אין לי לילה, אין לי יום

התעוררת עייף, עם כאב ראש ולא בפוקוס? קבל כרטיס כניסה למועדון הבלתי-נרדמים. אבל לא צריך להשלים עם נדודי שינה, וגם לא להסתפק בכדור. סקירה מרעננת

דנה יופה | 3/3/2008 0:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הזמן: אחת עד ארבע אחרי חצות. הלוקיישן: בית דירות ממוצע בראשון לציון. האיוונט: אבי המשפחה ס' (60) מטייל לו ברחבי הדירה בהבעה סהרורית על פניו ליעד לא נודע. הבעיה: נדודי שינה חמורים. "אני הולך לישון בשעות סבירות לגמרי, אבל במהלך הלילה אני מתעורר כמה וכמה פעמים, אני קם מהמיטה הולך למחשב, בודק מה השתנה במקרר ולפעמים מתקשר לחבר בחו"ל. מה לעשות? אני פשוט מתקשה להירדם".
 
איך אשתך עם זה?
"אותה שום דבר לא מעיר. היא לא שמה לב לכלום, מקסימום מחליפה תנוחה תוך כדי שינה. אבל בבוקר היא רואה את העקבות שאני משאיר. פעם אחת הפלתי את הסוכר במטבח, וכמובן שלא היה לי כוח לסדר ולנקות. כשהיא קמה בבוקר וראתה את הבלגן היא לא האמינה למראה עיניה".

מה עשית?
"האשמתי את הכלבה כמובן". 

רוב האוכלוסייה הבוגרת זקוקה לשבע עד שמונה שעות שינה ביממה, אבל מדובר כמובן בממוצע, כך שניתן למצוא אנשים הזקוקים ליותר, או לפחות, שעות מדי לילה. בגדול, הפרעות השינה מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: נדודי שינה (אינסומניה), דום נשימה בשינה, ופאראסומניות, כלומר אירועים אוטומטיים המתרחשים בזמן השינה.
נדודי שינה

אינסומניה היא תופעה שמתבטאת בקשיים בהירדמות וביקיצות מרובות במהלך השינה. בנוסף, אל השינה מתלויים סימפטומים כמו נקישות וחריקות שיניים, תזוזות רגליים מרובות, והזעת יתר. הבעיה נפוצה בעיקר אצל גברים ונשים בצורה שווה אחרי גיל 45, ואחרי גיל 60 היא מופיעה יותר בקרב נשים. נדודי השינה שכיחים

עד כדי כך שלעיתים קרובות הסובלים מהם חושבים שמדובר בחלק מ'עובדות החיים', עניין שאינו מצריך טיפול מקצועי. אבל זו טעות גסה, כפי שמראים המומחים.

"אנשים הסובלים מבעיה של נדודי שינה ינסו בתחילה לנקוט באסטרטגיה פסיבית – צפייה בטלוויזיה או קריאה לפני השינה בתקווה שהיא תגיע", מסביר ד"ר נדב נבו, מומחה בפסיכיאטריה ומטפל קוגניטיבי–התנהגותי. "כשהשיטות האלה לא עוזרות, השלב הבא יהיה ניסיון לטיפול עצמי באמצעות תרופות שינה ללא מרשם, תכשירים צמחיים או אף שתיית אלכוהול, שאמנם גורם לישנוניות, אך פוגע בדפוסי השינה ומביא להתעוררויות תכופות במהלך הלילה.

"כאשר גם שיטות אלו לא מסייעות, פונה הסובל מנדודי השינה לרוב לרופא המשפחה ומקבל תרופות שינה הדורשות מרשם. תרופות אלו אכן יכולות להיות יעילות, אולם לא אחת, השפעתן פגה עם הזמן ולחלקן ישנה נטייה לגרום להתמכרות. אבל כדי לפתור את הבעיה נדרש טיפול מקצועי של מומחים בתחום".

דום נשימה בשינה

"הפסקה אחת של נשימה במהלך השינה נמשכת בין 10 ל-40 שניות, ומלווה בירידות משמעותיות בכמות החמצן בדם. התופעה עלולה להתרחש עד 500 פעמים במהלך לילה אחד", מסביר ד"ר ניר פלד  רופא בכיר במכון לריאות ושינה ומתמחה באונקולוגיה במרכז דוידוף . כדי לחזור ולנשום המטופל נאלץ להתעורר ולהתגבר על ההפרעה החסימתית בדרכי הנשימה, ואז לחדש את השינה. לעיתים קרובות התופעה מלווה בנחירות.

המצב הזה גורם לשלל תוצאות שליליות: עייפות, כאבי ראש בשעות הבוקר, פגיעה בריכוז, יובש בפה. "בטווח הארוך, אנשים הסובלים מהתופעה נוטים לפתח פי חמישה מחלות לב, אירועים מוחיים, יתר לחץ דם וסוכרת", מדגיש ד"ר פלד.

פאראסומניות

פארוסומניות הם אירועים אוטומטיים המתרחשים בזמן השינה, כמו הליכה, דיבור או צעקות. לדברי ד"ר פלד, התופעות האלה שכיחות יותר בגיל הנעורים, או בגיל הזקנה ולעיתים הן מנבאות מחלות עתידיות. למשל, אנשים שמרביצים תוך כדי שינה נוטים לחלות יותר בפרקינסון.

הטיפול

בידי הרפואה שני כלים עיקריים לטיפול בנדודי שינה: הראשון הוא הטיפול התרופתי – מתן כדורי שינה המתאימים לאדם הסובל מהבעיה. הכלי השני הוא טיפול פסיכולוגי, המבוסס על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. "רוב נדודי השינה נובעים ממתח וחרדה, ורק חלק קטן מהם נובע מבעיות פיזיולוגיות, בין השאר בלב, במערכת הנשימה, במערכת העיכול ובמערכות נוירולוגיות, והטיפול ניתן בהתאם", מדגיש ד"ר פלד. "יש גורמים נוספים שמשפיעים, כמו שימוש באלכוהול, סמים ותרופות שונות, וכמובן - ההיבט הנפשי".

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אמור להימשך תקופת זמן קצרה יחסית, של חודש עד חודשיים, ובדרך כלל עוזר ל-80 אחוז מהסובלים מנדודי שינה, כך טוען ד"ר נבו. "ההיבט הקוגניטיבי בטיפול יתמקד בשינוי מחשבות הקשורות לשינה, כמו 'אני חייב להירדם'", הוא מפרט. "במסגרת ההיבט ההתנהגותי, במהלך הטיפול מגבשים חדר שינה המיועד לשינה בלבד, רשימת הנחיות לגבי מועד הכניסה והיציאה מהמיטה, ועקרונות בנוגע להגיינת שינה, כמו הימנעות מצריכת קפאין, אלכוהול וסיגריות סמוך למועד השינה. התהליך כולל גם ניהול של 'יומן שינה' שמאפשר בקרה על התקדמות הטיפול".

הטיפול בדום נשימה בשינה מחייב אף הוא אבחנה מדויקת במעבדת שינה, הכוללת רישום של גלי המוח, רמת החמצן והדופק, מתח השרירים ונתונים נוספים. "כאשר מדובר בהפרעה קלה, הרבה פעמים הפיתרון יהיה ירידה במשקל והתערבות של רופא אף-אוזן-גרון", מסביר ד"ר פלד. "במקרים הבינוניים והקשים יותר, ההתמקדות תהיה גם בירידה במשקל, יחד עם הזרמת אוויר דרך האף בעזרת מכשיר ידידותי".

הפיתרון הסיני

לפי הרפואה הסינית, נדודי שינה גורמים לחוסר שקט בלב, שהוא משכן הנפש. עדי פרום, ראש תחום רפואה סינית באסף הרופא, מונה שבע סיבות שונות לתופעה, בהתאם למאפיינים המתווספים לנדודי השינה.  "לכל קבוצה יש טיפול אחר", מציין פרום, "אבל תמיד משולבות טכניקות של דיקור וצמחי מרפא במקביל. חלק מהאנשים יכולים להיעזר גם בטכניקות של מגע, כמו שיאצו".

1. עליית אש הכבד - כאבי ראש, עצבנות, עיניים אדומות, טעם מר בפה ונטייה לעצירות.
2. עליית אש הלב – סיוטי לילה, דופק גבוה, ולעיתים גם פצעים על הלשון.
3. תקיעות בקיבה – כבדות בראש, אי נוחות ונפיחות בבטן, צרבות, בחילות, לפעמים לחץ בחזה.
4. חוסר ין - צפצופים באוזניים, סחרחורות, תחושות של חום בשעות הלילה, הזעה, כאבים בגב התחתון, יובש וצמא.
5. חוסר דם (ביטוי לחוסר תפקוד הדם ברפואה הסינית שאינו מקביל בהכרח לאנמיה ברפואה הקונבנציונלית) – עייפות, סחרחורות, לעיתים חיוורון בפנים ודגש על הקושי הגדול להירדם.
6. חוסר איזון בין אש למים (כלומר בין הכליות ללב) - יובש בפה ובגרון, דפיקות לב והזעות לילה, קושי בריכוז ודגש על התעוררויות רבות במהלך הלילה.
7. חוסר בצ'י – חרדות רבות ודגש על יקיצה מוקדמת בבוקר, עם קושי לשוב לישון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים