צנתור לעשירים בלבד
לעניים שעברו צנתור יש סיכוי גבוה ב-70 אחוז למות או להזדקק לצנתור נוסף. מחקר ישראלי
חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע מצאו פערים בטיב הצנתור שעברו חולי הלב העשירים והעניים. 45 אחוז מתושבי יישובים המוגדרים עשירים - עומר, להבים ומיתר - עברו צנתורים בתומכנים חדשים (סטנטים), המצופים בתרופות. רק 24 אחוז מתושבי היישובים ברמה בינונית - בהם באר-שבע ודימונה - טופלו בתומכנים החדישים, וביישובים המוגדרים עניים, כמו רהט ותל-שבע, טופלו רק 22 מהחולים בתומכנים החדשים.
בישראל מתבצעים 20 אלף צנתורים טיפוליים בשנה, לפי הערכות, וזהו הטיפול המקובל ביותר בארץ בחולים שעברו אירועי לב. הסיבה לפערים נעוצה בסכום שנדרש כדי לעבור צנתור בתומכנים החדשים,
שעד לפני שנתיים לא נכללו בסל התרופות. עלות הטיפול עומדת על 2,500 דולר, שאליו מתווסף הצורך בטיפול ממושך בתרופות נוגדות קרישה לאחר הצנתור, שחלקו אינו ממומן בסל ועלותו כ-250 שקל לחודש.
גם משך הטיפול התרופתי של חולי הלב משתנה בהתאם לרמת ההכנסה: ביישובים עניים נמשך הטיפול בתרופות נוגדות קרישה לאחר צנתור 94 ימים בלבד, ביישובים ברמה בינונית נטלו חולי הלב את התרופות 171 יום וביישובים עשירים הקפידו התושבים על צריכת התרופות 301 יום. ההמלצות הרפואיות קוראות לטפל בתרופות נוגדות קרישה כתשעה חודשים לאחר צנתור, אולם בסל הבריאות כלול הטיפול לשלושה חודשים בלבד, ולאחרונה הורחב הטיפול לשנה לאחר צנתור בתומכנים החדשים.
החוקרים קוראים לשינוי במדיניות הקצאת הכספים הממשלתית, תוך התייחסות לפערי הבריאות בין יישובים עניים לעשירים. "יש צורך להתייחס לרמה הסוציואקונומית בחלוקת התקציב הנדרש למערכת הבריאות", אומר ד"ר קרלוס כפרי, מנהל יחידת הצנתורים בסורוקה וראש צוות החוקרים. "צריך להשקיע יותר כסף ביישובים עניים, כי מחסור כלכלי הוא שורש הבעיות הרפואיות של התושבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
