ותודה לג'יימסון
כל מה שרציתם לדעת (ומה שלא) על השתלת כבד
אי ספיקת כבד שגוררת צורך בהשתלה יכולה להיגרם ממגוון סיבות, כמו זיהום ויראלי, שתייה מופרזת וממושכת של אלכוהול או צריכת סמים, היחשפות לחומרים רעילים, הצטברות נחושת (מחלת ווילסון),
מחלות כרוניות יכולות להתפרש על פני שנים ארוכות ובמקרים נדירים ישנם חולים הסובלים מאי ספיקת כבד חריפה המצריכה השתלה מיידית. ככלל, לכבד יכולת ריפוי עצמית גבוהה ובמקרים רבים חולים עם אי ספיקת כבד מחלימים לבד.
כ-200 אלף שקל לקופת החולים, אלא אם כן מדובר בתורם מן החי, שאז לרוב יש להוסיף דמי תיווך.
התרומה מתקבלת מתורם שנפטר מוות מוחי בעל קבוצת דם זהה לחולה. בשנים האחרונות נפתחה האפשרות לתרומת כבד מן החי, אך התהליך מסורבל ונעשה בעיקר בילדים שמקבלים תרומה מהוריהם או מקרוב משפחה מדרגה ראשונה. השתלות איברים בילדים נערכות אך ורק במרכז שניידר. "לכבד יש שתי אונות כך שאפשר לתרום אונה אחת בלי שזה ישפיע על חיי התורם", אומרת ד"ר ריקי שפירא, מנהלת שירות מעקב מושתלי כבד בבית החולים שניידר לילדים. "הסיכון לתורם הוא קטן אך ההתאוששות מהניתוח הלא פשוט יכולה לנטרל אדם למשך חודש-חודשיים".
בניגוד לאיברים אחרים לכבד עמידות ארוכה יותר, ובישראל חיים מושתלים שעברו את התהליך לפני 20 שנה ואף יותר. התחליף המלאכותי היחיד הוא מכונת מארס, שבדומה לדיאליזה, מדמה את פעולת הכבד ומשמשת כגשר עד ההשתלה כאשר אין תורם בנמצא. בניגוד לדיאליזה לא מדובר בתחליף יעיל לשנים ארוכות.
בשנת 2007 המתינו 123 חולים להשתלת כבד ונערכו 33 ניתוחים בלבד. כיום ממתינים 117 חולים לתרומה. סיכויי הצלחה של הניתוח גבוהים ועומדים על כ-90 אחוז. אחוז השורדים את השנה הראשונה עומד על כ-85 אחוז; השנה החמישית על 80 אחוז והשנה העשירית על 70 אחוז.
בשנת 63' הושתל לראשונה כבד על ידי ד"ר תומס שטרנצל בקולורדו, אך רק לאחר ארבע שנים בוצעה ההשתלה הראשונה שהחזיקה מעמד קרוב לשנה. עד סוף שנות השמונים אחוזי ההצלחה היו נמוכים מאוד ועמדו על 25-30 אחוזי הצלחה.
דוד צלניק (63) עבר השתלת כבד לפני כשלוש שנים בקולומביה. "אין ספק שבמקרה השתלה אתה למעשה מחליף מחלה במחלה, אבל האחרונה עדיפה", הוא אומר. "אם בעבר בקושי הצלחתי להגיע לשירותים, היום אני צועד שמונה קילומטר מדי יום, כך שקשה לומר שאני לא מרוצה". צלניק חזר לארץ והחל לתפקד כשגריר של רצון טוב. השם הרע שיצא לקולומביה כמדינה שמספקת איברים לפי הזמנה (כשגורל התורם נשאר מעורפל) הוא אומר, רחוק מהמציאות. "עצם העובדה שהמתנתי קרוב לשבעה חודשים במדינה עד שנמצא לי התורם, מבהירה שאף אחד לא נעלם שם כדי לספק איבר מתאים. זו פשוט מדינה עם מודעות עצומה לחשיבות התרומה לאחר המוות, ואתה רואה את זה אפילו במסרים שמועברים במערכת החינוך מגיל מאוד צעיר. חבל שבארץ משקיעים כל כך הרבה זמן בדיבורים ולא במעשים, כפי שנעשה שם".