מעדיפים אתכם שמנים
מומחים ישראלים כועסים בעקבות המחקר ההולנדי שגילה כי דווקא הבריאים עולים למדינה הרבה יותר מהמעשנים והשמנים
האם התפיסה הזו מוטעית? מחקר שערכו חוקרים בכירים במכון הלאומי לבריאות הציבור והסביבה בהולנד (RIVM) גילה את ההפך: דווקא אנשים בריאים עולים למערכת הבריאות הרבה יותר מאלה שמצויים בסיכון גבוה ללקות במחלות. הסיבה לכך היא שתוחלת החיים של אנשים שאורח חייהם אינו בריא - וכולל אכילה מופרזת או עישון - נמוכה יותר 77) שנה בקרב המעשנים ו-80 שנה בקרב השמנים, לעומת 84 שנה בקרב הבריאים.( אם כן, במותם הם חוסכים למדינה מיליוני דולרים.
המקדימים למות משלמים לאורך חייהם מסים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - אך בסופו של דבר לא מנצלים זאת, כך שהכסף נשאר בידי המדינה. גם תשלומי קצבת הזקנה וההוצאות הרפואיות של השנים המאוחרות נחסכים כך.
עוד נמצא במחקר כי עד גיל ,56 אדם שמן עולה למערכת הבריאות יותר מאדם בריא, וההוצאה הממוצעת על טיפול במחלות לב ובסרטן לאורך כל החיים זהה אצל הבריא, המעשן והשמן (פרט לסרטן הריאות, שהוצאות הטיפול בו גבוהות יותר אצל מעשן בהשוואה לבריא ולשמן.( בסופו של דבר אדם רזה ובריא "עולה" למדינה יותר משתי הקבוצות האחרות: 417 אלף דולר, לעומת 371 אלף דולר לטיפול בשמן ו-326 אלף דולר לטיפול במעשן.
אך האם אכן משתלם יותר למדינה שתושביה ישמינו, יעשנו וימותו מוקדם? הסובלים מעודף משקל נמצאים בסיכון לפתח מחלות לב, שבץ וסוכרת; מעשנים עלולים לחלות בסרטן הריאות, בסוכרת ובמחלות לב וכלי דם. על-פי המחקר ההולנדי, מבחינה כספית עדיף למערכת הבריאות לטפל בשפע חובבי טבק ומזון רווי קלוריות.
קשה להתעלם מכך שהעישון וההשמנה הם עסק יקר: קופות החולים בישראל מעריכות כי הנזק שנגרם להן כתוצאה מעישון הוא כמיליארד שקל בשנה. על-פי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, הנזק הכלכלי הנובע מהשמנה מגיע ל-6 מיליארד שקל - כ־15% מההוצאה הלאומית על בריאות.
פרט להערכות אלה, עד כה לא נעשה כל ניסיון לאמוד את הוצאות מערכת הבריאות הישראלית לטיפול באדם בריא בהשוואה לטיפול במעשן או בשמן, אך המומחים בארץ מתקוממים על מסקנות המחקר ההולנדי. תוכניות המניעה שהוכנו בארץ הניבו עד כה ממצאים הפוכים לאלה שמציג המחקר.
המומחים בארץ מאמינים כי תוכניות למניעת מחלות הן יעילות מבחינה כלכלית. במחקר שבוצע ב”פורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם” בראשות ד”ר חיים יוספי, מנהל מרפאות הלב במרכז הרפואי ברזילי שבאשקלון, נמצא כי תוכנית לאומית למניעת עישון, השמנה ולחץ דם גבוה תפחית בתוך 20 שנה את הסיכון ללקות באוטם לב חמור או בכאבים קשים בחזה ב-,16% תפחית את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ב-,42% את הסיכון ללקות במחלות כליה ב-,50% ואת הסיכון לסתימת כלי דם היקפיים היא תפחית ב-- 43% וזאת בקרב מחצית מהמטופלים.
עלות
האם הממשלות עלולות לסגת צעד אחד אחורה במניעת מחלות? זה בדיוק מה שמטריד את פרופ’ ראובן ויסקופר, יו”ר הפורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם. פרופ’ ויסקופר מבטל לחלוטין את ממצאי המחקר ההולנדי, שלדבריו הם “זורים חול בעיניים ומסוכנים לקובעי המדיניות. המדינה תמיד יכולה לומר שזול יותר לא לטפל בחולים ולתת להם למות. אסור לשכוח כי פרט להצלת חיים, תוכניות המניעה משפרות את איכות החיים - ובכך, כידוע, טמון רווח כלכלי.”
גם בועז גנזבורג, כלכלן בריאות ומנכ”ל אתר האינטרנט הרפואי e-Med מבקר את המחקר ההולנדי וטוען כי יש לבחון את התופעה בצורה רחבה יותר. “בהערכה כלכלית יש להביא בחשבון גם מה הרווחנו מתוכניות המניעה. לפי ממצאי המאמר, השקעה של 60 אלף יורו תורמת עוד 6.7 שנות חיים - כך שהיחס בין העלות לתועלת הוא 9,100 יורו לשנה. המסקנה הנובעת מכך היא שהתערבות באמצעות גמילה מעישון והימנעות מהשמנה היא יעילה. אולי היא לא תניב חיסכון כספי בהוצאות הבריאות, אך תוספת השנים היא דבר שלמדינה כדאי להשקיע בו.”
לטענת פיטר ואן באל, כלכלן במוסד ההולנדי הלאומי לבריאות הציבור והסביבה, הממשלות צריכות להבין שהצלחת התוכניות למניעת עישון והשמנה עלולה לחזור אליהן כבומרנג: האזרחים הבריאים עלולים ללקות במהלך חייהם הארוכים במחלות שעלות הטיפול בהן גבוהה יותר. “סרטן הריאות הוא מחלה שזול לטפל בה, משום שמי שחולה בה לא שורד זמן רב,” הוא אומר, “אבל אם הם זקנים מספיק כדי שיחלו באלצהיימר ביום מן הימים, הם עשויים לחיות זמן רב יותר - וגם לעלות למדינה יותר.”
נא להמתין לטעינת התגובות
