בדיכאון תלדי בנים
לא רק הנשים שפוגעות בתינוק שלהן אשמות, אלא גם אנחנו, שמתעלמים מהדיכאון. מרשם רופא
שוב ושוב מגיעות אלי נשים שגוררות שנה אחר שנה דיכאון אחרי לידה. גוררות ואינן מטופלות. כל אלה שנשארות עם הדיכאון, גם לשנים רבות, סובלות מהמחלה בצורתה הקשה, שכן בשלב כזה של הזנחה, אין "חצי דיכאון" או דיכאון "קל".
יש הסברים שונים לשאלה מדוע כל כך הרבה יולדות לוקות בדיכאון אחרי לידה. אבל אין תשובה ברורה. הפעם אני לא רוצה להתייחס למחלה, אלא לכתוב עלינו, האנשים הסובבים את היולדת, שכן הטיפול וההבראה תלויים בנו - החברים, השכנים, בני המשפחה והמטפלים.
המקרים בהם הסבל נמשך ואינו נרפא נגרמים גם בגללנו. בכל במקרים האלה לא רק היולדת היא שמזניחה. גם אנו אלה שמתעלמים, מותחים ביקורת מיותרת, שופטים, לעתים אף מאשימים אותן בבתי המשפט. לעיתים קרובות אנחנו אלה המונעים מהן את הטיפול.
במיתולוגיה היוונית, האלה הפטרונית של היולדות היא אלת הירח ארטמיס, והתאומה הרומית שלה היא דיאנה. תרבויות עתיקות קישרו בין הירח לבין מחזור הפריון, אך לא רק בגלל זה ארטמיס היא אלת היולדות.
הסיפורים מתארים את ארטמיס כאלה של דבר והיפוכו. מצד אחד, היא שומרת על היולדות ועל היילודים הרכים. אבל יש לה צד אחר, של נקמנות ואכזריות רצחנית, כי היא גם אלת הציד, והיא
הרה רדפה אותה ומנעה ממנה ללדת בכל מקום בים או על היבשה, עד שהיא מצאה מחסה במערה על אי צף. מייד אחרי לידתה, התינוקת ארטמיס סייעה לאמה ללדת גם את אחיה התאום, הוא האל אפולו. בזכות מעשה זה היא נחשבת לאלה המגוננת על היולדות.
הבעיה היא שאף אחד מאלי האולימפוס, וגם כולם יחדיו, לא יספיקו כדי לבער את הבערות והאטימות שלנו בני תמותה, כאשר אישה בחוג שלנו לוקה בדיכאון לאחר לידה. לעתים אנשים מתקשים להבין איך אושר הלידה יכול להתחלף בזוועת הקור הרגשי והשיתוק של הדיכאון.
בגלל זה חלקן פשוט מסורבות-טיפול. לעתים זה הפחד מהסטיגמה המגוחכת המלווה את הפסיכיאטריה, לעתים זה החשש מהלא ידוע בטפול נפשי. לעתים אלה איסורים משפחתיים או דתיים.
טיפלתי בנשים מהמגזר הדתי והחרדי, שהגיעו אלי כמעט במחתרת. לפעמים זה הבעל שאוסר על החולה לפנות לטיפול, או החשש המשותף מסטיגמה של מחלה, מה שעלול לפגוע במעמד החברתי של המשפחה כולה, ואפילו "לקלקל את השידוך" של הבנות.
כשחולה כזו מגיעה לייעוץ אצל הרב שלה, בדרך כלל הוא יזרז אותה לקבל טפול רפואי מתאים. הרבנים אולי מחמירים ואף קיצונים, אך אינם חסרי בינה. העניין הוא שלא כל הנשים אוזרות אומץ לצאת נגד הסביבה. ראיתי נשים שגררו את המחלה שש ושמונה שנים ללא טיפול, המשיכו ללדת שוב ושוב, וכל הזמן הזה התאמצו לשרוד את ייסורי הדיכאון.
גם אצל החילונים יש לעיתים התייחסות מעוותת לחלוטין לבעיה, עם חוסר סובלנות לסבל, האשמות חסרות שחר וכמובן: חוסר של כל הבנה למצוקת האישה הדיכאונית. אני נתקל גם בבעיות אחרות בהתייחסות שלנו כולנו כלפי נשים אלה, גם מצדם של רופאים רבים ואפילו מצד המערכת המשפטית.
רופאי משפחה ורופאי נשים לא תמיד מקפידים להבין ולאבחן דיכאון אחרי לידה. הם מאמינים שהיולדת צריכה רק לנוח ולהירגע וזה יעבור. לעתים סתם לא נוח להם להגיד למטופלת שלהם שעליה לפנות לפסיכיאטר כדי לרפא את המצוקה שלה.
בחלק מהמקרים הם מסתפקים במתן תרופת הרגעה כלשהי. תרופות הרגעה מחולקות ביד קלה ונלקחות כשגרה יום יומית. אלא שהן אינן מרפאות, ובמצב של דיכאון הן עלולות לגרום להחמרתו. דיכאון אחרי לידה הוא מצב מתיש, שבו האם אינה מסוגלת למלא את המטלות הלוחצות והבלתי פוסקות של טיפול בעולל.
קרו כבר מקרים טרגיים של אם דיכאונית שפגעה בתינוק שלה. הדיכאון שגרם לה להיות בלתי מסוגלת לטפל רק יילך ויעמיק, כי לרגשות האשם של כל אדם דיכאוני מתווספת האשמה המציאותית שבעקבות ההזנחה.
היולדת החולה היא קצרת רוח. יש לה רגישות עצומה, היא תשושה בגלל שחיקה נפשית, היא מתייסרת במועקה קשה, ולעתים בנוסף להזנחה, היא נגררת להתפרצויות תוקפניות ואף אלימות כשהתינוק, מטבע הדברים, מעצבן ומטריד ולא מתחשב.
ידוע שנשים כאלה נשפטו, ולא תמיד עמדה להן הגנה הראויה, שהיא בדרך כלל גם יקרה מאד, שתסביר לשופטים ולתקשורת כי מדובר באשה חולה ולא בפושעת. הזעם של הקהילה והחברה בכלל למראה אם שפוגעת בתינוק שלה, סימא לא אחת את עיני המתבוננים שלא מבינים את משמעות היותה של היולדת חולה.
הדברים חייבים להיות ברורים לכל: חולה אחרי לידה, ולא חשוב אם הלידה היתה לאחרונה או לפני זמן רב, חייבת בטיפול. עלינו, הסובבים אותה, החובה לחלץ אותה ממצב זה. היא עצמה סובלת, פסיבית, חסרת כוחות ואפופה ברגשי אשם על תפקודה הלקוי. נשים אלה זקוקות להצלה על ידי הבנה וריפוי.
הריפוי הוא פשוט ויעיל. אחרי אבחון, שמטרתו לוודא שאמנם מדובר בדיכאון ולא בבעיה אחרת, יש ליצור קשר טיפולי ולקבוע מספר פגישות מעקב. יש לידע את המטופלת באשר למהות מצבה, להסביר שמצבה לא טוב, אך ניתן לטיפול מוצלח וכמובן להדגיש בפניה שהיא אינה חולת נפש. יש לרשום לה תרופה נגד דיכאון שהיא תיטול לתקופת זמן מוגבלת, במטרה להגיע תוך מספר שבועות להרגשה תקינה לחלוטין.
את המקדש המרהיב של ארטמיס, בו התקיים הפולחן של אלת הירח ופטרונית היולדות, בנו באפסוס שבאסיה הקטנה (מערב טורקיה של היום). הוא נמנה על אחד משבעת פלאי העולם העתיק. אם כל יולדת במצוקה תקבל את הטיפול הזמין לה, אזי לפי מצב הדברים הירוד עד כה, נוכל להכריז שבנינו את פלא העולם השמיני.
ד"ר אמנון טליתמן הוא רופא ופסיכיאטר
נא להמתין לטעינת התגובות
