תאים משובטים נגד פרקינסון
בשורה: חוקרים הצליחו להוכיח שהשתלת תאים משובטים עשויה לרפא את מחלת הפרקינסון
את פרטי הניסוי המורכב יחסית, ניתן לחלק, באופן גס, לארבעה שלבים: בשלב הראשון "הִדביקו" המדענים עכברי מעבדה במחלת הפרקינסון, באמצעות שימוש בכימיקלים שמזיקים לתאי המוח המייצרים דופמין. הדופמין הוא מוליך עצבי שבין היתר מעורב במנגנוני השליטה בתנועות השרירים, כך שאובדן של כמות קריטית מתאי-העצב המפרישים אותו, מובילה להופעת התסמינים הקשורים לפעילות השרירים והאופייניים לפרקינסון. הבולטים בתסמינים הללו הם רעד בלתי-רצוני המופיע במנוחה, נוקשות שרירים, ליקויי תנועה ודיבור, הפרעות בשיווי המשקל ואי-יציבות בהליכה.
בשלב השני של הניסוי הם הוציאו פיסת רקמה מזנבם של העכברים, בודדו ממנה תאים, ומהתאים חילצו את גרעין התא, שהוּשתל בביציות של עכברות. כך, למעשה, הם יצרו שיבוטים של העכברים. מדובר בתהליך שנקרא "העברת גרעין תא גוף" (Somatic Cell Nuclear Transfer), ושלעיתים מכונה "שיבּוּט טיפולי" (Therapeutic Cloning).
בשלב השלישי של הניסוי, כשעוברי העכברים הם אינם יותר ממספר תאים, נקצרו מהעוברים הללו תאי גזע. את התאים גידלו החוקרים במעבדה, והשפיעו עליהם כך שיהפכו לתאי-עצב המייצרים דופמין – אותם תאים שנפגעים במחלת פרקינסון. בשלב הניסוי הרביעי והאחרון הושתלו התאים הללו במוחם של העכברים החולים, שאכן הדגימו שיפור ניכר במצבם, לאחר ההשתלה.
לדברי החוקרים, אחת ממטרות המחקר הייתה להוכיח שבעזרת טכנולוגיית שיבוט, ניתן להיעזר בתאי גזע עובריים לצורך התאמת טיפולים ספציפיים, שבהם נעשה שימוש בתאים שמקורם בחולה עצמו. מטבע הדברים, התאים הללו נטמעים בגוף החולה בקלות יחסית.
"המחקר מדגים ומאשר את מה שחשדנו בו מלכתחילה, והוא שרקמה שמותאמת גנטית למושתל, עובדת טוב יותר ומעוררת פחות בעיות", כך הסבירה ויויאן טאבאר, חוקרת ממכון המחקר 'סלואון קטרינג' בניו-יורק ואחת מעורכי המחקר. לדברי טאבאר, "כאשר משתילים לעכברים החולים תאים שמקורם ברקמות שאינן שלהם, מתרחש תהליך דלקתי סוער יותר לעומת זה שמתרחש כאשר מקור התאים המושתלים הוא ברקמת העכבר המושתל".
כמובן, תקוות החוקרים העוסקים בשיבוט תאים היא שבעתיד, באמצעות דגימת רקמת עור,
מעבר לקשיים המחקריים שמלווים את סדרות הניסויים העוסקים בתאים עובריים, קיימת השאלה האתית שמרחפת מעל המעבדות, ומטרידה את כל העוסקים בדבר. אך אולי ניתן לסלקהּ. לטענת החוקרים, על-אף שאת הבעיה האתית קשה לפתור, ייתכן שאפשר פשוט לחמוק ממנה.
החוקרת טאבאר מספרת שבעבר קבוצות חוקרים כבר הצליחו לייצר תאים שנִראים ומתנהגים כמו תאי-גזע עובריים, וזה על-ידי תכנות גנטי של תאי גוף, וללא צורך ביצירת עוברים. מאחר שייצור תאים עובריים בשיטה הזו אינו כרוך אפילו בהפריית ביצית, החוקרים מקווים שקיצור הדרך הזה יהווה תחליף בר-מימוש, שלא יעורר התנגדות כלשהי, לפחות לא על רקע אתי.
"מדובר בצעד מרגש אל עבר יצירת תאים שהולמים באופן ספציפי אדם מיוחד, תוך עקיפה של אותן דרישות אתיות והתנגדויות עקרוניות שמתלוות לפיתוח הקלאסי של תאי גזע עובריים", אמר ריצ'ארד בויד, ראש המכון לחקר אימונולוגיה ותאי גזע בוויקטוריה, אוסטרליה, שהתבקש לחוות את דעתו על המחקר ועל משמעויותיו. החזון של בויד חף אפוא מפגמים, ושופע אפשרויות רפואיות מרחיקות לכת. מעבר לאפשרות לייצר תאי-עצב – אפשרות שנבחנה קונקרטית במחקר הנוכחי – ממסקנות המחקר נגזרות אינספור אפשרויות נוספות, של יצירת שלל איברים שיהיו זמינים להשתלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
