הטבע לא עשה את שלו
משקל גוף של 4.8 ק"ג, מצג עכוז • הרופאים לא שקלו לעשות קיסרי, והתינוקות נולדו נכים • מתרשלים
לאחר הלידה הגישו הוריו תביעת רשלנות רפואית. הם טענו כי ניתן היה לחזות מראש את הסיכון שבמהלך הלידה ייווצר סיבוך של "היצרות כתפיים", ושצריך היה לבצע מבעוד מועד ניתוח קיסרי כדי למנוע את הסיבוכים במהלך הלידה.
הנתון הראשון שאליו התייחס בית המשפט היה משקלו של א' במועד הלידה. התברר שכאשר משקל העובר נע בין 4 ל-4.5 ק"ג יש 5 עד 15 אחוזי סיכוי שבמהלך הלידה הוא ייקלע למצב של "היצרות כתפיים". כשהאם הגיעה לבית החולים, הרופאים העריכו כי משקלו של א' הוא 4 ק"ג.
מכיוון שהערכת המשקל היא הערכה, ולכן אינה מדויקת, קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי צריך היה לקחת בחשבון את האפשרות שמשקלו של א' בפועל הוא 4.4 ק"ג, ולכן שקיים סיכון למצב של היצרות כתפיים. בכל שלב משלבי הלידה היה צורך לבחון את האפשרות להביא לסיומה בניתוח קיסרי, ציין בית המשפט, להתייעץ בנושא עם רופאים מומחים, ולהעמיד בכוננות צוות מתאים לניתוח.
גם העיכוב שחל בהתקדמות של השלב השני של הלידה, לאחר הפתיחה המלאה ולפני שראשו של א' יצא, היה צריך לשמש תמרור אזהרה לכך
לסיכום, בית המשפט החליט כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו: שיקול הדעת בהחלטה ליילד את א' בלידה רגילה לא היה מעמיק, והנתונים בנוגע למשקל של אחיו שנולדו לפניו, ולהתארכות השלב השני בלידה, צריכים היו להוביל את הצוות הרפואי למסקנה כי ראוי לבצע ניתוח קיסרי. השופט פסק כי בית החולים יפצה את א' על הנזקים שנגרמו לו בלידתו.
ר' נולד בבית החולים בלידה רגילה. כבר בהגעתה של אמו לבית החולים אובחן מצג עכוז מסוג רגליים, כלומר מצג שבו העכוז של העובר (ולא ראשו) הם שמופנים כלפי מטה. קיומו של מצג זה הופך את הלידה ל"לידה בסיכון". הלידה עצמה בוצעה באופן רגיל, דהיינו שלא באמצעות ניתוח קיסרי, ובמהלך הניסיונות לשלוף את ר' נגרם לו שיתוק של שתי ידיו.
זמן מה לאחר הלידה הגישו ר' והוריו תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים. במהלך התביעה התברר כי מצג עכוז לא חייב ביצוע של ניתוח קיסרי, לפי הנהוג בבתי החולים בארץ ובעולם באותה העת. רק אם למצג העכוז נלוו נתונים נוספים, כמו גיל מתקדם של היולדת, משקל גבוה או נמוך של התינוק, מקובל היה לבצע את הניתוח.
לכאורה, ומאחר שבלידתו של ר' לא היה שום נתון רלבנטי מלבד מצג העכוז, התביעה אמורה היתה להידחות. אך במהלך המשפט התברר כי הרבה לפני שהנוהל הוטמע בבתי חולים אחרים, אותו בית חולים ספציפי שבו נולד ר' הקדים את זמנו: במועד הלידה של ר' כבר היו הנחיות מחמירות בבית החולים, שהורו על ביצוע ניתוח קיסרי בכל מקרה של מצג עכוז-רגליים, ללא התחשבות בנתונים נוספים.
בשלב זה, בית המשפט נדרש לענות על השאלה הבאה: האם אי עמידתו של בית החולים בסטנדרטים הרפואיים המחמירים שהוא קבע לעצמו מהווה רשלנות, וזאת כאשר התנהגותו בפועל עמדה בקנה אחד עם סטנדרטים "קלים" יותר שהיו מקובלים באותה תקופה.
בית המשפט העליון השיב על שאלה זו בחיוב, וקבע כי בית החולים פעל ברשלנות בכך שלא חילץ את ר' בניתוח קיסרי, בהתאם לנהלים (המחמירים אמנם) שלו עצמו. גם במקרה זה חויב בית החולים לשלם פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתינוק במהלך הלידה.
עו"ד אבי שמואלי עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית.
נא להמתין לטעינת התגובות
