רק לא פנצ'ר
אחרי הלידה צריך להתחיל לחשוב מחדש על אמצעי מניעה, אבל לפני כן להחליט האם יש תוכנית לעוד צאצא. ממשגל נסוג, דרך נרות ועד התקן – כל הדרכים לתכנן (או למנוע) את ההריון הבא
אם זה המצב, יש לחשוב על אמצעי מניעה. מהו, אם כן, האמצעי המתאים ביותר בתקופה שלאחר הלידה, שאלנו את ד"ר יוחנן שמעוני, מנהל מרכז בריאות האשה של "שירותי בריאות כללית" בבת-ים.
כדאי לדעת: את יכולה להיכנס להריון בזמן הנקה. שיטת הימים הבטוחים אינה רלוונטית כיוון שאין מחזור חודשי, וקשה לקבוע את ימי הביוץ - מרגע שמופיעה וסת סדירה, ניתן להעריך מתי מתרחש הביוץ (הוא אמור להתרחש ביום ה-14 מתחילת הווסת אצל נשים שלהן וסת סדירה,
ליתר ביטחון, אפשר להשתמש בערכה לחיזוי ביוץ. הערכה כוללת עזרים לבדיקה ביתית של שתן או רוק לקביעת רמת ההורמונים וניתנת לרכישה בבתי מרקחת.
האופציה הרצויה: אמצעי מניעה שאינם מערבים החדרת הורמונים לגוף, ובעיקר לא אלה המכילים אסטרוגן שיכול לדכא את הפרשת החלב מהשדיים.כמות קוטל הזרע שמוחדרת לנרתיק באמצעות ספוגיות, דיאפרגמה או נרות לא אמורה להשפיע או לשנות את מבנה החלב, בהנחה שלא משתמשים בחומר יום-יום ובוודאי שלא פעמיים ביום.
קונדום - אמצעי זמין, זול, פשוט ויעיל למדי. בקרב זוגות נשואים או כאלה שיכולים לאפשר לעצמם משהו נוח יותר, הוא אינו פופולרי במיוחד. לגברים יש בעיה של תחושתיות, ולנשים מסוימות יש רגישות למגע הלטקס וסובלות בעקבות השימוש בו מיובש וצריבה בנרתיק.
דיאפרגמה או ספוגיות - משולבות בחומר קוטל זרע ומוחדרות לנרתיק לפני המגע המיני (ומותר להוציאן רק כשש שעות לאחר מכן). הן יעילות, אבל כרוכות בהתעסקות לא נעימה שפוגעת בספונטניות (ואפשר גם, לא
עלינו, בהיסח הדעת לשכוח אותן בפנים).
נרות - מכילים קוטל זרע ומוחדרים לנרתיק. הם נמסים בפנים, ואין צורך להוציאם.
המשגל הנסוג - לא מצריך עזרים חיצוניים, לא עולה כסף, אבל דורש עירנות וריכוז מצד הגבר (מצרכים נדירים כשיש תינוק בבית), לעתים פוגע בספונטניות, עלול לגרום לגבר ללחץ מיותר וגם מועד לתקלות.
פחות מומלץ - גלולות. אבל אם את מתעקשת, לכי על כאלה המכילות פרוגסטרון בלבד (ללא אסטרוגן) שהן בטוחות באותה מידה במניעת הריון. ואם את ממש מתעקשת לקחת דווקא גלולות משולבות (של שני ההורמונים) בזמן ההנקה, רצוי להתחיל לקחת אותן רק שישה שבועות לאחר הלידה (וארגון הבריאות העולמי ממליץ לחכות חצי שנה). גם אז, רק אם הכל תקין בתהליך ההנקה ובמצבו התזונתי של התינוק.
כדאי לדעת: אשה יכולה להרות שוב, אם היא לא מניקה, אפילו חודש וחצי לאחר הלידה, אבל מומלץ להמתין חצי שנה עד שנה כדי לאפשר לגוף להתאושש, למלא את מחסני הברזל ולהחזיר את הוויטמינים שהעובר צרך. לעניין הבטיחות של הריונות תכופים יש דיעות שונות. לאחרונה היו עבודות שקבעו שהם עלולים לסכן את האשה באנמיה.
האופציה הרצויה: ראו סעיף קודם.
פחות מומלץ: בעבר גרסו שיש להפסיק נטילת גלולות שלושה חודשים לפני שמתכננים להיכנס להריון, כיום מדובר בחודש בודד. מצד שני, לאחר הפסקת נטילת הגלולות, עלול להיווצר אצל חלק מהנשים עיכוב בכניסה להריון, בעיקר אצל אלו שהתקשו להרות עוד לפני שהחלו ליטול גלולות.
כדאי לדעת: שני אמצעי המניעה היעילים ביותר הם גלולות והתקן תוך רחמי.
האופציה המומלצת: גלולות - הנחשבות לאמצעי המניעה הנפוץ והבטוח ביותר, אך מצריכות משמעת עצמית כדי לזכור ליטול אותן מדי יום. מחקרים הצביעו על קשר בין גלולות לסרטן - את סרטן השחלות נמצא שבכוחן למנוע, ולגבי סרטן השד, בגלל ההורמונים, הן עלולות להעלות את התחלואה. בכל מקרה, תלוי אם את נמצאת בקבוצת סיכון (אם את מעשנת, אם יש לך קרוב משפחה שחלה בסרטן, גילך ומספר הלידות שהיו לך) - ההחלטה נתונה לשיקולו של רופא הנשים. הסבירות להופעת סרטן בגלל גלולות המכילות רק פרוגסטרון,
פחותה.
התקן תוך רחמי - בישראל מקובל להתקין התקן תוך רחמי לנשים שילדו לפחות שני ילדים, אבל יש מקומות בעולם שמתקינים גם לנשים שלא עברו לידה בכלל. באופן עקרוני לא אמורה להיות בעיה להרות לאחר שמוציאים את ההתקן, אבל אין לכך הוכחה חד משמעית. החשש הגדול הוא מהתפתחות זיהומים, שעלולים להקשות לאחר מכן את הכניסה להריון.
יש שני סוגים של התקנים. הראשון - מפריש נחושת באופן מקומי וכך מונע הריון, השני ("מירנה") – מפריש פרוגסטרון. יתרונו של ההתקן שהוא מוחדר על ידי רופא נשים ובזאת מסתיים העיסוק במניעת הריון לשנים הקרובות. הבטיחות במניעת הריון גבוהה. סיכוניו של ההתקן הם חשש שיחדור למקום הלא נכון, שיגרום לזיהום או לדימומים חזקים בזמן הווסת. רצוי להתקינו לאחר זמן מה מהלידה, מחשש שייפלט.
כדאי לדעת: אם את בטוחה לגמרי שאינך רוצה להביא עוד ילדים לעולם, אולי תשקלי אמצעי מניעה מוחלטים.
האופציות הקיימות: אשה יכולה לעבור ניתוח של קשירת חצוצרות, ולחלופין גבר יכול לעבור ניתוח קשירת צינור הזרע, ולחסום בכך לחלוטין את האפשרות של כניסה להריון. ניתן אומנם להחזיר את המצב לקדמותו על ידי ניתוח נוסף, אבל הצלחתו של ניתוח כזה אינה מובטחת, בעיקר כשמדובר בגבר.
אם ילדת בלידה רגילה ואין לך תפרים, עקרונית לא צריכה להיות לך בעיה לחזור ליחסי מין אחרי הביקורת הראשונה אצל רופא הנשים (שישה ויש אומרים ארבעה שבועות לאחר הלידה), טוען ד"ר יוחנן שמעוני. הבעיה היא שאצל נשים מסוימות עלולים להיווצר יובש וכאבים במקום כתוצאה מיחסי מין בשלב מוקדם מדי אחרי הלידה, ואז נוצר מעין כדור שלג - מאחר שפעם אחת זה כאב, זה יכאב שוב, ועדיף לא לנסות.
"חשוב כמובן לקיים יחסי מין בעדינות, ואז ברוב המקרים, גם בשלב מוקדם מאוד, לא סביר שייגרם נזק. אומנם הרחם עדיין לא התכווץ בחזרה, הרקמות רכות וכל האזור עדיין לא חזר לעצמו, אבל כאמור עדינות אמורה לפתור את העניין.
"הקושי הגדול ביותר הוא פסיכולוגי דווקא. ידוע שלאחר הלידה האשה למעשה 'מתחתנת' עם התינוק והזוגיות עלולה להיפגע. היא מרוכזת בתינוק, מפנה אליו את כל המשאבים הגופניים והנפשיים, והבעל מרגיש זנוח. החשק המיני ירוד ואינו בשיאו בגלל מפלס ההורמונים וגם בגלל ההנקה, וכתוצאה מכך נוצר יובש בנרתיק וצריבה בעת קיום יחסי מין. האיזון ההורמונלי חוזר לאחר תקופה מסוימת, גם אצל נשים מיניקות".
נא להמתין לטעינת התגובות
