המדריך להיפוכונדר
איך תדעו אם אתם באמת עוברים התקף לב, ומה מבדיל בין ניוון שרירים לסתם שריר תפוס? הנה מדריך מלא למחלות המפחידות באמת. כתבה ראשונה בסדרה, והיום: ניוון שרירים והתקף לב
ומנגד, יש אנשים שיסבלו מכאבים בחזה, אבל ימשיכו לנקות את הבית לפני שיפנו לבית החולים, אפילו שהם בעצם חווים התקף לב. יש כל כך הרבה מחלות מפחידות, איך נדע לזהות אותן? לשם כך ריכזנו את מיטב המומחים שיסבירו לכם, כיצד לדעת אם אתם עלולים להיפרד מהעולם, או רק ממספר ימים של חופשת מחלה.
בכל שנה אלפים רבים בישראל סובלים מהתקפי לב, ורבים מהם לא מגיעים לבתי חולים בזמן על אף שבהתקף לב כל דקה היא קריטית, ועיכוב בטיפול עלול לגרום פגיעה קשה ומוות. לכן חשוב במיוחד להכיר את סימני המחלה, אבל גם לדעת מהם הסימנים המטעים.
"התקף לב הוא מצב שבו נגרמת סתימה בעורק המספק דם ללב עקב קריש דם", מסביר פרופ' אריה רוט, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי תל אביב. "בדרך כלל קריש הדם לא נוצר על קרקע בתולית, אלא בעורק שהדופן הפנימית שלו לא היתה בריאה, דהיינו היו בה משקעים של הסתיידות עורקים".
פרופ' רוט מסביר כי התהליכים המובילים למחלה מוכתבים על ידי גורמים תורשתיים, ומתחילים כבר בינקות. אבל אם הפגיעות האלה בכלי הדם שנובעות מתורשה יעצימו ויגרמו בעיה בעתיד - זה כבר מוכתב על ידי גורמים סביבתיים והתנהגותיים כגון עישון, חוסר פעילות גופנית והשמנה. הוא מבהיר כי אם יגיע החולה בזמן לטיפול, התקף הלב יכול להיות מאובחן בהקדם, ואם יתמזל מזלו הוא יצא בנזק מזערי או בלי נזק בכלל.
אך ככל שחולף זמן מרגע היווצרות הסתימה, מידת הנזק הופכת גדולה יותר ובלתי הפיכה. "כמו שריפה שמאותרת בשלב מוקדם - כל דקה קובעת", אומר פרופ' רוט. "נשים נוטות במיוחד לאחר לבית החולים, ואין ספק כי לנטייתן לדאוג לבני הבית לפני שיפנו לבית חולים יש משקל באיחור. חמותי התלוננה בזמנה על כאבי גב. חששתי שמדובר בהתקף לב ורציתי לקחת אותה לבית חולים, אבל כיוון שהיה מדובר בארוחת צהרי שבת, היא רצתה קודם להסב בצוותא עם המשפחה לשולחן ולאכול, לסדר הכל, ורק אז לצאת".
חמותו של הרופא גילתה רק בבית החולים כי היא עוברת התקף לב, ולכן הרופא ממליץ לפעול בהקדם. "ברגע שהחולה מזהה את הסימנים, חייבים מיד להתקשר לגורם מקצועי מוסמך, אך נוסף על כך חשוב לא להלחיץ את החולה", הוא אומר. "חשוב שהוא יגיע לבית החולים באמבולנס, מכיוון שאמבולנס הוא הכי מהיר, יש בו אמצעי החייאה, ולאמבולנס תמיד תימצא מיטה בבית החולים באופן מידי. יתרה מזו, לפעמים המגיעים באמבולנס עוקפים את חדר המיון ועוברים מיד לטיפול נמרץ או לחדר הצנתורים". בבית החולים אפשר לאבחן את התקף הלב בבדיקת החולה, ולאשש את האבחנה בבדיקת דם (סימנים קרדיאליים) ורישום אק"ג.
"ההערכות הן כי בכל שנה יש בין 15 אלף ל-25 אלף אשפוזים על רקע חשד להתקף לב, ומתוכם כמחצית הם התקפי לב מובהקים, ואת היתר אפשר להגדיר כ'אירוע לב'", מסביר פרופ' רוט. יש אנשים שנמצאים בסיכון רב יותר להתקפי לב: בעלי לחץ דם גבוה, סוכרת או שומנים גבוהים בדם, וכמו כן בן להורה שלקה בלבו בגיל צעיר, או שאחד מהוריו סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת או משומנים גבוהים בדם. מי שמעשן, סובל מעודף משקל או לא מרבה בפעילות גופנית, הוא ברשימת בעלי הסיכון. התקף לב יכול לקרות בכל גיל, אך אינו שכיח אצל צעירים מתחת לגיל 40.
פרופ' רוט גם מסביר כי התקפי לב עד גיל 60 נפוצים הרבה יותר בקרב גברים. "מעל גיל 60 העקומה מתחילה להשתנות, ומעל גיל 70 כבר יש יותר נשים שעוברות התקפי לב מאשר גברים", הוא אומר.
"הביטוי של התקף לב הוא לרוב כאבים בחזה", מסביר פרופ' רוט. "לא מדובר בכאבים של דקירה -כ-80 אחוז מהתקפי הלב באים לידי ביטוי בכאב לוחץ. יש חולים שמתארים את הלחץ כאילו הם תפוסים בצבת, או יושב להם משקל של טונה על בית החזה. הכאב הלוחץ יכול להקרין לכתפיים, לגב, ללסת התחתונה, לזרועות, בעיקר לזרוע שמאל, לבטן ועוד. לעתים הכאב מתואר כצורב או שורף". פרופ' רוט מסביר כי לרוב הכאב מופיע באופן פתאומי, ומגיע לשיא בתוך דקה או שתיים. לאחר מכן הכאב נמצא בשיא במשך זמן רב, ואי אפשר להקל עליו בשינוי תנוחה או בנשימה.
"לא מדובר בפולסים של כאב, הכאב לא חולף ובא", הוא אומר. "הוא עולה בבת אחת, מגיע לשיא, ונמשך בלי הפסקה לפחות 20 דקות ומופג רק לאחר התערבות טיפולית כלשהי. אם שואלים את החולה איפה כואב לו, הוא לא אמור להצביע על נקודה אחת ספציפית, אלא על אזור ". בדרך כלל הכאב הוא קשה ביותר, ובהרבה מאוד מהמקרים החולה נשטף זיעה קרה. לפעמים מתווספות תופעות כמו בחילה, הקאה, סחרחורת וחולשה. עם זאת, פרופ' רוט מסביר כי יש מקרים נדירים יותר שבהם התקף הלב מתבטא בצורות אחרות.
זה כנראה לא התקף לב אם אתם סובלים מ:
- דקירות בלב - תחושה של דקירה בלב אינה קשורה להתקפי לב. דקירה קשורה לקרומים, והלב אינו דוקר. לפיכך דקירה עשויה להיות דלקת של קרום הלב או הריאות.
- כאב קצר - כאב שנמשך פחות מדקה זה לא התקף לב. התקף לב אמור להימשך זמן ארוך יותר.
- הכאב פוחת כאשר משנים תנוחה או נושמים.
- הכאב מופיע בפולסים, עם הפסקות ביניהם.
ניוון שרירים (ALS) היא אחת המחלות הנתפסות כמפחידות במיוחד. הסיבה היא שהמחלה עלולה להתפרץ ללא התראה, ובתוך זמן קצר היא משתקת את השרירים, עד שהאדם מוצא את עצמו כלוא בתוך גופו. המוות הוא כמעט בטוח. המדען סטיבן הוקינג הוא האדם המפורסם ביותר שחולה במחלה הנדירה וחשוכת המרפא הזו. המקרה שלו בצירוף של סרטים ותוכניות רבות שנעשו בנושא, העלו את ניוון השרירים למודעות ולמקום גבוה ברשימה של המחלות שמהן חוששים ההיפוכונדרים.
"השם של המחלה בעברית מטעה. הבעיה היא לא בשרירים, אלא במערכת העצבים", מסבירה ד"ר ויויאן דרורי, מנהלת השירות הנאורומוסקולרי במחלקה הנוירולוגית שבמרכז הרפואי תל אביב. "מדובר במחלה ניוונית של תאי העצב במוח ובחוט השדרה, ולא ניוון של השרירים עצמם. מסיבה שאינה ברורה תאי העצב מתנוונים לאט לאט, ואז הפקודות שמערכת העצבים מעבירה לא מגיעות בצורה נכונה לשרירים, ולכן השרירים לא מתפקדים נכון".
לדבריה , לא ידוע מה גורם המחלה. "יש חולים שבמחלה שלהם יש מרכיב תורשתי, אבל גורם מחלה הלא תורשתית נותר כשאלה הקשה ביותר שניצבת בפנינו כיום". לרוב החולה חי כשלוש עד חמש שנים מרגע הגילוי ועד ששרירי הנשימה נחלשים, והוא מת. במקרים מסוימים הוא שורד פחות משנה, ובאחרים, שבהם המחלה מתקדמת לאט, החולה יכול לחיות שבע עד עשר שנים. במצבים נדירים - כשישה אחוזים בלבד מהמקרים - המחלה יכולה להיעצר, כפי שקרה במקרה של הוקינג.
כיום אין תרופה לריפוי ניוון שרירים, אלא רק תרופה שמאיטה את התקדמות המחלה. "המערכת המוטורית היא שנפגעת במחלה, המערכת התחושתית תקינה", מספרת ד"ר דרורי. "הראייה והשמיעה נותרות תקינות. גם המערכת הקוגניטיבית, ההבנה וכל הפונקציות הנוירולוגיות האחרות לרוב נשמרות. רק בחמישה עד עשרה אחוזים מהמקרים יש פגיעה שכלית, וגם היא בשלב מאוחר. לכן החולים בעצם כלואים בגופם. הם לא יכולים להתבטא בגלל הפרעה בדיבור, לא יכולים לתקשר, אבל הם שומעים, רואים ומבינים הכל". את המחלה אפשר לאבחן בבדיקה נוירולוגית קלינית ו-EMG, בדיקה של השרירים.
ד"ר דרורי מסבירה כי בישראל יש כ-100-150 חולים חדשים בכל שנה. "המחלה יכולה להתחיל בתחילת שנות ה-20, אבל גם בגיל 80. לרוב היא מתחילה בגיל 40-50".
בהתחלה אין סימנים חיצוניים למחלה. "כאשר מספר מועט של תאים מתנוונים, הגוף לא מרגיש זאת, כי התאים שנותרים מספיקים לתפקודו", מסבירה ד"ר דרורי. "רק כשהחולה נשאר עם 70 אחוז ממספר התאים המקוריים באזור מסוים במוח או בחוט השדרה, שקשורים לשריר מסוים או לקבוצת שרירים, הוא יתחיל להרגיש שהשרירים נחלשים באותו אזור. לאחר מכן גם קבוצות שרירים נוספות נחלשות, עד שכל השרירים נעשים חלשים".
נוסף על החולשה והניוון של השריר, שיתבטאו בחוסר יכולת לבצע פעולות שיכולנו לעשות לפני כן, גם יהיה דלדול של האזור שנובע מהקטנת המסה של השריר. כך למשל, אם התאים מתחילים להתנוון באזור מסוים ביד, לעתים אפשר יהיה לראות שהאזור מדולדל יותר מהאזור המקביל ביד האחרת. ד"ר דרורי מסבירה כי בשלושה מתוך כל ארבעה מקרים החולשה מתחילה בידיים או ברגליים, וברביעי היא מתחילה בדיבור ובבליעה, ורק אז מתפשטת לכיוון הגפיים.
נדיר מאוד, אבל אפשרי שהמחלה תתחיל בחולשה של שרירי הנשימה. "הסימן המובהק ביותר למחלה הוא פסציקולציות-התכווצויות קטנות מאוד ועדינות בתוך השריר, שבקושי אפשר לראות בעין", היא אומרת. "הן גורמות תנועה קטנה מאוד של העור מעל השריר, בלי להרעיד את הגפה. מדובר בפולסים לא מהירים מאוד ולאו דווקא בקצב קבוע. ההתכווצויות יהיו במקום מסוים בגוף, בדרך כלל בשריר שהוא גם חלש". אבל אותן התכווצויות אינן אומרות כי בהכרח מדובר בתחילתו של ניוון שרירים. ד"ר דרורי מסבירה כי את ההתכווצויות אפשר להרגיש גם כחלק ממחלות אחרות, וגם בקרב אנשים בריאים אחרי פעילות גופנית. גם תחושה קבועה של שריר תפוס יכולה להעיד במידה מסוימת על המחלה, אבל באותה מידה יכולה להיות קשורה למצבים רבים אחרים, שאינם קשורים לה.
זה כנראה לא ניוון שרירים אם אתם סובלים מ:
- רעד באיברים - אין קשר בין רעד לניוון שרירים.
- התכווצויות שריר גסות - התכווצויות שרירים גסות שמניעות את הגפה או חלק ממנה אינן נובעות מניוון שרירים.
- כאבים - המחלה לא מלווה בכאבים, בעיקר לא בשלבים המוקדמים, ולכן כאבי שרירים אינם תסמין של המחלה, ובכללם כאבים בגב, בצוואר, בכתפיים וכדומה.
- הפרעות תחושה - החולים לא אמורים להרגיש תחושה של נמלים על העור, תחושת שריפה, דקירות, ירידה בחדות התחושה או כל הפרעת תחושה אחרת.
- תחושת חנק או מלאות בגרון - תחושת חנק או מלאות בגרון הן סימן אופייני להפרעות חרדה, ולא דומה בכלל להפרעות הנשימה והבליעה של החולים.
נא להמתין לטעינת התגובות
