ראש צלול בצלחת עשירה
אם חסר לכם ויטמין B, ברזל ואפילו אומגה 3, אל תתפלאו כשיגיע כאב הראש או המיגרנה. פרק מתוך "המדריך הישראלי לתוספי תזונה", שכתבו ד"ר אורי בר ויפה שיר-רז
את הסוגים השונים של כאבי הראש ניתן לחלק לכמה קבוצות, על פי אופי וסוג הכאב, ועל פי הסיבות להופעתו.
המיגרנה, הנקראת בעברית "צִִלְחָה"ׁ (על פי האקדמיה ללשון) או לחלופין "צַדַעַת", היא תופעה שכיחה למדי, התוקפת כ-16 אחוזים מהאוכלוסייה. נשים הן הסובלות העיקריות ממנה – היא מופיעה אצל 20–23 אחוזים מהן; שכיחותה בקרב הגברים היא 10–12 אחוזים ובקרב ילדים – כ-4 אחוזים. מקור השם הוא במילה היוונית "הֶמִיקְרָניה", שפירושה "חצי ראש". הסיבה לכך היא שבדרך כלל, אם כי לא תמיד, הכאב מורגש בצד אחד של הגולגולת.
10–15 אחוזים מהאנשים הסובלים ממיגרנה חוֹוִים כ-15–20 דקות לפני ההתקף תחושה מקדימה, המכונה "אָאוּרָה", המתבטאת בשינויים בשדה הראייה, כגון טשטוש, כתמים שחורים, הבזקי אור, קווי זיגזג צבעוניים ומרצדים, ולעתים אפילו עיוורון זמני. במהלך ההתקף, הכאב עלול להיות כה עז ונוקב, עד שהסובלים ממנו מעידים כי הם מתפללים לאבד את ההכרה עד שהוא יחלוף. הוא נמשך 4–72 שעות, מוחמר במאמץ פיזי, ולעתים קרובות מלווה בבחילה, בדופק מהיר, וברגישות לאור או לרעש.
בעבר סברו שמדובר במחלה של כלי הדם, וחלק מהרופאים אף התייחסו אליה כמחלה פסיכוסומטית (מחלה בעלת תסמינים גופניים, המושפעת גם מגורמים נפשיים), אולם כיום ידוע שמדובר במחלה תורשתית הנובעת מתהליכים פיזיולוגיים המתרחשים במוח. ידוע גם שהפרעה בתפקוד קליפת המוח הגדול ( (Cerebrum משפיעה על גזע המוח
המחקרים האחרונים בנושא מצביעים על כך שאצל חלק מהאנשים הסובלים ממיגרנה, מדובר במחלה מתפתחת (פרוגרסיבית), שההתקפים שלה הולכים ונעשים תכופים יותר ויותר, עד כדי הפיכתם לתופעה יומיומית כמעט. זו הסיבה העיקרית לכך שהרופאים העוסקים בתחום מדגישים יותר מאי פעם את החשיבות הרבה של טיפולים למניעת ההתקפים.
קיימים כמה קריטריונים שעל פיהם ניתן לאבחן מיגרנה:
- הכאב נמשך בין 4–72 שעות (אם אינו מטופל, או מטופל ללא הצלחה).
החולה סובל לפחות משניים מהתסמינים הבאים:
- הכאב בראש הוא חד-צדדי.
- הכאב מלווה בדופק בינוני עד חזק המתגבר בפעילות פיזית יומיומית.
- הכאב מלווה בבחילה או בהקאה.
- קיימת רגישות לאור או לרעש.
כאשר חמישה התקפים במהלך החיים עונים על הקריטריונים שלעיל, מדובר במיגרנה.
סוג זה של כאבי ראש הוא השכיח ביותר, והוא מופיע אצל 70 אחוזים לערך מהסובלים מכאבי ראש. למעשה, מדובר באותו כאב ראש "רגיל", שמרבית האנשים החווים אותו אינם פונים כלל לרופא, ולרוב מסתפקים במנוחה או בנטילת משכך כאבים כדי לפתור את הבעיה.
ואולם, לעתים תכופות, תדירות הופעת הכאב עלולה להתגבר, ולהגיע לשלוש–ארבע פעמים בשבוע או אפילו להישנות יומיומית. כאב ראש זה הוא "מפושט" יותר מהמיגרנה – הוא מאופיין בתחושת מתח או לחץ בשני צדי הראש, ומלווה בכאב בדרגת חומרה בינונית, כאב היכול להימשך דקות מספר עד כמה ימים. הגורם לכאב הראש התעוקתי אינו ברור כל צורכו, אולם מניחים שהוא נעוץ במערכת העצבים וקשור לתחושות מתח וחרדה.
לעתים קרובות, מתבטאים דיכאון סמוי, קונפליקט רגשי בלתי פתור או אפילו תחושות קשות של חרדה ומתח דווקא בכאבי ראש. במקרים כאלה, כאבי הראש הם הרמה המודעת שבה חווה האדם את מצוקתו. את התופעה ניתן לגלות כבר בגיל הילדות, ומכאן החשיבות הרבה שיש להעניק, במסגרת האבחון, לבירור הרגשי ולנסיבות האישיות שקדמו להופעת כאב הראש.
חשוב לשלב שיחות עם גורם מקצועי בטיפול בסוג זה של כאבי ראש, על מנת ללמד את המטופל לבטא את מצוקותיו בדרך אחרת. למרות שלא מדובר בהחלטה רצונית של המטופל – הרי בעזרת מודעות לחשיבות "אוורור" החרדה ובאמצעות הסתגלות להתמודדות מילולית ולשיתוף אחרים בקשייו ובהתלבטויותיו, ניתן לעתים קרובות להביא במשך הזמן להפחתת תדירות כאבי הראש עד לפתירתה המלאה של הבעיה.
כאבי ראש אלה שכיחים אף הם, ומקורם הישיר הוא בהתכווצות ממושכת ומכאיבה של שרירי הצוואר האחוריים –"זוקפי הראש". רבים מאתנו רכונים שעות רבות על המקלדת או על שולחן העבודה בתנוחות הגורמות להתכווצותם של שרירים רבים בבסיס הגולגולת. גם מצבי מתח וחרדה, המתבטאים בין היתר בישיבה מתוחה ומכונסת, עלולים לגרום להופעת כאב ראש אופייני זה. הרפיית אותם השרירים המכוּוָצים בעורף, כמו גם הקפדה על ישיבה נכונה ותרגולי גמישות והרפיית שרירים, מביאים להקלת התופעה.
כאב ראש מִצְרָרִי (Cluster Headache) הוא נדיר יחסית וסובלים ממנו בעיקר גברים. זהו אחד הכאבים הקשים ביותר הידועים. הכאב הוא חד-צִדי, סביב העין באזור הרקה ולעתים בלסת העליונה או בזווית הלסת התחתונה; הכאב מופיע בפתאומיות ומגיע לשיא בתוך דקות, ועוצמתו גבוהה מאוד. הוא נמשך 30–90 דקות, ומלווה בדָמַעַת, אודם בלחמית (הקרום הרירי העדין המצפה את החלק הקדמי של העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים), צניחת עפעף או תחושה של סתימה בנחיר בצד הכואב. הכאבים יכולים לחזור ולהופיע במשך שבועות עד חודשים, כשלאחריהם תקופת רגיעה וחוזר חלילה. בתקופת ההתקפים, הם עלולים להופיע מדי יום עד שלוש פעמים ביממה ולהעיר את האדם משנתו.
חוסר, אפילו גבולי, בוויטמינים מקבוצת ויטמיני B, ובעיקר B2, B3 (ניאצין), B6, B12 וחומצה פולית, עלולים לגרום להופעת כאבי ראש ולמיגרנה. לוויטמינים מקבוצה זו חשיבות רבה במנגנוני הפקת האנרגיה בתאים (כיום סבורים שפעילות זו משובשת אצל אנשים הסובלים ממיגרנה), בהשגת איזון כימי במוח ועוד.
לוויטמין B6 למשל, תפקיד חשוב בייצור סרוטונין – מעביר עצבי המעורב בתחילת התקף המיגרנה וגם בבקרת הכאב בגוף. עוד נתגלה, שנטילת תוספת שלו יעילה בהפחתת כאבי מיגרנה, כמו גם כאבי ראש על רקע עווית שרירים. בקרב נשים שאצלן אובחנה בבירור סמיכות בין המחזור החודשי לבין הופעת מיגרנות, הוכח שתוספת של ויטמין B6 מפחיתה את תדירות ההתקפים ואת חומרתם.
בקרב נשים הרות, נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון ונשים הנוטלות טיפול הורמונלי חליפי, קיימת נטייה לרמות נמוכות יותר של הוויטמין בדם, ולכן תוספת שלו יעילה לצמצום הופעת כאבי הראש. מומלץ לבקש מרופא המשפחה לרשום בדיקות דם הכוללות מדידת רמות החומצה הפולית, רמות ה-B12 ורמות B6 – שלישיית ויטמיני B זו משקפת את "מַצֶבֶת" כל משפחת ויטמיני B בגופנו. אם הבדיקות מראות על חוסר באחד מן השלישייה, יש ליטול תוסף שלו בהתאם.
מינונים מומלצים: אם יש חֶסֶר ב-B12 – המינון היומי המומלץ הוא טבלייה אחת המכילה 1,000 מיקרוגרם, לנטילה ממש לפני השינה; אם יש חֶסֶר בחומצה פולית – מינון יומי של 400–500 מיקרוגרם (טבלייה אחת) עם הארוחה יסייע להשלמתו; במצב של חֶסֶר ב-6B, המינון היומי המומלץ הוא עד 100 מיליגרם (בטבלייה אחת).
- הערה: לגבי שלושת הוויטמינים – B12, B6 וחומצה פולית – יש להתייעץ עם הרופא לגבי פרק זמן הנטילה בהתאם לרמות החֶסֶר.
במקרה שהתגלה חֶסֶר בשלושת הוויטמינים ממשפחת ויטמין B גם יחד, כדאי ליטול בנוסף להם גם כמוסה אחת ליום של קומפלקס ויטמיני B. קומפלקס זה נחשב לתוסף בטוח לחלוטין שאינו כרוך בכל תופעות לוואי, ואפשר להתמיד בנטילתו תקופות ממושכות ללא ביצוע בדיקות דם מקדימות.
חשוב מאוד לבדוק גם את רמת הברזל בדם, שכן גם חֶסֶר בברזל, אפילו גבולי, מגדיל את הסיכון למיגרנות ולכאבי ראש. ההשערה היא שאנמיה מיקרוציטית הִיפּוֹכְרומית – האנמיה הטיפוסית לחוסר בברזל שבה כדוריות הדם הנוצרות הן קטנות מהרגיל וחיוורות –גורמת להפחתה בכמות הדם המגיעה למוח. אחת הסיבות השכיחות למחסור בברזל היא דימום וסתי מוגבר – עם הדימום מאבדים גם הרבה ברזל, הנמצא בתוך כדוריות הדם האדומות.
מינון מומלץ: במקרה של חֶסֶר בברזל, יש ליטול תוסף ברזל בהתאם להנחיות הרופא המתבססות על חומרת החֶסֶר ועל סיבותיו. במקרה שהחֶסֶר נגרם כתוצאה מדימום וסתי מוגבר, ההמלצה היא ליטול את התוסף באופן קבוע. עם זאת, חשוב להדגיש שאין להתחיל בשום אופן לצרוך תוספת ברזל ללא בדיקת דם שבה נמדדו רמות הברזל והפֶריטין, שכן עודף ברזל פועל כמחמצֵן ועלול להזיק לגוף. מומלץ ליטול את התוסף יחד עם ויטמין C או עם כוס מיץ תפוזים, המגבירים את ספיגתו במעי.
- חשוב: כדי לוודא מהי הרמה האמיתית של הברזל, יש לבדוק לא רק את רמות הברזל החופשי בדם (שמופיעות בבדיקות כ-IRON), אלא גם את רמות הפֶריטין, המייצג את מאגרי הברזל גופנו.
מינרל חשוב זה פועל להרפיית שרירים וכלי דם מכוּוָצים, מרגיע ומפיג מתחים, וחיוני לייצור האנרגיה בתאים. ממצאי המחקרים מעידים שהמגנזיום מסייע להפחית את תדירות ההתקפים ועוצמתם אצל למעלה מ-40 אחוזים מהסובלים ממיגרנה, ובמקביל, במחקרים נתגלה חֶסֶר במגנזיום בקרב בני אדם הסובלים ממיגרנות. מכיוון שבדיקת דם רגילה אינה משקפת את רמת המגנזיום במוח, כדאי לנסות ולראות אם נטילתו עוזרת בהקלה על כאבי הראש.
מינון מומלץ: מומלץ להעדיף מגנזיום ציטראט, שהזמינות הביולוגית שלו לגופנו גבוהה משל התכשירים האחרים, וליטול מינון יומי של 400–600 מיליגרם (2–3 טבליות), מחולק על פני היום, אחרי הארוחות.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שלחומצות שומן ייחודיות אלה יש חשיבות עליונה לפעילותו התקינה של המוח, שכן הן מהוות חלק חיוני ממעטפת תאי המוח. בנוסף, הן פועלות כנוגדות דלקת, וככל הנראה פועלות להפחתת התהליך הדלקתי בכלי הדם של המוח, המתרחש בתחילת המיגרנה.
מינון מומלץ: מינון יומי של 6–12 כמוסות, שכל אחת מהן מכילה 120 מיליגרם חומצות שומן מסוג EPA ו-180 מיליגרם חומצות שומן מסוג DHA– או מחצית מכמות זו כאשר מדובר בכמוסות המכילות מינון כפול.
אלה הם שניים מהתוספים המרכזיים המקלים על חרדה ומתח, ובכך מסייעים גם בהקלה על כאבי הראש האופייניים המופיעים על רקע של דַחַק רגשי.
מינונים מומלצים: המינון המומלץ לתוסף הרודיולה הוא בדרך כלל עד 600 מיליגרם ליום, המחולקים למספר מנות במשך היום, או מינון אחר בהמלצת הרופא המטפל. את ההיפריקום ניתן להשיג אך ורק באמצעות מרשם רופא.
נא להמתין לטעינת התגובות
