נכנסים למסגרת
בעיות של פזילה או עין עצלה ניתנות למניעה אם מצליחים לאבחן אותן בשלב מוקדם (מגיל ארבעה חודשים). גם תינוקות לפעמים זקוקים למשקפיים. כל ההמלצות שכדאי לאמץ בעיניים עצומות
"יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות". עם מה להתחיל? טוב, אז החדשות הטובות הן שהעפעף לא מסתיר את האישון, העפעף כבר ייפתח עם הגדילה ואם לא, ניתוח פשוט, כשהילד יגדל, יפתור את הבעיה. החדשות הרעות הן שהילד רחק רואי עם נטייה לפתח שתי עיניים עצלות. או בתרגום פשוט - הוא צריך משקפיים.
כמות הדמעות שזלגו מעיני נראית לי היום, במבט לאחור של אמא בוגרת, ממש מצחיקה. אבל באותו הרגע התנפצה לה הפנטזיה של ילד ללא רבב, הלב התמלא חששות ושאלות, והמוח לא הצליח לעכל איך זה שכל הרופאים אומרים לי "יש לך מזל, יש לך מזל". מה מזל? יש מזל חדש בהורוסקופ, מזל עיגולדים? מתברר שהמזל הגדול היה שהגענו לבדיקה בגיל ארבעה חודשים, כי אם היינו מגיעים בשלב מאוחר יותר, הילד היה עלול לפתח פזילה, דבר שמצריך טיפול מורכב יותר, והקושי שלו בראייה היה עלול לגרום לקשיים התפתחותיים נוספים.
מובן שלא הייתי מטרידה אתכם אם הייתי יחידת סגולה בסיפור הזה. אמנם הילד שלי מיוחד במינו... אבל, לטענת ד"ר ארנית קריסטל-שליט, מומחית לרפואת עיניים של ילדים ופזילה ורופאה בכירה במחלקת עיניים במרכז הרפואי מאיר, "בין 2% ל4%- מהילדים סובלים מבעיות פזילה ומעין עצלה מתוך 140 אלף לידות בשנה, וזה המון", היא מדגישה.
אבל את הדגש העיקרי מייחסת ד"ר קריסטל לחשיבות של האבחנה המוקדמת: "אבחון וטיפול בשלב מוקדם מאפשרים למנוע את הנזק או להפחיתו, אם מדובר בבעיות ראייה, פזילה, עין עצלה ועוד. יש מצבים, כמו בעין עצלה למשל, שאחרי גיל שמונה, הנזק בדרך כלל הוא בלתי הפיך. חשוב לשקם או להציל את הראייה כבר בגיל צעיר, זה
ואם דנים בעתיד אז כדאי להביא בחשבון את כל אותם תפקידים בחיים שמצריכים ראייה 6/6. ד"ר קריסטל: יש מקצועות שבשבילם צריך ראייה טובה מאוד בשתי העיניים ותפקוד אופטימלי של שתיהן המקנה ראייה תלת מימדית. למשל, מנתח מוח, טייס או אפילו נהג משאית. בנוסף, כדאי לזכור שעין אחת מהווה תמיד 'עין רזרבית' לעין השנייה. אם חס וחלילה קורה משהו לאחת משתי העיניים, כמו מחלות עיניים שעלולות להתפתח בגיל מאוחר, נותרת הראייה בעין השנייה. לכן יש חשיבות רבה באיתור וטיפול".
או.קיי, לא נחסום את דרכו של הילד להיות מנתח מוח דגול, אז מתי כדאי להתחיל?
"אני חושבת שיש שאלה אחת קודמת שצריך לתת עלייה מענה, כי מניסיוני הורים לא ממש יודעים מהם שלבי ההתפתחות של הראייה. למשל, לילד עד גיל ארבעה חודשים מותר לפזול וזה תקין. רק במקרים שהפזילה היא קבועה ומתמשכת כדאי לקחת אותו לבדיקה".
מהם, אם כן, שלבי ההתפתחות של הראייה?
"ילד בגיל חודש אמור לדעת למקד את המבט במי שקרוב אליו. בגיל חודשיים-שלושה מתפתחת היכולת לעקוב אחרי חפצים (כמו המובייל במיטה), וחדות הראייה משתפרת ומגיעה למקסימום מגיל שלושה חודשים ואילך. צריך לקחת ילדים לבדיקה ראשונה בגיל חצי שנה, גיל בו הילד כבר אמור שלא לפזול ויכולת המיקוד והמעקב במבט טובה. בדיקה שנייה בגיל שלוש, אז הילדים כבר יכולים להגיד מה הם רואים ולקרוא ציורים מלוח הבדיקה, והבדיקה השלישית צריכה להיעשות לפני כיתה א' כדי לוודא שהראייה תקינה ויש לילד כישורי ראייה אופטימליים ללמידה".
ומי עושה את הבדיקות האלו? טיפת חלב, אופטומטריסט, או רופא עיניים המתמחה בילדים?
"בטיפת חלב אמורים לבדוק פזילה, מיקוד ומעקב מבט - זו בדיקה בסיסית שנותנת מושג כללי. אבל אני בהחלט ממליצה להורים לא להסתפק בבדיקה הזו, כי יש בעיות, כמו רוחק ראייה למשל, שלא ניתן לגלות אם לא עושים בדיקה מקיפה יותר הכוללת טיפות להרחבת האישונים. את הטיפות האלה אסור, על פי חוק, לאופטומטריסטים לתת, לכן צריך ללכת לבדיקה אצל רופא עיניים".
המלצות נוספות ששווה לאמץ בעיניים עצומות?
"בהחלט. אמנם אופטיקאי לילדים לא יכול לבדוק את העיניים עם הטיפות, אבל אם יש צורך במשקפיים, אני ממליצה ללכת לאופטיקאי המצויד במסגרות מיוחדות לילדים ומתמצא בהתאמת משקפיים לגיל הצעיר. כדאי לבחור אופטיקאי הממוקם קרוב לבית, כיוון שאצל ילדים צעירים המשקפיים נשברים ומתעקמים לעתים תכופות".
האופטומטריסט דניאל כהן הקים לפני 15 שנה את רשת אופטיקיד המיועדת אך ורק לילדים. כששואלים אותו מהי הנחיצות בחנות המתמחה בילדים, יש לו מגוון תשובות ראויות. ראשית, המבחר: "בחנויות משקפיים למבוגרים יש בממוצע 50 זוגות משקפיים לילדים לעומת 1,500 זוגות שאנחנו מחזיקים".
וככה, ילד מצליח לבחור מתוך 1,500 זוגות?
"ברור שלא, וזה הבדל נוסף. בניגוד לחנויות אופטיקה למבוגרים, המסגרות ברובן לא מוצגות לראווה על מנת שלא ליצור בלבול. לכי תסבירי לילד בן שלוש שמסגרת בוב הבנאי שהוא בחר לא מתאימה לו. בנוסף, כשילד נכנס לחנות, עם כל המשקפיים שמקיפים אותו מסביב, זה מרתיע".
אז אין תצוגת משקפיים, אבל יש אווירה של גן ילדים עם ציורים על הקירות, מראות וכיסאות בגובה מתאים, והמקום הרבה פחות מאיים. "ככל שהלקוח צעיר יותר, הצרכים המיוחדים גדולים יותר", מסביר כהן. "ילד, בשל גובהו, מביט כלפי מעלה, כך שצריך שהעדשה תכסה את כל העין, ושהוא לא רק יציץ כלפי מעלה. מעבר לכך, אצל ילדים קטנים יש צורך שהמשקף יישב בליפוף כמו ספגטי מאחורי האוזניים, להבדיל מגומי או שרוך שאפשר למשוך. בנוסף, גשר האף שלהם לא מפותח, כך שאם מרכיבים 'אפונים' כמו אצל מבוגר, המשקף לא יושב טוב על האף. יש צורך ב'אפון' מחומר סיליקון רך ששומר על גדילת האף, שיושב בפרופורציה לפנים ובולם זעזועים למסגרת במקרה של נפילה, וילדים כידוע נופלים ומשתוללים".
עוד לפני הנפילות - לילדים יש נטייה להוריד ולשחק עם כל מה שלא מהווה חלק אינטגרלי מגופם. איך דואגים שהם לא יסירו את המשקפיים?
"למשקפי ילדים יש קפיצים במוטות על מנת שהמשקף לא יישבר בקלות. מעבר לכך, יש ילדים, לדוגמה כאלה הסובלים מרוחק ראייה, שאוהבים את המשקפיים כיוון שהם חשים את השיפור בראייה שהם מקנים. אבל ללא ספק, מגיל שנה וחצי גם לכובע או סיכה אין סיכוי גדול לשרוד אצל ילד, ויש גיל שבו הם בודקים את הגבולות. מכיוון שהמשקפיים חשובים לראייה שלהם, ואין כאן בכלל שאלה, חשוב לא להיכנס איתם למשא ומתן ולהעמיד את הדברים באופן ברור כבר מהרגע הראשון".
טיפים נוספים?
"אני ממליץ להתחיל בשישי-שבת כדי להשגיח כל הזמן על רצף ההרכבה, להגיד 'לא' ולהתכוון ל'לא', בדיוק כמו ה'לא' של 'לא לגעת בחשמל'. חשוב שההורים יבינו את החשיבות, ואז הנחישות תבוא מאליה.
"אפשר גם לעשות 'מסיבת משקפיים'. כשהילד הולך ביום הראשון לגן עם משקפיים, אופים לו עוגת משקפיים, בלונים עם משקפיים, לעשות קונוטציה של חגיגה. שהגננת תפעיל את הילדים, תשאל למי יש משקפיים, מה התפקיד שלהם. אפשר לקרוא סיפור בנושא, לעשות הצגת גרביים עם משקפיים. זה תלוי בגן ובגיל".
לדעתך המשקפופרים יותר מקובלים מאז הארי פוטר?
"חד משמעית היום המצב הרבה יותר קל ומקובל. יש את הארי פוטר, בכל תוכנית יש דמות עם משקפיים, והמשקפיים עצמם התמתגו. יש משקפי בראץ, פו ודורה, והילדים מתחברים לזה. משקפי בראץ מגיעים עם נרתיק, מראה ועגילים. פעם לא היה מה לבחור, היום המבחר ענק".
מהן ההמלצות לשמירה על העיניים הקטנות?
"לא לשבת שעות ארוכות מול מחשב, זה פשוט לא בריא. אחרי כחצי שעה מומלץ לתת לעין לנוח, ולא לשבת קרוב מדי לטלוויזיה. אבל, לצערי, רוב הבעיות הן מולדות וכאן נכנסת החשיבות של גילוי מוקדם".
שמונה סימנים שעשויים להעיד על בעיית ראייה
1. כשהעיניים לא ישרות או סימטריות.
2. כשיש צניחה של עפעף.
3. כשהילד כל הזמן ממצמץ - ייתכן שזו דלקת, גוף זר שחדר או צורך במשקפיים.
4. כשמרכז האישון הוא לבן ולא שחור.
5. כשהילד מסרב לשבת רחוק מהטלוויזיה.
6. כשהילד נתקל בחפצים לעתים קרובות.
7. ילד להורים עם בעיית עיניים, או הורים שנזקקו למשקפיים בגיל צעיר.
8. לילדים שנולדו פגים יש סיכוי גדול יותר לפתח בעיות עיניים וראייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
