצית.
"הרחם של הנשים החוות גיל מעבר מוקדם יכול להמשיך לתפקד, אך השחלות אינן מתפקדות בגלל היעדר הורמון האסטרוגן, והן לא מבייצות", אומר ד"ר זלוצובר. "אבל אפשר לשמר את פעילות הרחם באמצעות טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגן ובפרוגסטרון, כדי שהאישה תוכל להרות באמצעות תרומת ביצית עם זרע של בן הזוג".
עד כה לא פותחו טיפולים המאפשרים גם לשחלות של הנשים לשמר את תפקודן, אבל קיימים מצבים פלאיים ולא מוסברים שבהם מצליחות נשים החוות גיל מעבר מוקדם לבייץ במפתיע, ולהיכנס להיריון. "ברוב המקרים מסמן גיל המעבר את סוף יכולת הפוריות, אך יש מצבים מפתיעים, כשמערכת הרבייה בגופה של האישה מתאוששת בפתאומיות, מתרחש ביוץ, ומתפתח היריון ספונטני", מספר ד"ר זלוצובר.
במאמר שפרסמו השנה חוקרים מאוניברסיטת ניו ג'רזי לרפואה, נקבע כי הסיכוי להיריון ספונטני אצל נשים החוות גיל מעבר מוקדם מוערך באחד ל-9,200 נשים. במאמר מתוארת מטופלת בת 37 שסבלה מגיל מעבר מוקדם לאחר שחלתה בסרטן השד ובסרטן לימפומה מסוג הודג'קין, והצליחה להרות לאחר שקיבלה טיפול הורמונלי חלופי, אך לא ברור לחוקרים האם ההריון קשור בטיפול שקיבלה, או שמדובר בפלא לא מוסבר.
נס שכזה גם קרה לחגית בגיל 27, לפני כשנתיים וחצי, כשיום אחד גילתה לפתע שנכנסה להריון. "הלכתי לרופא, ואמרתי לו שאני מרגישה מוזר וכואב לי באזור החזה. שאלתי אם אולי ההורמונים שאני מקבלת לא טובים. ואז לפתע מישהי בעבודה אמרה לי שהבטן שלי גדלה, ויש לה תחושה שאני בהיריון. לא האמנתי לה, אבל עשיתי בדיקה בכל זאת, וגיליתי שאני בהריון בחודש השלישי", היא מספרת.
"כולם היו בהלם מוחלט, בעיקר אמא שלי ואחותי, שעברו איתי את כל השנים הקשות כשגילו אצלי את גיל המעבר המוקדם. גם הרופא שהבאתי לו את בדיקת הדם החיובית להריון התקשר למעבדה, לוודא שקיבלתי תוצאות נכונות של הבדיקה".
אפשרויות רבות הועלו בספרות הרפואית באשר לסיבות להתפתחות גיל מעבר מוקדם, אך הגורם המרכזי לתופעה עוד לא ידוע לקהילת המדע. אחת ההערכות היא כי מדובר בתופעה אוטואימונית, הקשורה בהפרעות במערכת החיסונית של הגוף. "יש הערכות שמקור התופעה בנוגדנים שהורסים את השחלה ופוגעים ביכולת הפוריות", אומר ד"ר זלוצובר. הערכה נוספת גורסת שמדובר בפגיעה במערכת ההורמונלית. "במקרים רבים גיל מעבר מוקדם מלווה בתת-פעילות של בלוטת התריס".
לעתים פורץ גיל מעבר מוקדם אצל חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה. לפי מחקר ישראלי, שפורסם לפני שנתיים בביטאון ההסתדרות הרפואית "הרפואה" על ידי חוקרים מבתי החולים העמק ורמב"ם, 64 אחוז מהנשים שנבדקו ועברו כימותרפיה בעקבות סרטן השד, פיתחו סימני גיל מעבר מוקדם הכוללים הפסקה של המחזור החודשי ופגיעה בתפקוד המיני.
כיום חגית, בן זוגה ובנה בן השנתיים ושמונה חודשים, מבקשים להתרחב למשפחה גדולה יותר, אך הנס שאירע היה חד פעמי, ועליהם לחשוב על פתרונות חלופיים להריון טבעי. "אני יכולה לבצע תרומת ביצית וגם שוקלת אפשרות של אימוץ", היא מתלבטת.
בינתיים היא מבקשת להגביר את המודעות בצורך באבחון מוקדם של גיל מעבר מוקדם, שיכול היה למנוע אצלה הידרדרות במערכות הגוף, למשל במבנה העצמות. "אני גיליתי את זה באיחור של שבע שנים. אולי אילו גיליתי את זה קודם, הייתי יכולה לשמור על הגוף שלי ובעיקר על העצמות, שבינתיים מצבן הידרדר".
גיל מעבר מוקדם כרוך גם בתהליך פסיכולוגי מורכב אצל נשים שסובלות מהתופעה. "מעבר לתופעות הגופניות, גיל המעבר מערב שינויים באופן שבו אנחנו נתפסות כנשים על ידי עצמנו ועל ידי הסביבה", אומרת ד"ר אתי גלעד, מנהלת המכון למגדר במכללה האקדמית לחינוך "אחווה". "התפיסה המערבית של גיל המעבר שלילית, כי קיימת אצלנו סגידה לגיל הנעורים, וגיל המעבר הופך את האישה לזקנה שאיבדה מנשיותה. לכן נשים מערביות מקבלות את השינוי בחרדה, ולא אוהבות את עצמן ואת גופן.
"לעומת זאת, בתרבויות המזרחיות והמסורתיות יותר גיל המעבר נתפס כתהליך טבעי. אז נכון שהשפעות גיל המעבר על גוף האישה ברורות, אך השאלה כיצד האישה תופסת את השינוי. לכן היה טוב אילו הרפואה המודרנית, עם כל הפיתוחים הטכנולוגיים, לא היתה מעודדת באופן עיוור טיפול הורמונלי, ושמה דגש על השינויים באורח החיים ובתפיסת החיים".