היום כבר לא מתים מאהבה
כל מה שרציתם לדעת (ומה שלא) על השתלת לב
מועמדים להשתלת לב הם חולים שהגיעו למצב של אי ספיקת לב סופנית. הסיבות העיקריות לאי ספיקת לב הן מחלות כלי הדם הכליליים, מחלות של שריר הלב, זיהומים על ידי
"הספקטרום מאוד רחב, מצד אחד אדם יכול לחיות עשור עד ההשתלה, ובקצה השני עומד אדם שעבר התקף לב ראשון שלא ישרוד ללא השתלה כבר אחרי מספר חודשים", אומר פרופ' גידי סהר, מנהל יחידת השתלות לב-ריאה בבילינסון. "בטווח שבין השניים עומדים רוב הממתינים להשתלה".
העלות המוערכת של התהליך עומדת על 250 אלף שקל ומרבית התרופות נמצאות בסל הבריאות. כל השתלה שמאשרת הוועדה של קופת החולים ממומנת עד 250 אלף דולר ובעלי ביטוח מושלם מקבלים עד חצי מיליון דולר. במקרה של השתלה בחו"ל, דמי התיווך יכולים להגיע עד מאה אלף דולר.
האיבר צריך להגיע מתורם בעל סוג דם זהה למושתל, בעל אותו מבנה ומשקל (עם טווח סטייה של עשרה קילוגרם). בנוסף, התרומה צריכה להגיע מאדם שנפטר כתוצאה מחבלה בראש שהגיע לבית החולים במצב של מוות מוחי. מצוקת האיברים הקשה הובילה מנתחים מסביב לעולם להתפשר על איכות הלב וגם על מגבלת גיל התורם, שעומדת כיום על 65.
כל עוד הלב מתפקד ושומר על פרמטרים של לחץ דם ודופק הוא טוב לשימוש. מרגע המוות המוחי אצל התורם המערכות מתחילות לקרוס ולזמן יש חשיבות קריטית.
בישראל תוחלת החיים הממוצעת של מושתל לב עומדת על חמש שנים בקרב 70 אחוז מהמקרים ועשור בקרב 50 ל-55 מהמקרים. בין 10 ל-15 אחוז מהמנותחים נפטרים בשנה הראשונה. "יש לא מעט בעיות מוסריות שמתעוררות בשל תוחלת החיים של האיבר", אומר פרופ' סהר. "מה קורה כאשר בחור צעיר, שכבר עבר השתלה, נזקק להשתלה חוזרת כשמולו עומד אדם מבוגר שלא הושתל מעולם? במקרה הזה שניהם עומדים באותה שורה של קריטריונים, למרות שהראשון כבר עבר השתלה".
בארץ נערכות מדי שנה בין 15 ל-20 השתלות, ורשימת ההמתנה עומדת בשנתיים האחרונות על קרוב ל-120 איש. קרוב ל-20 אחוז מהחולים נפטרים בזמן ההמתנה. מצוקת האיברים, והעובדה שישראל לא חברה בארגון שיתוף איברים אירופי או אמריקני (כי הלב מחזיק שעות ספורות בלבד), הן הסיבה לכך שחולים רבים מחפשים את מזלם מעבר לים. "הבעיה במקרים כאלה היא שמצד אחד עומד אדם גוסס, ומהצד השני - בלא מעט מדינות חשוכות - מצליחים למצוא תוך זמן קצר תורם מתאים, שאף אחד לא יודע מה עלה בגורלו", אומר פרופ' סהר.
בשנת 64' קיבל אדם נוטה למות את לבו של שימפנזה, הלב פעם 90 דקות עד שקרס. ההשתלה הראשונה מאדם לאדם נערכה שלוש שנים מאוחר יותר, על ידי ד"ר כריסטיאן ברנרד בדרום אפריקה, אך החולה נפטר לאחר 18 יום.
בני בסביץ' (65) עבר השתלת לב לפני 11 שנה. נהג המשאית שעישן יותר משתי קופסאות ביום הפך לאחר ההשתלה לספורטאי מצטיין, אבל הדרך לשם לא היתה פשוטה. "אחרי התקף הלב החמור שעברתי הלב שלי כמעט נהרס לחלוטין", הוא מספר. "במהלך כל תקופת ההמתנה אתה מגיע למצב נפשי מאוד מעורער - אתה הופך לאדם שאוזניו מזדקפות מכל תאונת דרכים שהוא שומע בחדשות ומקווה בסתר לבו שאולי יהיו הרוגים שיתרמו את לבם. זה מצב שבהרבה מקרים דורש טיפול נפשי".
את התרומה שלו הוא קיבל לאחר המתנה בת למעלה משנתיים, וגם אחרי התרומה, הוא אומר, הנפש צריכה להתאים את עצמה לסיטואציה החדשה. "אתה פתאום קם בן אדם אחר ויש אנשים שלא מצליחים להפנים את זה. מאדם שבקושי מסוגל ללעוס מזון מוצק ומפחד להתאמץ יתר על המידה אפילו בשירותים, אתה קם אדם חדש. יש אנשים שלא מסוגלים להבין את המהפך העצום הזה ועדיין חיים לאחר ההשתלה כאנשים חולים, זו סיטואציה לא קלה להבנה. אצלי, ברוך השם, זה לא היה כך וכיום אני אדם מאוד פעיל".
נא להמתין לטעינת התגובות
